ניקוֹלָא הקטן

כתב: רֵנֶה גוֹסיני

אייר: ז'אן-זאק סמפה

גם אם הלימודים בבית ספר משעממים אתכם וגם אם הם מרתקים, אתם ככל הנראה תשמחו להכיר את ניקולא הקטן. בספר המשעשע הזה מספר ניקולא על החיים בבית הספר שלו. הוא מכיר לנו את חבריו לכיתה כגון זֵ'אוֹפְרוּאָה שיש לו אבא נורא עשיר שקונה לו כל צעצוע שהוא רוצה; אוֹד שהוא חבר חזק נורא שאוהב לתת אגרופים באפים של חברים; אָניאַן שהוא התלמיד הכי טוב בכיתה והפוצי-מוצי של המחנכת; ועוד תלמידים אחרים. ויש כמובן גם מורים: המחנכת – ממש נחמדה כשלא מרגיזים אותה; המורה המשגיח שמכונה "מרק חם" וצריך להביט בעיניים שלו כדי להבין למה. ולניקולא יש כמובן גם אימא ואבא (הכי מדליקים בעולם!).

כל פרק מספר על חוויה אחת בחייו של ניקולא: משחקי קאובואים עם חברים; המורה חולה ומגיע לכיתה מורה מחליף; ביקור של מפקח בבית הספר; ועוד ועוד.

לדוגמה, בפרק הראשון צריכים תלמידי הכיתה להצטלם בתצלום קבוצתי, והבלגן גדול. בין השאר נענש אלסטט שהתפרע והרביץ: הוא צריך לכתוב מאה פעם "אסור לי להכות חבר שלא מציק לי ושמרכיב משקפיים." כן, ההומור בספר הזה ידבר לכל מי שלומד או למד אי פעם בבית ספר.

בפרק אחר ניקולא מחליט לקנות זר פרחים ליום ההולדת של אימו. הוא לוקח את כל הכסף שחסך (ובעצם קיבל מאימא) והולך לחנות הפרחים. המוכרת אומרת שאין לו מספיק כסף לזר גדול, אבל היא משתדלת לעזור, והוא יוצא מהחנות עם זר שיש בו כמה פרחים והרבה עלים ירוקים. אבל האם ניקולא והזר יגיעו הביתה בשלום? מובן שלא. ניקולא נקלע לכל מיני תסבוכות: הזר נחבט בחברים שלו, מתעופף, נרמס, נוסע על גג מכונית... עד שניקולא מגיע לפתח הבית עם פרח יחיד. איך מגיבה אימו? כדי לדעת צריך לקרוא את הספר כמובן.

ניקולא הוא בסך הכל ילד טוב, אבל הוא מספר לנו על חייו כמו שילדים חווים אותם: יש כאן הרבה צחוק, הרבה מכות, הרבה מעשי קונדס והרבה רגש.

אמנם סדרת הספרים החלה להתפרסם עוד בשנת 1959 אבל מסתבר שלא השתנה הרבה מאז – לא בחיי ילדים ולא בחיי בית ספר. בקריאת הספר מצאתי את עצמי צוחק בקול רם, נהנה מכל מיני סיפורים קטנים ולומד לפעמים גם דבר או שניים על החיים.

הספר מלווה באיורים קטנים, משעשעים ומקסימים.

ניקולא הקטן, תרגום: מיכל פז-קלפ, הוצ' כנרת, 159 עמ''.  

להמלצות קודמות: אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר.