מִשְלֵי פרֶדְרִיק

מיטב הסיפורים של לֵיאוֹ לֵיאוֹני

תרגמה: תלמה אליגון-רוז

כשאני פותח ספר שיש בו איורים, דבר ראשון אני לא קורא את המילים, אלא מדפדף בין הדפים ומסתכל על האיורים. לפעמים אני ממש יושב לי ומדמיין מה מספרים האיורים, בלי לקרוא את הספר. ורק אז אני מתחיל לקרוא. כשפתחתי את משלי פרדריק והסתכלתי על האיורים ממש נהניתי. בכל עמוד מצאתי איורים שונים ומשונים, אבל תמיד נפלאים ומפתיעים: לפעמים ההפתעה בלטה לעין ופעמים אחרות הייתי צריך להסתכל עוד רגע אחד ולגלות משהו שגרם לי לחייך: מבט של צפרדע, חיוך של תנין, פרצוף של עכבר או צחוק של צב.

כן, בספר הזה יש המון עכברים וגם חלזונות ותנינים וצפרדעים וארנבים ונחשים. זה בעצם מין גן חיות של סיפורים. ומסתבר שלְחיות יש סיפורים קטנים וגדולים ותמיד מאוד מרגשים, מסקרנים או מפתיעים: לדוגמה, פרדריק העכבר שלא עבד ולא טרח בזמן שחבריו אספו מזון לקראת החורף. במקום זאת, הוא אסף קרני שמש לימי החורף הקרים והחשוכים וגם צבעים ומילים. וכשהגיע החורף והאוכל נגמר, גילו העכברים שגם מה שאסף חברם פרדריק הוא שימושי וטוב כשקר ורעבים. ויש עוד סיפורים נפלאים: חילזון שרוצה לסחוב על הגב את הבית הכי גדול בעולם וזה לא כל כך פשוט; עכבר אמיתי שמקנא בעכבר צעצוע; דג קטן ושחור שמלמד את חבריו הדגיגים האדומים לשתף פעולה ולהתחזות יחד לדג גדול וכך להרחיק את כל האויבים; וגם צפרדעים שמתבלבלות וחושבות שגור תנינים אחד הוא בעצם תרנגול.

וכל כך כיף לקרוא סיפור אחר סיפור – גם דרך המילים וגם דרך האיורים הנפלאים של ליאו ליאוני. בספר הזה יש הרבה סיפורים וזה כל כך משמח כי אפשר ליהנות ממנו הרבה זמן. וגם אם גומרים לקרוא את כל הסיפורים, תמיד אפשר לחזור לסיפורים שאהבנו במיוחד – עכשיו, אחר כך או עוד הרבה זמן. למה? כי משלי פרדריק הוא ספר מקסים שגם ילדים וגם מבוגרים ייהנו ממנו בקריאה או בהקראה.

 משלי פרדריק – מיטב הסיפורים, ליאו ליאוני, הוצ' כנרת 183 עמ''.  

להמלצה של חודש ספטמבר.

להמלצה של חודש אוגוסט.