כולם מוזמנים לשלוח לי הרפתקאות שאתם כתבתם. אתם יכולים לשלוח הרפתקה שקרתה לכם, הרפתקה שאתם רוצים שתקרה לכם, הרפתקה שאתם מפחדים שתקרה לכם או כל סיפור או מכתב שמתחשק לכם לכתוב.
את ההרפתקאות שלכם אני אפרסם בעמוד הזה. אתם יכולים לראות שכבר מופיעות פה לא מעט הרפתקאות. אתם מוזמנים לקרוא אותן וליהנות.
מלאו את הפרטים בחלוניות להלן, הקלידו את ההרפתקה בחלונית הגדולה ולחצו על "שלח".
לעמודי הרפתקאות ששלחו גולשים לחצוכאן,כאן, כאן ו כאן.
אניטה, כיתה ב''1, בי"ס גולדה מאיר,כפר-סבא יום אחד ביום סיום הלימודים בשנה שעברה היה פעילויות שלא חלמתם אליהם!מגלשה מפחידה ממתנפחים,טירה עם מגלשה גם ממתנפחים,באחת התחנות היה צריך לירות מים(כמובן עם מגן ורובה מים)אז שפכתי את כל המים על השמלה של ילדה מהכיתה שלי,צחוקים.ובהתחלה שמו סרטים על החד,אני קיבלתי כתום אז למה הסרטים?כדי שיידעו איזה קבוצת גיל אני.בסוף חילקו שק שהיה כולל גליון ביה"ס ,תעודה,ותמונת מחזור.וזה הכל
דוד אריה: הרפתקה כיפית! אני רק מקווה שהילדה שנשפכו עליה המים לא נעלבה.
מ.א, כיתה ד'' 1, בי"ס דוד בלוך, תל אביב דוד אריה אתה יודע, אני כבר רוצה לקרוא את הספר הבא שתוציא!
דוד אריה: גם אני!! תודה
לינוי, כיתה ג' 1, בי"ס שזר: ליגמור את יומנו של חנון 2 הוא היה מזה משעמם ובהרגל שאני עושה לעצמי הוא ליקרוא את כל הספרים שלי
דוד אריה: אין ספק שעדיף לקרוא ספרים שמעניינים שאותנו!
ליהי אפשטיין, כיתה ג תאנה, בי"ס אשכולות, בנימינה: דוד אריה שלום זה קרה באביב שכבתי במיטה ודוד אריה קרה טוווווווווווווווווווווווווווו טוווווווווווו טווווווווווווווו כולם לקום לא רציתי לקום אבל קמתי רק אני כי דוד אריה האיר רק אותי כמו דוד ואז הלכנו לספארי ודוד אריה אמר שלום לכול החיות ולעורב אמר כך: אאאטר ואמר גם ל: היפופוטם , זברה ועוד!!! בקיצור דוד נננננננננננננננננפלא
דוד אריה: הרפתקה יפה! אני אוהב חיות!
לינוי, כיתה ג' 1, בי"ס שזר:
המיפגש הכיתתי שיחקנו במיתקנים עשינוי ספורט וגם שיחקנו מכניים בקיצר היה כיף מימני לינוי בי בי בי מאריצה שלך דוד אריה
דוד אריה: איזה כיף לשחק עם חברים!
מיקה אלטמן ,כיתה ד'1, בי"ס בלוך, ת"א: אני רוצה לספר סיפור שהמצאתי:
היה היה פעם, לפני כמה ימים במקום
שאיש לא יודע (אולי מעבר לפינה?
מי יודע?...) גרה בבית קטן מאד מאד
משפחת חיפושיות. הן היו צבעוניות
ומיוחדות מאד, והן ידעו לדבר! יום
אחד אמא חיפושית הלכה למכולת
ממול וערכה קניות. היא קנתה
דברים מיוחדים ומעניינים מאד-לא
כמו שרואים בכל יום. היא ניגשה
אל המוכר ושאלה שאלה: "האם יש
לך פונפונים מרובעים או אולי
משולשים?" המוכר זבוביאל (שהיה
זבוב) עשה פרצוף חמוץ ולא אמר
אפילו לא חצי משפט. אחרי זה הוא
אמר משהו קצת לא קשור לפונפונים
משולשים או מרובעים. פשוט אמר:
"יש לי יומולדת. איזה כיף!" החיפושית
קצת התאכזבה, אז היא שילמה על
המצרכים והלכה למכולת של מר
נימיליהו (שהיה נמלה). היא נכנסה
אל המכולת של מר נימיליהו והריחה
משהו שעשה לה חשק להחליף את
המחשבות על דברים אפורים לדברים
צבעוניים. היא חשבה על דברים
מסקרנים ושמחים ונחמדים ומרוב
מחשבות נעימות היא כמעט שכחה
שהיא במכולת. היא קנתה את
מה שהיא הייתה צריכה, שילמה
והלכה לבית משפחת החיפושיות
והחלה לבשל ולאפות מטעמים
כיד המלך: מרק שקפקפים עם תוספת פיקצ''וצ''ים טריים, לחמניות
קירקושים ונקודות פימפומים, קציצות
עכביש ממולאות ועוד מגוון רב של
תבשילים. ולקינוח היתה: עוגת
ליפלופים עם כנפי יתוש וחילנוקים.
מעדן של ממש! אוה, והפונפונים
המשולשים והמרובעים? הם בסדר!
הכינו מהם גלידת פנפונים עם מעט
דירגושיות וקיפקופיות. ועכשיו כשנגמר הסיפור... מה אתם הייתם
אוכלים בתור חרקים? אני ממליצה
לכם על מאפה נהדר ושמו תיקתיק-
ממולא. יש בו הרבה ויטמינים, הוא
מתוק וטעים, הוא בריא...אבל מעט
חמצמץ...סוף! דוד אריה: הרפתקה מופלאה ויפהפייה. מיקה, את כותבת נפלא!
מיקה, כיתה ד'1, בי"ס בלוך, ת"א: פעם אחת הייתה ילדה. היא קפצה בחבל. ואז משהו קרה. הילדה
לא רצתה לספר. היא חזרה הביתה
ולא אמרה מה קרה לה. פגשתי אותה והיא סיפרה לי מה קרה ואמרה שאסור לגלות את זה לאף אחד.
אף אחד בעולם.אבל...זה ממש
מוזר שהיא לא תרצה להגיד.
היא חברה כמעט הכי טובה שלי
והיא סיפרה לי המון דברים נחמדים מאד. למשל : פעם היא סיפרה
שקרה משהו ממש נורא בחורשה אז רצנו ל והצלנו את כל מי
שהיה בצרות. ןהיא סיפרה לי שיש לה
גמד קסמים בתוך קופסה ושיש לה
חדר קסמים בבית ושיש לה פיית
מתנות וכשיש למישהי או מישהו
יומולדת היא לא הולכת לקנות מתנה,
היא מבקשת מהפיה. אבל חלק מזה
היא שיקרה לי-אבל סלחתי לה.
דוד אריה: אם חברה או חבר מספרים על משהו רע שקרה להם וזה סוד, מאוד חשוב לספר את זה למורה או ליועצת בבית הספר. בדרך כלל זה עוזר למי שסיפר. אם זה משהו לא רע, אז אפשר לשמור בסוד. ואם את רוצה, את יכולה לכתוב לי מה הסוד של החברה ואני אוכל להגיד לך מה כדאי לעשות. זאת כתובת הדוא"ל dodarye@dodarye.com או בדואר רגיל: התאנה 6, פ"ת. שלך, דוד אריה.
חסוי, כיתה ג'1, בי"ס שזר: בכיתא א הייתישמחה ומאושרת שאבר הזמן וביום הריאשון בכיתה א היה כיף
דוד אריה: איזה כיף שהיום הראשון בכיתה א' הוא כיף!
חסוי: הי אני לא חושבת שאתה כיים
דוד אריה: זכותך!
תומר שפר, כיתה ה' 1, בי"ס ויצמן, קריית מוצקין:
הדוד אריה. מילחמת ירח הגבינה.
בתחנת החלל ברומניה דוד אריה אתה מוכן כן אני אפצ''ו מוכן אוקיי
עשר,תשע,שמונה,שבע,שש,חמש,
ארבע,שלוש,שתיים,אחת שיגור פוחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. המפקדה לדוד אריה המפקדה לדוד אריה עבור.
דוד אריה למיפקדה הכול טוב ענן בים.מצוין אוקיי תיכנתנו את החללית להגיע לירח אז אתה לא צריך
לנווט אוקיי.חייובי.אוקיי באו נראה מה יש פה עוד בום בום אופס פוח או
או היי אני עף וואאהווו היי המים המפקדה לדוד אריה עבור רק שניה אני בא דודודודודו פים פים פים פים דודודודודו פים פים פים פים דודודודו דודו דודודודו פרםפם תתתתתת פפפפפפ הגעתי תקשיב תחגור חגורות את נוחת קיבלתי. בום בום בום דדה ווווא מדהים פו רגע ראיתי משהו דגי דגי דגי קולם תצקה מי אתם יתי מאו הם לא מדברים בשפה שלי הם חייזרים תפעיל את המתרגם אוקיי. מי אתם אנחנו תים ותום אנחנו
רוקים אנחנו תושבים של הכוכב. באמת כן יש ערים שלמות. אנחנו גרים בעיר פלמנגוט אבל לא נחמד לכן ברחנו למה יש חילים מוקים הם מנסים להישטלת על הכוכב
הבנתי אבל איך אתם מצליחים להישאר חיים אנחנו אוכלים את הגבינה פשוט תיקח קצת מהרצפה ותאכל רגע אז האגדות נכונות הירח באמת עשוי מגבינה מדהים עכשו באו נילך לעיר שלכם אני אשמור אליכם.
פרק שני.העיר שלכם דווקא יפה איפה החיילים הנה הם באים בום בום בום מי אתה יצור זר אני הוא הדוד אריה מיכוכב ארץ מי אתם אנחנו חיילים
מוקים שלום לכם תים ותום באתם
לעשות עוד צרות אדוני החייל אל רק ילדים תבתר להם מי אתה שתיתן לי פקדוה חוצפן בום לא למה הרבצתה לא הוא היתחצף עכשו אתם באים איתי.(פרק שלוש). הא הא מה קרה איפה אני אתה נימצא במחתרת הא רוקית נגד שלטון
המוקים.איך אתם נילחמים בעזרת הכלי נשק שלנו כמו בתותה 4000 או קלעה 30 או חרבות ישנות ומגנים. אנחנו מתכננים מיתקפת ניצחון אנחנו ניפרוץ לבסיס נגיע לליבה ונפוצץ אותה אבל נוכל לעשות את זה רק אם תסכים לעזור אוקיי אותנו לא יראו יש לנו חליפות הסועה אבל אותך כן לכן אנחנו נבנה לך תחפושת חייובי.
פרק רבעי.היום היום הגדול כולם ומוכנים כן אז צאו הדוד אריה אתה בא איתי בסקוקו אוקיי באו. תוקו תוק תוק תוק תוקו.הגענו התחל מיבצע צוות אלפה לשער חמש באתה לשער ארבע וכל השאר איתי והדוד קדימה קדימה. החיילים מיתקרבים לעמזות
פוח פוח פגעתי בהם יופי באו אוקי
ניכנס הינה הדלת לליבה תיכנס דוד אריה לא אני צריך להציל את חברים שלי קודם אני הולך לאזור הבית כלא תם דם יש גנבתי את המפתחות תים תום באו אסירים בורחים רוצו האהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהא הגענו לכו איתם אני אבו אחרכך טוב ביי בו ניכנס לליבה יש שני שומרים זרוק פצצת סירחון. אוקיי
שלק תקתקת ק אויי מסריח כאן באו ניברח טוב באו שיו כמה מסריח כאן יש הם ברחו באו ניכנס אני אכפה אליך פשוט תפוצץ את זה דוד אריה אוקיי האדום לכחול או כחול לאדום אדום לכחול תזזזזזז תזזז בום אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה קש אוי לא השיער לא מסודר היי הצלתה אותנו יש ישששששששששששש ניצחנו יחי החופש טוב ביי ביי אני חוזר לכדור הארץ ביי כאן הדוד אריה למפקדה אני חוזר חיובי. פווווווווווווווחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הגעתי איך היה בירח מה שאני יכול להגיד חביה החי טובה בעולם כולו.
דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה! תודה רבה!
ספיר, כיתה ד, בי"ס הנדיב, בנימינה:
נלכתי לחברה ומאוד התביישתי להכנס כי היא אכלה אז חיכיתי ונשמה רעש מוזר ופחדתי נורא ודרך אגב היום כשהיתה בספריה בבינימינה גם הייתי יש לי את הספר שלך ואני מתה אילו יש לי בבית מדף רק לדוד אריה.
דוד אריה: תודה על המחמאות. ובנוגע להרפתקה: מה היה הרעש המוזר? אני מאוד סקרן!
יונתן אנגלנדר, כיתה ד' 2,בי"ס גבע, גבעת עדה:
שאני טסתי ראיתי מעל העננים עורב נופל כי לא היה לו אוויר מעל העננים!!!!!!!!!!!-
דוד אריה: אני מקווה שאחר כך חזרה לו הנשימה!
ענבר,כיתה ג' 2, בי"ס אשכולות, בנימינה:
גם אני נתקתי על ענן
דוד אריה: אז אתה יכול להבין אותי!
הדס, כיתה ד'2, בי"ס גבע, גבעת עדה: התעוררתי ביום חמישי בבוקר כי אח שלי ינון העיר אותי בצעקות.
רבתי איתו קצת אמא ואבא אמרו להפסיק, אבל לא הפסקנו ורק אחרי הרבה זמן והלכתי לאכול ארוחת בוקר.
הלכתי לשולחן וראיתי את דוד אריה יושב וקורן מאושר.
מה קרה דוד אריה? שאלתי.
צפריר! סוף סוף הגעת!
מה קרה? שאלתי שוב.
לא קרה כלום!
אז למה אתה שמח? שאלתי.
כי ניזכרתי בהרפתקה משמחת.אמר דוד אריה
איזו? שאלתי.
בוא ואספר לך. אמר ושנינו יצאנו למרפסת.
זה קרה לפני הרבה זמן כשעוד הייתי ילד: אמרו לי שבן דודי בא לבקר ושנצא יחד בקרוב לטייל.
איפה? שאלתי.
בילדודותה. המשיך דוד אריה לספר.
כעבור שבוע הגיע בן דודי אורלון.
שטנו על ספינה והגענו לילדודותה.
הלכנו ולמרבה הפלא. דוד אריה עצר והסתקל בפנים קורנות.
מה קרה? שאלתי לא יכולתי להוריד את עיניי מפרצופו הקורן.
כולם היו ילדים! בגדלים שונים חלקם היו בגודל הזרת וחלקם היו ענקיים כמו חמישה בתי דירות ביחד!
הענקיים כמעת רמסו אותנו ואת הקטנים כמעט רמסנו בעצמנו!
אז למה כל השמחה?
כי באותו זמן סננו מבוגרים ובמיוחד את החוקים שלהם.
הלכנו אבל אז ראינו דברים לא טובים בכלל.
למה?
כי בגלל שלא היו מבוגרים לא היו חוקים.
ומה רע בזה?
כי ילדים ענקיים זרקו ילדים בגודל זרת מיד לידוהשתמשו בהם כמו כדורים!
איך גרמתם שזה יפסיק?
צעקנו שקט וכל הילדים היסתקלו בנו מה אתם רוצים? שאל אחד הענקיים.
תגידו, לא שמעתם מה זה חוקים?!
לא. אמרו כולם פה אחד.
מה זה?
זה מה שנותנים לילדים כדי שלא יגזימו! צעקתי.
אז אולי תיתנו לנו כמה כאלה?
אוקיי. אמר אורלון.
אחד, אמרתי, אסור ליזרוק ילדים קטנים.
שתיים, אסור לימרוח נזלת על הקירות. אמר אורלון.
וככה המשכנו לתת בערך עשרים חוקים ולמחרת כולם קיימו את החוקים שלנו וזה היה טוב יותר:
אף אחד לא זרק ילדים קטנים, לא מרחו נזלת על הקירות, ניקו כל פינה מלוכלחת וכדומה.
איזה סיפור יפה! אמרתי.
יופי עכשיו לך לאכול ארוחת בוקר ותיזכור לציית למה שההורים אומרים.
טוב. אמרתי והלכתי לאכול.
הסוף
דוד אריה: הרפתקה משעשעת וחכמה! תודה!
תמר סגל, כיתה ד, בי"ס יגאל אלון, הרצליה:
ינץ היקר,
קודם כל, רציתי להגיד לך, אני פגשתי אותך מבית ספרי בתאריך: 22.11.10 יום שני.
ההרפתקה שלי היא:
כאשר אני ומשפחתי, טיפסנו על הר גבוה. לי היה קשה לעלות את העלייה ונאחזתי בצמחים המעטים שהיו , על ההר. בסוף, שהגעתי לפסגת ההר, פלטתי אנחת רווחה. ואכלתי כריך עם גבינה!
דוד אריה: הלוואי שהיה מחכה לי כריך עם גבינה בסוף כל עלייה! הרפתקה יפה!
תומר שפר , כיתה ה'1, בי"ס ויצמן, קריית מוצקין:
כאשר דוד אריה הגיע לצינוק:אוי בי זמיר מה אני עושה פו קשרו אותי
לשלשלאות חס וחלילה היי שלום
עכבר קטן מה קורה הכול טוב כן הכול טוב היי רוצה להישתחרר כן אני רוצה אוקיי אני אכרסם לך את השלשלאות ואז תבאו איתי אוקיי
קקקקקקקק. סימתי באו יותר נעים
בלי שלשלאות עכשו תישתה את השיקוי ותהפוך לעכבר
דוד אריה: הרפתקה משעשעת ומסעירה!
גאיה:
פעם, באי הבודד שבים ההודי, ראיתי את האנשים הכי מוזרים בעולם: הם היו שחורים כפחם מכף רגל ועד ראש, היו להם שמונה עגילים בכל אוזן (ולבנות היו עשר) והכי חשוב: עצם תקועה על השערות.
אז זהו, היתה לי בעיה: היו לי רק ארבע שערות!, אני לא יכות לתקוע עצם על ארבע שערות! .אז זה מה שעשיתי: חיפשתי עץ עם קוקוסים וטלטלתי אותו עד שקוקוס אחד נפל ונחצה לשניים, זה בידיוק מה שרציתי שיקרה.
לאחר מכן אכלתי עוף ולקחתי את העצם שלו.
היתי חייב לפעול במהרה! נורא חם כאן ולא נותנים לי להכנס ללא עצם על השערות, עוד מעט אתייבש!קשרתי את השערות של הקוקוס השעיר לעצם, חבשתי את כובעי החדש ונגמר כל הסיפור.
בקשתי להתארח אצל מישהו אבל הבעיה היתה שהיתי לבן!
איך לא חשבתי על זה!!!
יצאתי מהאי. הים היה מזוהם לגמרי מזפת שחורה.
מרחתי על עצמי את הזפת בכל חלקי הגוף ונכנסתי לאי.
אישה יפה אחת הזמינה אותי לביתה.
האוכל נראה מוזר: הם אכלו חיטים לא מבושלות, בננות לא בשלות וקליפות קוקוסים.
בקשתי ממנה יפה לשתות רק מים.
היא אמרה שאין הרבה בגלל שהים מזוהם.
טוב, אם היא לא יכולה לתת לי מים אז אני אתן לעצמי ,חשבתי בלבי.
הוצאתי מסננת והפרדתי בין הזפת למים.
כל התושבים הודו לי ושתיתי לרוויה.
חזרתי הביתה עם המון מזכרות כמו:שיני דינוזאור, קרני איילים גדולות וכות עשויות מזרידים (שכמובן לא התכסתי בהן)
דוד אריה: הרפתקה נפלאה, משעשעת ומסעירה!!! תודה רבה!
הגר-רות, כיתה ג' 1, בי"ס שזר, הרצליה: יום אחד אז אני רציתי להרוג טת הנמלים כי הם כל הזמן נכנסו למישכת שיניים שלנו וזה הרגיז אותי ואז הכי אמר לי לא להרוג אותם אז בסוף הוא הלך ואני הרגתי כמה נמלות
דוד אריה: הנמלים במשחת שיניים – הרפתקה מקורית! גם לנמלים, לא כן?
שחף, כיתה ד, בי"ס יגאל אלון, הרצליה: לינץ ויניב (פגשתי אתכם) פעם הלכתי למיני ישראל ואחי לחץ על איזהשהוא כפתור ומהפיל השפריץ עלי מים זה היה כיף אבל אחי לא הפסיק לצחוק מלא זמן מה לעשות? וכשתענה אני יודעת שאתה או יניב או ינץ
דוד אריה: אני משער שהאח כבר הפסיק לצחוק מאז. אבל אני מכיר את זה שאפשר לצחוק ממשהו מצחיק שקרה לך, אבל אז אם ממשיכים לצחוק על זה עוד ועוד – בשלב מסוים זה מעצבן! אבל אני גם משער שלפיל כבר נמאס מזמן מהבדיחה הזאת.
שובל מאיר , כיתה א, טנזניה:
שלום קוראים לי שובל.
יום אחד נסעתי לפארק של חיות שקוראים לו מיקומי.
נכנסנו לפארק ונסענו הרבה זמן.
ואז נכנסנו עם המכונית לתוך בוץ והיינו תקועים.
אבא שלי התקשר שיבואו לעזור לנו, אבל לא היתה קליטה בטלפון.
אבא טיפס על עץ כדי לקבל קליטה.
הוא שלח הודעה-בואו תעזרו לנו.
עד שהו קיבל את הההודעה ובאו לעזור.
הם לקחו חבל וקשרו בין המכונית שלהם לשלנו. ואז הם נסעו כדי למשוך את המכונית שלנו אבל החבל נקרע.
גם לנו היה חבל באוטו.אז השתמשנו בזה. והצלחנו לצאת החוצה מהבוץ.
וחזרנו למלון.
אני הרגשתי מאוד מודאג כשנתקענו בבוץ. אבל אחר כך הרגשתי יותר טוב בגלל שיצאנו מהבוץ.
דוד אריה: הרפתקה מיוחדת ומסעירה. מסקרן לקרוא הרפתקאות של מי שגר בארצות רחוקות. תודה.
לונה, כיתה ב' 2, אחוזת ברק:
הרפתקאת דוד אריה ,פרק 5
פעם אחת דוד אריה אמר איום אני יצא להרפתקה חדשה הוא לקך תחבל לו תיק ואלך קשה הוא אלך הוא ראה הר הר גדול הר גדול מאוד קשה
הוא אלך לתפס על ההר.ובין העצים הוא מצא פתק איך לתפס על ההר ולמצאו אוצר.הוא לקח את החבל, ויצא לתפס על ההר.
כשהוא הגיע לפיסגה הוא מצאאת האוצר, פתח את הקופסה ואז הוא נפל מההר ואז שמו כות כדי שהאנשים לא יפלו מההר . דוד אריה: הרפתקה מסעירה ביותר!
תומר, כיתה ב, בי"ס הדרים, ראשון לציון:
כשהיתי באילת הלכתי למיצפה התת ימי וראיתי דגים יפים מאוד ושוניות אלמוגים וגם כרישים גדולים ןקטנים. הלכתי גם לריף הדולפינים . ראיתי דולפינים ודגים קטנים. ראיתי גם את ההאכלה של הדולפינים החמודים והאפרפרים .
דוד אריה: גם אני אוהב דגים חיות אחרות שחיים בים!
עדן גוריש, כיתה ג 1, בי"ס סורקיס, כפר סבא: פעם אחת שנסעתי ברקבת ראיתי מישהו על ענן מדבר עם עורב מעניין מי זה היה?
דוד אריה: מעניין מאוד...
עמית אלון, כיתה א 1, בי"ס ויצמן, קריית מוצקין: יום אחד אני נסעתי לטיול ליומיים לטבריה אם כל המשפחה הגענו למקום שהיינו צרייכים להיות אני שחקתי אם בני הדודים שלי :לירן,שקד,דקל,מור,ושחר.וגם אם אחי :עומר אלון אני עליתי על המגלשה הכי מסוכנת אבל היא הייתה מי גיל 6 ומעלה ואני בן 7 אז יכולתי אחרי שהדגלשתי 5 פעמים אלכתי לאבא שלי שהמרח לי קרם הגנה אבל זה אזר לי והשתזפתי והיה לי שורף בכל הגוף אבל אבא שלי נקח משכה שמרפה אותי ואז אבא שלי מרח עלי את המשכה ואז הגוף שלי חזר לצבע האמיתי שלי .
הסוף!!
דוד אריה: הרפתקה מסעירה ומעט שורפת!
איתי, כיתה ג' 3, בי"ס שז"ר, הרצליה: אני אהבתי מאוד את הספר הרפתקאות דוד אריה בארבות רומניה וארבע השערות של דוד אריה וכל כיתה ג3 תבו בישביל לפגוש אותך בספריה העירונית
דוד אריה: איזה כיף! אני לא אוכל להגיע כי אני בהרפתקאות בקוטב המערבי. אבל ינץ לוי יגיע!
אלי, כיתה ג' 3, בי"ס שז"ר, הרצליה: אנחנו אולחים איליחה ביום שני נקווה שטאנה איתנו. אני קארתי אמון ספרים שלחה ואני אכי אוהבת את בערבות רומניה
דוד אריה: איזה כיף! אני לא אוכל להגיע כי אני בהרפתקאות בקוטב המערבי. אבל ינץ לוי יגיע!
אלון דגן, כיתה ג' 2, בן גוריון, קריית מוצקין: יום אחד דוד אריה נכנס והתחיל לספר:יום אחד,נסעתי לצרפת.הלכתי לישון לפתע שמעתי בום משונה.הלכתי אחרי הקול ופתאום הגעתי לדלת קטנטנה ונכנסתי דרכה ופתאום התחלתי להתגלש.לא הבנתי איך אבל ראיתי שנכנסתי למנהרה.שהגעתי לקצה המנהרה לא האמנתי:גלשמפל שוקולד,האנשים היו סוכריות טופי.האנשים ראו אותי ותפסו אותי והשליכו אותי חזרה לדלת.הדלת נסגרה אחרי ולא יכולתי לחזור.
דוד אריה: הרפתקה מסעירה ומתוקה!
יואב רוט, כיתה ג'1, בי"ס סורקיס, כפר סבא: דוד אריה בהר המפלצות ביום רביעי נכנס דוד אריה לביתנו וראיתי חיה משונה. אני לא ידעתי שזה היה חיה אז עליתי על הכיסא ואמרתי ''''מפלצת'''' ''''מפלצת'''' אמא ואבא מיהרו לסלון וראו את החרק גם דוד אריה מיהר ואמר לי: צפריר אל תיבגע בחברי צפריר אמר אתה מכיר אותו? בטח זה מיקי צפריר ישב בסלון ושאל דוד אריה תספר לי מאיפה היכרת את החרק הזה? מהר המפלצות. מהר המפלצות? כן ודוד אריה המשיך לספר בטיולי להר המפלצות זילזלתי למכשפה והיא הפכה אותי לאלמנה שחורה. אני התחננתי שהיא תחזיר אותי לבן אדם אך היא הייתה כבר רחוקה הוא הלך לו לדרכו והתחיל ליבכות והוא ראה אלמנה שחורה אחרת וביחד הם הולידו ילדים הסוף
דוד אריה: הרפתקה משעשעת. האלמנה השחורה שהתחתנה בשנית! נפלא!
איתי, כיתה ג' 3, בי"ס שז"ר, הרצליה :
שלום ינץ פעם עליתי על הבלק ממבה
דוד אריה: נשמע מסעיר! גם בעיני וגם בעיני ינץ.
רומי גיגי שר, כיתה ג' 3, בי"ס שז"ר, הרצליה: שמי רומי פעם אני נסעתי לאיטליה
דוד אריה: איזה כיף לנסוע למקומות חדשים!
עידו סימנטוב, כיתה ג' 3, בי"ס שז"ר, הרצליה שביום הכפורים אבא שלי אמר לי ללכת למצוא את החברים של המשפחה
דוד אריה: לחפש חברים – זאת הרפתקה! מצאת אותם על הכביש?
.jpg){kind=small}