לפי שם הספר קל לנחש על מי הוא מספר: על ילד שקוראים לו ברק. אבל האמת, הספר לא מספר על ברק, אלא שברק מספר על עצמו בספר. ולברק קורים כל מיני דברים מעניינים – חלק מהם מיוחדים וחלק קורים לעוד ילדים בצורה כזאת או אחרת.
ברק עוד מעט בן שש. אבא שלו צייר ואימא מהנדסת בניין, ולכן אבא שלו עובד בבית, מנקה, מבשל, ואילו אימא יוצאת לעבודה עד מאוחר. ויש אפילו ילדים שצוחקים עליו בגלל זה. לברק יש גם אח גדול בשם עודד. עודד בדרך כלל ממש לא נחמד לברק, אף על פי שיש פעמים שהוא עוזר לו (אבל הוא עדיין לא שוכח להיות לא נחמד).
ברק מספר לנו על כל מיני חוויות שלו שידברו גם לילדים וגם למבוגרים: איך הוא נתקע בתוך חבית כששיחק מחבואים עם חברו הטוב עמי; איך שבר בטעות לחברו עמי משקפת וכמעט גנב כסף מאימא ואבא כדי לקנות לחבר משקפת חדשה; איך כאב לו הגרון – בהתחלה הוא לא גילה לאף אחד כי הוא לא רצה ללכת לרופא, אבל כשהכאב גבר והוא ביקר אצל הרופא הסתבר שהוא צריך לעבור ניתוח. ברק מספר חוויות כאלה ואחרות בשפה יפה ובדרך שרק ילדים יכולים לספר.
האמת, פגשתי את ברק לאחרונה. הספר יצא לאור בשנת 1979 והיום ברק כבר בן 36. הוא כבר אבא בעצמו. שאלתי אותו אם הוא זוכר את חוויות הילדות שמסופרות בספר. הוא אמר שהוא זוכר, אבל לפעמים הוא צריך לפתוח את הספר ולקרוא כדי להיזכר בדיוק איך זה להיות ילד, מה ילדים מרגישים ואיך הם רואים את העולם. זה כנראה נכון גם למבוגרים אחרים. וכמובן גם לילדים ולילדות שימצאו באני ברק חבר שמדבר מתוך נקודת מבט הומוריסטית, כנה, מוכרת אך מיוחדת.
הספר מיועד לילדי ראשית קריאה שכבר יכולים להתמודד עם סיפורים ארוכים, וכמובן מומלץ להקריא אותו למי שעדיין צריך עזרה או כשסתם מתחשק להקשיב, ולא לקרוא.
(1).jpg)