שלום לכל הילדים,

כולם מוזמנים לשלוח לי הרפתקאות שאתם כתבתם. אתם יכולים לשלוח הרפתקה שקרתה לכם, הרפתקה שאתם רוצים שתקרה לכם, הרפתקה שאתם מפחדים שתקרה לכם או כל סיפור או מכתב שמתחשק לכם לכתוב.

את ההרפתקאות שלכם אני אפרסם בעמוד הזה. אתם יכולים לראות שכבר מופיעות פה לא מעט הרפתקאות. אתם מוזמנים לקרוא אותן וליהנות.

מלאו את הפרטים בחלוניות להלן, הקלידו את ההרפתקה בחלונית הגדולה  ולחצו על "שלח".  

לעמודי הרפתקאות ששלחו גולשים לחצו כאן,כאן, כאן, כאן, כאן ו-כאן.

עוד דרכים לשלוח הרפתקה.


 


 

 

 

פרק שני משעשע  ומסעיר במיוחד ב"הרפתקאות דוד אריה בהודו, מאת בר שקד:

פרק 2 שבו כמעט עשיתי בנג'י מהטאג' מאהל

אני תמיד חושב שיום אחד אני יסתדר אם ינון אבל הוא אומר שאני יוכל להסתדר איתו רק אם אני יאהב את מה שהוא אוהב לעשות שאלתי אותו מה הוא אוהב לעשות והוא אמר: רוק,ספורט,לישון,לצפות בטלוויזיה ולעשות בנג'י. כל מה שהוא אמר יכולתי לעשות חוץ מבנג'י.בדיוק דוד אריה הגיע כמו כל יום רביעי והוא ראה אותי מפוחד כיצאתי מחדרו של ינון (הייתי מפוחד בגלל הבנג'י) והוא שאל אותי למה אני מפוחד ואמרתי לו ואז הוא אמר:אמממ יש לי סיפור מעניין מאוד על בנג'י. כשהייתי בהודו מאוד רציתי לבקר בטאג' מאהל . הלכתי לשם ובדיוק הגיע שבוע שיאי גינס המונים התרכזו סביב הטאג' מאהל ואני רק רציתי להגיע לכניסה ולבקר שם. לפי ידיעתי נשיא הודו היה שם והתור הזה היה כי כל אחד היה צריך לקיים שיא אחד מכל מיליון השיאים ואפילו יותר. לקחו שעות עד שהגעתי לטאג' מאהל אבל בכניסה עצר אותי הנשיא ואמר לי: נשאר רק השיא של הבנג'י מהטאג' מאהלאתה מוכן לעשות אותו נכון?? אוקיי. לא נתנו לי לדבר וכבר סחבו אותי אל מעלה הטאג' מאהל קשור בחבלי בנג'יכל המוני תושבי הודו הסתכלו בציפייה לראות אותי קופץ בנג'י.לא הייתי מסוגל לעשות את זה ואחרי כמה דקות הנשיא לקח אותי לשיחה קצרה .איך קוראים לך?? שאל הנשיא דוד אריה אמרתי הנשיא אמר:דוד אריה תקשיב אתה לא רוצה להביא את הכבוד למדינתנו?. לא אני רק רציתי לטייל בהודו ולבקר בטאג' מאהל.תקשיב דוד אריה אם תקפוץ בנג'י מהטאג' מאהל אנחנו ניתן לך כסף ותהילה.בדיוק עלה במוחי רעיון .אוקיי אמרתי אני יעשה את זה .עליתי על הטאג' מאהל ואז.... מה היה הרעיון שלך דוד אריה??. הרעיון שלי היה לשות את עצמי מת. איך עשית את ??. כשכולם ראו אותי עשיתי את עצמי מתעלף ואז עצרתי את הנשימה וכולם הבינו שאני  מת לקחו אותי וזרקו אותי מחוץ לטאג' מאהל אני המשכתי במסעותיי כרגיל.... אבל דוד אריה ינון אמר שאם אני יאהב מה שהוא אוהב אני יוכל להיות חבר שלו צפריר תקשיב יש לך בטח עוד מלא חברים בעתיד אתה וינון הסתדרו יותר גם לי נראה ככה אמרתי.


יוחאי גורלי, בית ספר הפתוח הדמוקרטי ביפו, עולה לה': 

ביום שלישי לימדו אותנו בביה"ס על פינוקיו.

כשחזרתי הביתה דוד אריה היה שם.

"מה למדת היום בבית הספר?"

שאל דוד אריה

"על פינוקיו" עניתי בפשטות.

"אני לא מבין למה הוא שיקר כל הזמן"

"פעם גם אני לא הפסקתי לשקר."

אמר דוד אריה.

"מה?באמת?למה?"

"שב,אני אספר לך.

זה קרה בהרפתקאותיי בקוטב המערבי.

הלכתי לי והלכתי לי באיזור.

עד שפתאום ראיתי מול עיני מבוך גדול.

התקרבתי כדי להסתכל,וטאח!נפלתי אל המבוך.

במבוך הזה ראיתי המון חיות.

הדרך חזרה כבר לא נראתה.

רק חיות.

תוכי,פינגווין,אריה,חתול,כלב,דג,ועוד....

כולם הולכים על 2 ומדברים.

לא האמנתי למראה עיני.

כל החיות ידעו את הדרך החוצה ודיברו על כך.

אז התקרבתי לפינגווין לבוש חליפה שחרה עבה ועניבה.

רציתי לשאול אותו איל מגיעים לסוף המבוך ויצא לי מהפה ''אתה יכול בבקשה להראות לי דרך שמממנה לא יוצאים מכאן?''"

"מה?!למה,דוד אריה?"

"באותו המבוך,כך גם היה כתוב בשלט אחד שם היה כישוף מיוחד על בני אדם.הם היו מסוגלים רק לשקר!"

"אז איך יצאת?"

"חכה בסבלנות" אמר דוד אריה והמשיך:

"ניסיתי לומר לפינגווין שאני תחת כישוף,אך במקום זה צעקתי לעברו ''מה אתה מסתכל עליי כאילו מישהו כישף אותי?!אני לא תחת כישוף!''

ואז עלה במוחי רעיון.

לקחתי אבן חזה וחרטתי איתה על עץ.

רציתי לחרוט את המילים:

אני תחת כישוף שגורם לי לשקר.תראה לי בבקשה את הדרך.

אך גם הכתיבה שלי השתבשה והפכה ל''מה יש לך?למה אתה מסתכל? אני סך הכל רוצה לצייר על העץ!"''

לא ידעתי מה אעשה.כל דרך השתבשה.

שפת הסימנים,כתיבה,ציור,דיבור בגרמנית,הכל!

בסוף התרגז הפינגווין והלך.

בו ברגע הגיע לשם מכשף.

''אתה לא המכשף שהטיל פה כישוף,הא?''

אמרתי כשכוונתי הפוכה.

המכשף,שהבין הנהנן.

''כן זה אני''

''אתה יכול לא להוריד את הכישוף?"

התחננתי כשכוונתי הפוכה,כרגיל.

המכשף אמר "כן.כמובן.דוד אריה,אתה לא זוכר אותי?הפכתי אותך לג''וק ולחצי איש חצי אישה!''

''לא נכון!'' נזכרתי (כשכוונתי שוב הפוכה.)

המכשף שלף שרביט והסיר את הכישוף.

''תודה'' אמרתי באמת והסברתי לפינגווין הכל.

 

דוד אריה: הרפתקה מרתקת ומשעשעת! נפלא!

יאיר, בית ספר מקור חיים, כיתה א1, ירושלים:

gersten@103.net.il

טילתי ביערות הולנד

 

דוד אריה: טיול ביער – זו הרפתקה!!

 



כולם מוזמנים לקרוא כאן את ההרפתקה המסעירה והמרתקת שכתבה בר שקד. שם ההרפתקה: הרפתקאות דוד אריה בהודו.


 לירון, בית ספר ניצנים, ראשון לציון:

כאשר טיילתי בלונדון הלכתי לארמון של המלכה ואז פתאום באמצע הקיץ התחיל לרדת גשם חזק. לא הבתי איך זה קורה כשבאמצע הקיץ יורד גשם חזק נורא. אז כשחזרנו למלון נפסק הגשם וברקה קשת בם.

 

דוד אריה: קשת בענן – זו הרפתקה קסומה!

רוני עובד, בית ספר עדיני, ב1, רשלצ:

שלום אני רוני. רוצה לספר שפעם

מצתי חסופית גידלתי אותה.

והי מתה וכברתי אותה.

אתם חושבים שזה מגעיל

תנסו בעצמכם.


דוד אריה: חשופיות הן חיות מופלאות!
 

אלעד, בית ספר מקור חיים, ב1:

טיול בית הסספר

דוד אריה: נשמע כיף!

 

אלעד, בית ספר מקור חיים, ב2:

שירד סופת גשם


דוד אריה: נשמע מסעיר!


 

מיכל, ה''1:

הנה ההמשך לסיפור שלי "ההרפתקה בארץ הקסומה":

...לילי נפלה למטה במהירות,אך היא לא ידעה מתי היא תגיעה לקרקע.

עד שלפתע,זה קרה,לילי נחתה לתוך שדה פרחים גדול וציבעוני.

"וואו!"היא אמרה לעצמהבפליאה היא מעולם לא ראתה שדה פרחים גדול ויפה כל כך.

היא קמה על רגליה והחלה רצה במהירות תוך כדי שהיא שולחת ידיה לצדדים וקוטפת מהפרחים.

לפתע,שמעה לילי רחש מהשיחים.

היא התקדמה לאט לאט לעבר השיחים וראתה שם...

אני אכתוב את ההמשך בפעם אחרת.

דוד אריה: מסקרן! מסקרן מאוד! מה ההמשך?



אליסף , כיתה א, בי"ס אלקנה, שערי תקוה:
אן לי הרפתקה

דוד אריה: כל דבר מרגש או מסעיר שקרה לך הוא הרפתקה! אני בטוח שיש דברים מרגשים שקרו לך!

דוד אריה, כיתה ג, בי"ס כצנלסון, כפר סירקין:
חח מה קרה?

דוד אריה: שאלה טובה.

מרים, כיתה ב גלית, בי"ס אלקנה, אורנית:
אני פעם אחת הלכתי למקום מפחיד וחשוך פתאום שמעתי באפלה ססס של נחש פחדתי נורא ואז גילתי שזה רק הענפים ברוח

דוד אריה: הרפתקה מפחידה עם סוף טוב!

עמר סולומון, כיתה ה'11, בי"ס שמואל, איל:
בדיחה: פוזל ואיש אחד מתנגשים ברחוב. הפוזל אומר לאיש: "אולי תסתכל לאן אתה הולך?!" והאיש אומר לפוזל: "אולי תלך לאן שאתה מסתכל?!"
שאלה: מה אומר החתול לסוס?
תשובה: מיאו!
קשה לאימרה:
סימה שמה שום בסושי, לומר 5 פעמים

סופר-קלי-פרג''ליסטי-אקספי-אלי-דושס

דוד אריה: גרמת לי לצחוק בקול רם!

נעמה, כיתה ד'2, בי"ס אלון, חיפה:
דוד אריה אני מציעה לך שתכתוב של דוד אריה שהולך לקרקס ועושה תעלולים קפיצות גלגולים ועוד ואז אומרים לו ללכת על חבל דוד אריה עולה על החבל ואז נופל ותה יכול גם לכתוב על זה שדוד אריה מסרב לעלות על החבל אך מכריחים אותו ואז הוא.......

דוד אריה: אני יכול? את יכולה! את כתבת פה הרפתקה משעשעת!

גיא, כיתה ב'1, בי"ס מעיין, יבנה:
אתמול בהפסקה ניסיתי לאפסיק קמה ילדים ולא הצלכתי ואוד ובסוף הצלכתי לאצור אותם

דוד אריה: מה הם עשו? זה מאוד מסקרן!

אורי ביר, כיתה א, בי"ס ממד הלקנה,השכונה הצפונית:
הלכתי מה בי ס ספר לפתה אני,
רוא משאו שנר קצת מוכר ואני,
אתכרבתי אלב ואני רוא שזהף,
משאו מהשכונה שעלתי עותו מה,
הוא אוש פו והוא המר לי שאו לא אלך בי ס היום

דוד אריה: הרפתקה שהיא מפגש נעים! אני מקווה שהיה כיף בבית הספר וגם לא בבית הספר.

נעמה לוי, כיתה ד'2, בי"ס אלון, חיפה:
לדוד אריה ההרפתקה שרציתי שתכתוב עליה היא שאתה הולך לטיול באמריקה
הדרומית אתה גר ועובד בקרקס עושה תעלולים קפיצות עמידות ידיים ועוד
ואז...מבקשים ממך ללכת על חבל ..
לי יש שתי אפשרויות האחת שתנסה ללכת על החבל ובום טרח טיפול והשנייה שתסרב ללכת על החבל אבל מכריחים אותך ו..... המשך יבוא........

דוד אריה: הרפתקה נפלאה שאת בעצמך כותבת!

איתם , כיתה א גומא, בי"ס ניצני זבולון, יגור:
אתמול בחוף הים, לפני שנכנסתי למים שאלתי את דוד אריה: האם יש לך סיפור שהתרחש בים? תשובת דוד אריה היתה: "כן" והוא התחיל לספר: "פעם רציתי לשוט לאוקינוס השקט והפלגתי בספינה. בטעות היא הגיעה לקוטב הדרומי. שעליתי ראיתי את ממלכת הפינגווינים ומתוך הים קפץ אריה ים- ברחתי בצעדים כבדים.
אז לקחתי בקבוק מהכיס ופתק. על הפתק כתבתי-"הצילו!הצילו! נתקעתי בקוטב הדרומי". להקת פינגווינים עפה מעלי. זרקתי את הבקבוק והלהקה חטפה אותו. העזרה הגיעה- והביאו אותי בחזרה ליבשת הנכונה.

דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה!

נטע, כיתה ג, בי"ס דמוקרטי סאדברי, ירושלים:
פעם הייתי בטילנד וראיתי כוורת דבורים עצומה. טיפטף מ דבש. הוא היה טעים . היה כד שבור. יהיה נחמד אם תבוא

דוד אריה: דבורים, דבש, תאילנד – אלה מרכיבים בהרפתקה נהדרת!

הלל, כיתה ב'2, בי"ס יעבץ, זיכרון:
דוד אריה ומחלת הצחוק

דוד אריה: נשמע מאוד מסקרן וגם מצחיק!

בנימין כיתה ב'4, בי"ס אפרתה, ירושלים:
דוד אריה הפך לחצי איש אישה
וזה היה נורא נורא מצחיק

דוד אריה: זה נכון! אבל מבחינתי בהתחלה זה היה מפחיד!

נ
ופר, כיתה ד'2, בי"ס אלון, חיפה:
כ
מו שהבטחתי לדוד אריה אני אספר לכם על דוד אריה בגן החיות :
ביום רביעי דוד אריה נסע אל צפריר וינון בדרך דוד אריה עצר ליד גן החיות כי היה תלוי שלט שמותר לאמץ כלבים ארנבים ואוגרים בפינת החיי
דוד אריה חשב ואמר למה שלא אקנה לינון ולצפריר ארנב קטן משלהם.
דוד אריה נכנס לגן החיות הוא הסתקל אל כל האוגרים ובפינה ראה אוגר קטן ולבן ולידו גם אוגר קטן אבל חום כמובן שדוד לקח את שתיהם אחד לצפריר ואחד לינון .
דוד אריה מיהר לקנות להם אוכל ומקום לישון( בית קטן )
דוד אריה לקח המהירות את האוגרים כי רצה להספיק לבוא אל צפריר וינון ולתת להם את האוגרים וכמובן כדוד אריה מגיע ינון וצפריר רצים אליו ומתלהבים מאוד מהאוגרים דוד אריה מספר להם על הרפתקה הם יושבים בסלון ודוד אריה מתחיל לספר להם שגם הוא היה בעולם החיות ודוד אריה ממשיך לספר
לדוד אריה:
אני מקווה שאתה תסיים את הסיפור
ותהנה ממנו

דוד אריה: הרפתקה נפלאה. ואני מקווה שאת תסיימי לכתוב אותה כי זאת הרפתקה מסקרנת ואשמח לדעת מה קורה בהמשך!

מאיה, כיתה א'3, בי"ס אהבת ציון:
יום אחדבעירמאוד היה ילד קטן שאהב מאוד סיפורים אז הוא קרה לאצמו כל יום סיפורים הואקרה לאצמוסיפורים בבוקר ובארב ובלילה ובצאריים יום אחד הוא שחח ליקרו כי הוא חי ליפני אמון שנים אזלא לימדו אותו בבית הספר ליקרו אמא שלו ואבא שלו לימדו אותו ליקרו וליכתובלכן הם לימדואתו אוד פהם וזה סוף אהרפתקאה.

דוד אריה: הרפתקה מסקרנת ונפלאה – איזה מזל שלימדו אותו שוב לקרוא והוא יכול היה להמשיך ליהנות מספרים.

נגה בוסתן, כיתה א'2 נורית, בי"ס החיטה, זכרון יעקב:
הג''ונגל הכלומניסטי-
בג''ונגל הזה יש המון ארצות ואחת מהן זה עולם הגלידות:

עולם הגלידות
כל העולם עשוי מגלידות. אפילו לעצים יש פירות של גלידות. והפרחים הם מגלידות. והילדים יכולים לאכול את כל העולם. ויש חיות מגלידה- כמו ארנבת מגלידת וניל ודב חום מגלידת שוקולד.

דוד אריה: הרפתקה מתוקה, טעימה ומסעירה!



מיכל לואיס, כיתה ה'1:
"ההרפתקה בארץ הקסומה"
לילי היא ילדה בת 10.
היא גרה בבית קטן באמצע יער גדול.
יום אחד רבה לילי אם אמה (סיגל).
אמא של לילי אמרה לה "על החוצפה הזאת שלך את מקבלת ריתוק של שבוע!"
"אבל אמא זה לא הוגן,יש השבוע יומולדת ליסמין והיא החברה הכי טובה שלי!"
"את התנהגת בחוצפה וזה מה שמגיע לך לקבל!"אמרה אמה של לילי והיא (לילי) יצאה בסערה אל מחוץ לבית.
לפתע ראתה לילי באר "מה היא הבאר הזאת?"שאלה את עצמה"מעולם לא ראיתי אותה קודם"...
היא רצתה לקרוא לאמה,אך נזכרה בריב שלהן.
"מעניין מה יש בפנים"אמרה והתקרבה לאט לאט לעבר הבאר.
היא הגיעה לבאר,הסתכלה למטה ופתאום הרגישה דחף קל לקפוץ לתוכה לא אסור! חשבה לעצמה,אך היא הייתה כל כך סקרנית וקפצה למטה...
אני ימשיך את הסיפור בפעם אחרת,

סיון, כיתה ו', בי"ס בן גוריון, אשדוד:
שלום דוד אריה שנפלת על האישה השמנה אז רצית לתת לה את האבן האדומה שהיתה בראש ההר? (לא סיימתי לקרא)

דוד אריה: אני לא רוצה להרוס את סוף ההרפתקה. עדיף שתקרא ותגלה, לא?

רתם בן משה, כיתה ג, בי"ס כצנלסון, כפר סירקין:
לינץ לוי ויניב שמעוני וכמובן דוד אריה!
ינץ אני אוהבת הכי בעולם את סידרת הספרים של דוד אריה! זה היה הספר הראשון שקראתי ואני מקווה שיצאו עוד מליוני ספרים של דוד אריה! יניב שמעוני את המצייר מדהים ואני ממש אוהבת את הציורים שלך! ודוד אריה יש לך הרפתקאות מעולות!

מרתם

דוד אריה: גם אני, גם יניב וגם ינץ מתרגשים מודים לך!!

תמיר, כיתה א'2, בי"ס רעות:
שלום דוד אריה.אני פעם ביקרתי בתמתמיה.ראיתי לפחות3654 אנשים! שזה הרבה מאד .יש להם צבא ענק.מחר אמשיך לפרט

דוד אריה: נשמע מאוד מסקרן. אנא פרט!

רתם, כיתה ג, בי"ס כצנלסון, כפר סירקין:
עוד מעט החופש הגדול ומצפה לי הרפתקה מאוד מהנה! אני טסה לסרי-לנקה! מה זאת הארץ הזאתי?! אה היא בצורת טיפה קרובה להודו. אני מתרגשת אפילו שזה הפעם המיליון שאני טסה לחו"ל אבל כל ארץ היא הרפתקה חדשה!

אני גם גרתי 3 שנים בארה"ב היה לי הכי כיף שבעולם אבל אם הינו נשארים עוד כמה שנים לא הייתי מכירה את דוד אריה אז עדיף היה לחזור לארץ! חח . בארה"ב הייתה פיצריה עם הפיצה הכי טובה בעולם! (לדעתי) היא עבה מאוד וטעימה הכי בעולם! אחת הפיצות אם לא ה!

המלצה שלי: תסעו לחו"ל הכי כיף שבעולם לצאת להרפתקאות, לחוות חויות, ללמוד שפות... ורק שתידעו השנה נסעתי עוד פעם לארה"ב (לא שזה מפריע לי זה הכי כיף!) ואפילו שהייתי הרבה מאוד זמן היה לי כיף כי גם אם טסים לאותה ארץ כמה פעמים, כל פעם היא הרפתקה חדשה! אז תכינו מזוודות אנחנו יוצאים להרפתקה חדשה!!!

נסעתי ל:ארגנטינה,ארה"ב,טורקיה,ספרד,
סלובניה,קנדה,קוסטה-ריקה. 7 בסך הכל!

דוד אריה: כמה הרפתקאות מופלאות! ואני מאחל לך שהרפתקת סרי לנקה תהיה נהדרת!

רתם:
הייי!
הייתי במפגש עם ינץ וקיבלתי גלויה שלך! רק שתידע לך שהתחננתי בפני אמא שלי שתקנה לי תספר כי ספרים של דוד אריה לא משאילים! למה? כי זה ספר שאוהבים לקרוא מליון פעם וזה אומר שהספר הוא טוב! אני מנויה למעריב לילדים ככה שקראתי את זה שינץ ראיין אותך חח גדול!!!! נראה לי שאת הדוד מה זה מגניב! דוד אריה שולטטטטטטטטטטטטטטטטטט!!!

דוד אריה: תודה! איזה כיף! אם כי אני לא בדיוק שולט, אני יוצא להרפתקאות.

רוני אהרון, כיתה א'1, בי"ס הר גילון, צורית:
צפריר מפחד מיינון , חלף יום
רביעי ודוד אריה הגיע , אמר צפריר לדוד אריה: "זה לא נעים לי שיינון קורא לי בשמות", דוד אריה אמר : "אתה יודע גם לי פעם לא היה נעים בהרפתקה בערבות רומניה. תקשיב, אני אספר לך את ההרפתקה. פעם היה אוצר בערבות רומניה ושטתי בסירה להשיג אותו, חפרתי וחפרתי עד שלפתע ראיתי את האוצר. ומה היה בתוך האוצר? מפלצת עם חור בלשון. היא רצתה לטרוף אותי, היא שמה אותי בתוך הפה שלה ונפלתי לתוך החור. תלשתי לה את הלשון, וכך הפכתי להיות לשון. רציתי כל כך לצאת מהחור, אבל החור היה קטן מדי. " "מה עשית?" שאל צפריר בדאגה. לקחתי סכין שהיה בתוך הלשון וזה מה שעשה לה את החור, ומה שעשיתי הגדלתי את החור עד שזה היה בגודל הגוף שלי ויצאתי ממנו. סוף.

דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה ומופלאה!

נועה מורדכי, כיתה ג'4, בי"ס מבואות, אשדוד:
אני אוהבת ספרים אבל אומרים לי שאני לא מבינה מהחיים שלי מה לעשות?

דוד אריה: דעי לך שמי שקורא ספרים מבין בחיים טוב יותר! ואם את נהנית מזה, המשיכי כי זה מה שהכי חשוב!


שקד גפן, כיתה ה'2, בי"ס כצנלסון, גבעתיים:
שלום דוד אריה אני רוצה לספר לך על הרפתקה שחוויתי בהרי האמזונס : ביום האחרון שלי בהרים הלכתי לתחנת האוטובוס הראשונה שמצאתי וכאשר האוטובוס הגיעה נדהמתי האוטובוס היה כל כך ארוך שלא ראיתי את קצהו ואז נזכרתי בסיפור ששמעתי שלפיו במושב האחורי של האוטובוס יש אוצר מופלא
אז הלכתי והלכתי וכאשר הגעתי לסופו ראיתי תיבה קטנה עמדתי לפתוח אותה ואז שמעתי במרחק בקצה האוטובוס את הנהג אומר שזאת התחנה שלי אז לא הספקתי לפתוח את התיבה.לסיכום אני מציע לך ללכת להרי האמזונס ולהגיע להר המהופך שקודקודו במרכז העולם.לפגוש בשבט העצמוח עם הראשים הגדולים הסגולים.להגיע לעיר העננים שתושובייה עם הראש בעננים ולהיות באוטובוס הארוך בעולם ואז לספר את ההרפתקאות לצפריר,ינון וינץ שיכתוב מזה ספר חדש.

דוד אריה: איזו הרפתקה מופלאה! אני מקווה שיום אחד באמת אסע לאמזונס לפי ההמלצה שלך!

נופר, כיתה ד'2, בי"ס אלון, חיפה:
אפשר שהספר הבא יסופר על דוד אריה בגן החיות ו יכנס להרפתקה עם חיות מדברות ויגלה דברים רבים על עולם החיות

דוד אריה: נשמעת הרפתקה נפלאה. אשמח אם תכתבי אותה באתר!!

ענבל, כיתה ה, בי"ס עלי גבעה, תל קציר:
אני הכי אהבתי כשדוד אריה טפס על ענן ואז הוא נפל על ראש של איזושהי אישה והאישה צווחה כי הוא נפל עליה.

דוד אריה: :))

רומי, כיתה ד'2:
כשהייתי בת 6,אני והמשפחה שלי נסענו לשנתיים בקנדה לשליחות.
הגעתי לבית ספר חדש,ודיברתי שפה חדשה ואחרי שנתיים חזרתי לישראל וראיתיאת כל החברות שלי!

דוד אריה: מגורים בארץ אחרת – זאת הרפתקה מסעירה!!

ים, כיתה ג'2, בי"ס הרצוג, מזכרת בתיה:
דוד אריה והנחשים: דוד אריה הלך ליד מערות ואז הוא ראה איש שחצי ממנו הוא ערפד וחצי ממנו בנאדם היצור התחיל לרדוף אחריו ואז דוד אריה נכנס לתוך המערה והיצור נתקע בקיר של המערה והיצור מת. דוד אריה לא ראה שהיצור מת והוא המשיך לרוץ במערה ואז הוא ראה נחשים והוא ניסה לברוח מהם אבל מרוב בהלה הוא התעלף. הוא חלם שהאיש ערפד הורג ואז הוא קם והוא גילה שהנחשים הולכים לחנוק אותו ואז המשיך לרוץ ונחש אחד היה על הבטן שלו. הוא ניסה להעיף אותו והוא לא הצליח. הנחש התחיל לדבר ואמר לו רוצה להיות חבר שלי? ואז דוד אריה יצא מהמערה ודוד אריה אמר לו "אתה לא תהרוג אותי?" הנחש ענה לא. דוד אריה אמר לו" טוב אני חבר שלך". עד היום הם חברים טובים מאוד.

הסוף(:

דוד אריה: איזו הרפתקה מפחידה – אבל עם סוף טוב!

תום, כיתה ג'2, בי"ס הרצוג, מזכרת בתיה:
זה קרה באמצא החורף, כשאני ומשפחתי טסנו לאוסטיריה לגלוש סקי.היה ממש כיפי, אבל אני רוצה לספר דווקה על יום שיש.

וזהו הסיפור:
אני וקבוצת הסקי שלי גלשנו, כרגיל.
אחרי שהיום ניגמר, אבא ואמא שלי איתם ורצו אאראה להם איך אני גולשת. היה מדהים. הוהורים שלי אמרו לי שאני מעולה בסקי. אבל אז...
טעינו בדרך.עלינו למעלע ולקחנו את הרכבל האחרון ונסענו עד המלון.

דוד אריה: הרפתקה מושלגת ומסקרנת!

קיריל, כיתה ד'3, בי"ס זבולון המר, גני אביב:
פעם אחת הלכתי ביער ופיתאום אחות שלי קראה לי אחר כך הלכתי אליה ואז ראיתי שהיא מצאה את החלק האחורי של הטיל ואז הבנתי שזה היה טיל ששיגרו צה"ל

דוד אריה: הרפתקה מסקרנת מאוד!


נועם מיכאלוביץ, כיתה ב'2, בי"ס התבור,חולון:
נכון היתה כוכב על בכלומיסטן

דוד אריה: נכון!

יובל סופר, כיתה ג'2, בי"ס ארזים, תל אביב:
1.זה היה בשעה 00:00 יום שישי אני עמדתי להירדם עד ש................
פיתאם אני שומע פיצוץ ליד הדלת ואני רואה שניכנסים אלי הביתה........................................................................................................
המשך יבוא

דוד אריה: אני מאוד סקרן לקרוא את ההמשך. מה גרם לפיצוץ?

מרי, כיתה ב'1, בי"ס אהוד מנור, אור יהודה:
יום אחד הלכתי לים וגל ענק!
לקח אותי לארץ קסומה שרק החמורים הולכים לב"הס ונמלה ענקית החזירה אותי לחוף הים בדיוק כשעזבנו
והוריי לא שמו לב שנעלמתי ושאלו אותי: "נהנת לשחות בים?"

דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה! וד"ש לנמלה הענקית!

מרי, כיתה ב'1, בי"ס אהוד מנור, אור יהודה:
אני ממליצה מה אפשר לכתוב בספר מאת מרי
מה אהבתי בספר ולמה אמליץ עליו?
אפשר לכתוב על הרפתקה בחלל
או בשדה שקט ואז לפתע מתקיפים את דוד אריה שורים וצביים אבל הכי טוב לכתוב על הרפתקה שדוד אריה שקוף ובילתי נראה!

דוד אריה: איזו הרפתקה! אגב, בהרפתקאותי בערבות רומניה מסופר כיצד הפכתי לרואה ואינו נראה


נ
ועה, כיתה ג'2, בי"ס בן גוריון, גן יבנה:
בכל פעם שמגיע אמצע הקיץ, אני הולכת עם ההורים שלי למלון "ים סוף" וזה אף פעם לא אותו דבר! בשנה שעברה, הייתי בטורניר "טאקי" וראיתי את הסרט "מפלצות נגד חייזרים".... ובמיוחד, כיף לי עם המשפחה!

דוד אריה: בילוי עם המשפחה עשוי להיות הרפתקה מרנינה!


עדן, כיתה ב'3, בי"ס סביונים,אור יהודה:
יום קיצי אחד אני ואחים שלי נסנו לחרמון וכאשר נסנו לחרמון היו הפסקות אז בהפסקות אכלנו שתינו והמשחנו ליסוע, יום אחד הגתי אל החרמוןועלינו לכרבל ושיחקנו בשלג והיתגלשנו במגלשות ולאחר שעתיים אכלנו והיצתלמנו אז דאגנו אז נסנו לביתנו ובדרך רעינו מיסדה אז אכלנו ולבסוף חזרנו הביתה

דוד אריה: החרמון הוא הרפתקה מושלגת ומהנה!

עדי, כיתה ג'2, בי"ס שז"ר, חולון:
לכבוד יומולדתה של אחותי טסנו
בטיסות אל על ,כל המשפחה
לתילנד לטיול מאורגן
,לבנקוק ופטאיה ,היה
מאוד כיף היונו בשוק הצף,עלינו
על הפילים,הינו בסירות האכלנו
דגים ,הינו בארמון המלך,
הינו בשוק הקוואסן ובקניון
הNBK ,
ומתאילנד טסנו להונג קונג
הסתובבנו ,היינו בשוק,
והינו ברכבת מתחת לים ,
ראינו זיקוקים,
היה כיף מאוד!!!

דוד אריה: תאילנד והונג קונג – הרפתקה מרתקת!



אורן פוקס,כיתה ד'1, בי"ס בגין, רחובות
הרפתקה גם מפחידה וגם קצת כיפית!!!!!!!
הייתי בדיסני וורלד אז פעם אחת הלכנו למכוניות במג''יק קינגדום ומרוב שהיה תור ארוך כמעט ונעלצתי לצעוק

דוד אריה: התור היה מפחיד יותר מהמכוניות? זאת הרפתקה מפתיעה!


מרי, כיתה ב'1, בי"ס אהוד מנור, אור יהודה:
אני רוצה לספר שפעם ציפור העיפה אותי למקום מקסים ומישם נמלה לקחה אותי ובית שלי.( המצאתי את זה).

דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה שמשלבת שני כלי תחבורה מפתיעים.

מרי, כיתה ב'1, בי"ס אהוד מנור, אור יהודה:
ינץ לוי אני ממש אבל ממש טובה בציור אולי אוכל לצייר חלק מהסיפור
הבא שלך!
ביי מרי

דוד אריה: שלום מרי, מסרתי את שאלתך לינץ והוא מסר כך: "אני לא יכול לאכזב את יניב שמעוני המאייר. הוא אמור לצייר גם את הספרים הבאים בסדרה. אבל אני אשמח אם תשלחי ציורים לאתר. " גם אני אשמח מאוד!!! את מוזמנת להיכנס ל"ההרפתקה החדשה" להוריד את ההרפתקה, להדפיס אותה, לאייר אותה ולשלוח אותה לאתר.

מרי, כיתה ב'1, בי"ס אהוד מנור, אור יהודה:
פעם כששחיתי בים ציפור העיפה אותי לארץ נפלאה ומשם נמלה לקחה אותי
הביתה וסיפרתי הכל להורי!

דוד אריה: איזה כיף!!

איתי לימור, כיתה ד'2, בי"ס הדר, רמת השרון:
ינץ שלום,
קיבלנו עבודה לפסח לכתוב ספר בעקבות ספר ואני בחרתי מכל הספרים דווקא את הספר שלך כי הסדרה על דוד אריה ממש מצאה חן בעיניי.כתבתי שלושה סיפורים קצרים ואני רוצה לשלוח לך אך קשה לי להכניס אותם לחלון הזה. איך אפשר לשלוח לך את הסיפורים? איתי

דוד אריה: אתה יכול לשלוח בדואר אלקטרוני לכתובת dodarye@dodarye.com. או בדואר רגיל לכתובת: דוד אריה, התאנה 6 פ"ת 49212. תודה!



א
ביתר אלעזר, כיתה א'1, בי"ס קשת, ירושלים:
הרפתקאות דוד אריה ב"כוכב נולד":
פעם החלתטי להיר לכוכב נולד
והשיר שלי היה
כל העולם כלו
גשר צר מאוד (3x)
כל העולם כלו
גשר צר מאוד (3x)

והעקר והעקר
לא לפחד
לא לפחד כלל
והעקר והעקר
לא לפחד כלל

דוד אריה: הרפתקה משעשעת!

רויה טחובר, כיתה ב', בי"ס אילת השחר, ירושלים:
להיות בארץ השוקולד

דוד אריה: זאת באמת הרפתקה.

עידו, כיתה א'2, בי"ס עימית, מיתר:
דודאריהבאיטליה אועימסחק בפסתהאועימספרליסיפוריםאינומסחקיםבאודומיצריה

דוד אריה: איטליה – נשמעת הרפתקה מסקרנת.

תומר, כיתה ב, בי"ס הדרים, ראשון לציון:
אני היתי ברודוס שביוון היו עתיקות מרהיבות המלון היה יפה והעיר היתה יפה סך הכול היה כיף

דוד אריה: ביקור באי – זאת הרפתקה.


מיקה, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
אני וכול המישפחה וחברים תסנו להוסתריה

דוד אריה: לטוס לארץ רחוקה – זאת הרפתקה נהדרת.

עומר, כיתה ג'1, בי"ס ברנר, הרצליה:
שלום דוד אריה, עומר ראובני מכיתה ג'' 1 בביה"ס ברנר בהרצליה. לכבוד חופש פסח קיבלנו עבודה - חיקוי יצירתי. אני הכנתי משחק שמבוסס על בספרים שלך שאני מאוד אוהבת , קראתי את כולם ואני מחכה לספר הבא של הסדרה, אני מקווה שהוא יצא. אז כמו שאמרתי מקודם אני הכנתי משחק מונופול הרפתקאות דוד אריה ואני ממש רוצה שתראה אותו אז אם אתה יכול, תקפוץ לביקור בביה"ס שלנו כולם בטוח ישמחו מאוד. עומר

דוד אריה: עומר! אני שמח כל כך לגלות שבזכותן יש מונופול בעקבות הספרים. אני אשמח אם תצלמי אותו ותשלחי את התמונה לכתובת הבאה: dodarye@dodarye.com. וחוץ מזה, אני אישית לא מבקר בבתי ספר, אבל ינץ כן. תוכלי למצוא מידע על מפגשי סופר כאן.

דפי, כיתה ג'1, בי"ס שז"ר, הרצליה:
ינץ לוי אני מאוד אוהבת את הסיפורים שלך ואני רוצה שתספר לי את הסיפור של דוד אריה הבא שלך מה אתה אומר?

דוד אריה: שלום דפי, גם אני וגם ינץ שמחים שאת אוהבת את הספרים. ההרפתקאות מהספר הבא הן עדיין סודיות, אבל אני יכול לגלות לך שהוא יתפרסם בקרוב – בחודש מאי.

אמונה, כיתה ג'2, בי"ס אריאל, מודיעין:
יום אחד ציירתי אותך מחופס לליצן
ואחותי אמרה שזה מתאים לך!
זה מאליב???

דוד אריה: זה בכלל לא מעליב. זה משמח ומסקרן. אני אשמח אם תשלחי את הציור לאתר. הכתובת למשלוח: זמורה ביתן, התעשייה 10 אור יהודה (עבור אתר דוד אריה).


כולם מוזמנים לקרוא את ספרו של יובל ניב מכיתה ג', בבי"ס אור בכפר אורנים. לספר קוראים " הרפתקאות דוד אריה באנטרטיקה". לחצו כאן

אופיר,כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
פעם נסעתי על ציפור בים והציפור אמרה לי שיש על הענן ארץ של שוקןלד הלכנו ל ואכלתי הרבה שוקולד.

דוד אריה: איזו הרפתקה מופלאה!

יתאי, כיתה ג'1, בי"ס ניצני אשכול, ניר עוז:
דוד אריה שלום אני רוצה לפגוש אותך וני גם רוצה שתחזיר לי תשובה.

דוד אריה: שלום לך, אפשר להתכתב איתי דרך האתר. אני מאוד אשמח!!! ואם את מעוניינת במפגש את יכולה לקרוא על מפגשים עם ינץ לוי אם תלחצי כאן.

רעות ונטע:
יום שבת אחד יצאנו עם כל המשפחה לטיול מים בנחל חרמון. נכנסנו למים, הלכנו, גלשנו במפל ונהננו מאוד.
לקראת סוף ההליכה במים, רצינו לראות את המפה כדי לדעת לאן להמשיך. כשאמא הוציאה את המפה מהתא הקטן של התיק, היא הפילה בטעות את המפתח אל תוך המים (!)
חיפשנו אותו נורא ונלחצנו, איפה הוא יכול להיות? בסוף במאמצים רבירם אבא מצא את המפתח! אחרי זה אמא שאלה: מי רוצה לראות את המפה?...

דוד אריה: איזו הרפתקה – גם לכם וגם למפתח.



שקד, כיתה ד'3, בי"ס רגבים, אמונים:
פעם אחת דוד אריה בטיול שנתי היה צריך לטפס על ענן ולא היה לו כוח אז מה הוא עשה. הוא לכח את האוטובוס ועלה איתו על ההר ואמר אתם מטפסים עד למלה תיראוט איזה מהר הגהתי הסוף.

דוד אריה: הרפתקה משעשעת!

רון, כיתה ג'1, בי"ס רגבים, עזריקם:כתבו כאן הרפתקה
ביום חמישי דמיינתי שאני בג''ונגל עם
המון חיות טורפות ואז מישהו בא
לעזור לי

דוד אריה: הרפתקה מפחידה! אבל לפחות הסוף טוב.

דוד אריה: כולם מוזמנים לקרוא את ההרפתקה המסעירה והמרתקת של אריאל:

אריאל שי ,כיתה ג'1, בי"ס רגבים, בית עזרא:
מחסלי המפלצות פרק א פלישת החיזרים
מאת אריאל שי שהרבני
יום אחד אני וחברי בועז טילנו בשדא שלפטע עץ זז ממקומו וממנו יצא קול שאומר "עמדו במקום" לא ידענו מה לעשות אז עמדנו. אז יצא מאור כחול שבדק מי אנחנו. כשהאור סיים לבדוק אותנו הוא אמר "אריאל ובועז נמצאים כאן" ואז יצא מ איש ואמר "בואו איתי לא אפגע בכם" ובנו. ירנו איתו במעלית עד שהגענו לקומה התחתונה ביותר היה שולחן עגול והרבה אנשים עם תלבושת מיוחדת ישבנו בכסאות ושאלנו איך ידעתם את שמנו? והוא ענה "שמענו עליכם" באמת? כן הוא ענה אתם מאוד זריזים וקולטים מהר מה שאנחנו צריכים לעבודה שניתן לכם. עבודה? שאלתי כן הוא ענה לאחרונה ראינו שבעולם יש מפלצות שתוקפות את כדור הארץ אז גיסנו צבת שילחם במפלצות אז חשבנו שתוכלו להצתרף לצבת אתם מסכימים? ברור שכן ענינו אם כך בואו איתי הוא אמר הוא הביא לנו כפתור ואמר לא משנה מה אל תאבדו את זה.הוא הביא אותנו לחדר האימונים ואמר לנו תלחצו על הכפתור שנתתי לכם לחצנו ובין רגע נהיתה לנו על הגוף חליפה ורובה מיוחד ביד הוא אמר לנו שזה רובה ליזר ושזאת חליפת מגן נגד רעל ויריות ליזר. הוא אמר בואו נתחיל באימונים קודם כל אני ילמד אותכם לירות הוא לקח רובה כמו שלנו והתחיל ללמד אותנו איך לירות אחרי שהבנו הוא לימד אותנו לעשות סלטות באויר ואיך לקפוץ לגובה רב וגם איך לנחותבשלום ולתפס יותר טוב. אחרי שלמדנו הכל הוא אמר אתם כבר מלומדים אתם יכולים לחזור הביתה אבל תקחו את הכפתור תמיד איתכם לא משנה מה וגם אל תגלו לאף אחד על עבודתכם אז להתראות.יום למחורתהלכתי לבית הספר הכל היה כרגיל אכלתי את הארוחה שלי ליד בועז ויצאנו להפסקה.פתאום נחתה חללית בבית הספר ויצאו ממנה חיזרים הם אמרו "אנחנו עכשיו משתלתים על הכוכב שלכם!" מיד הלכנו לפינה ולחצנו על הכפתור מיד נהיתה על גופנו החליפה ובידנו הרובה בינתים החיזרים אימו על בני האדם ברובה שיהפוך אותם לאבנים והעלו אותם לחללית וטסו הבנו שהמצב קשה והזמנו מהבסיס משלחת של לוחמים ומיד הגיעו מלא לוחמים על רחבים מעופפים ולקחו אותנו איתם הדבקנו את הפער והגענו לחללית ירינו בחללית והיא התרסקה רגע לפני שסמו לאנשים מוחות רובוטים שיעסו כל מה שהחיזרים יבקשו.כולם ברחו מהחללית רק הלוחמים והחיזרים נשארו ואז הקרב אחרי שעה בערך סימנו את הקרב לכדנו את כל החיזרים הבנו את כולם לבסיס וקיבלנו העלאה בדרגה והמפקד אמר כל הכבוד הצלתם את העולם.

רון, כיתה ג'1, בי"ס רגבים, בית עזרא:
ינץ לווי הגיע איזה יפה הסיפור

דוד אריה: לפגוש את ינץ לוי ולהקשיב לסיפורים – זאת הרפתקה!

רוני שמעוני, כיתה ג'2, בי"ס נופים באר טוביה, ערוגות:
ליפני כמה שנים נסעתי לחרמון והייתי בתוך ענן.

דוד אריה: אז את יכולה להבין איך הרגשתי כשנתקעתי על ענן! הרפתקה מרגשת

רומי, כיתה ג'3, בי"ס נופים, ערוגות:
חזרנו לפני שבוע מסרי-לנקה. היו סנאים קטנים בגודל של עכבר וחמודים מאוד ורציתי לגנוב אחד. כאשר חזרנו הביתה התגעגעתי אליהם מאוד ואני רוצא לחזור אליהם.

דוד אריה: אני יכול לדמיין את הסנאים החמודים האלה! איזה כיף!

מענצ''י, כיתה ב'3, בי"ס עלומים, קריית אונו:
אליי עברה התקפת דברים מתוקים ביום הולדתי! דוד אריה , זה נשמע לך הרפתקה מתוקה??

דוד אריה: זאת אכן נשמעת הרפתקה מתוקה! אני מקווה שאחרי ההתקפה הממתקים נרגעו!


ליאור, כיתה ב, בי"ס אלחריזי:
אני רוצה לספר לחם על הרפתקה שלי
יותר נכון טיול ואכר כך מסעדה.הכול התכיל כאשר נסנו לטיול.והיה עמון סלעים והיה נורא קשא.אני לא מגלה איפה.במסעדה בת דודתי קבלה מכה ומיד הכיאה

דוד אריה: טיול הוא הרפתקה! ותמסור לה החלמה מהירה!

עומר ומקס, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
שלום דוד אריה אנחנו נהננו מהסיפורים שלחה שניבלנו אלידי דינוזאור ב1000999

דוד אריה: תודה! ואני מקווה שהדינוזאור נחמד!

תמר, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
שלום דוד אריה פעם סחיתי בים של סוכריות וממתקים ואז יצאתי והייתי מחוסה בשוקולד והייתי דביקה מהסוכריות

דוד אריה: איזו הרפתקה מתוקה ומהנה!

שיב ויערה ת, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
עפנו על חתיחת שוקולד אנקית ונחתנו על עץ עים ממתקים

דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה ומתוקה!

אופיר, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
פאם אחת תסתי במתוס בילתי נראה ואוד 5 ימים אני תסה לאיתליה

דוד אריה: מטוס בלתי נראה! הלוואי שאני אטוס יום אחד במטוס כזה! וחוץ מזה – דרך צלחה לאיטליה!

רועי , כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
שלום אריה אני רועי ואני רוצה לספר גם לך יום אחד טסתי לחלל ופגשתי חיזר

דוד אריה: כל כך מסעיר! אני מקווה שהחייזר היה נחמד!

הראל ו אהד, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
פעם אחת רכבנו על מסטיק ענק ואז חיסלנו שוקולדיםי

דוד אריה: לרכוב על מסטיק! איזה כיף!


ליהי ושיר, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
פעם אחת ניתקתי על ענן משוקולד וירד ג משוקו חברתי איזבלה היתלמתה ופתחה פה והיה לה שוקו בפה

דוד אריה: גשם שוקו! איזה כיף!

תמר, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
שלום דוד אריה פאם אפתי על אנן
שאפשר לירות באור

דוד אריה: לעוף על ענן – אני יודע מניסיון אישי שזו הרפתקה מסעירה ביותר!

מיקה ועדי, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
שלום דוד אריה יש לי
סיפור בישבלכה
פעם 1 ריכבתי על
ענן משוקולד
היתכלתי ללכק

דוד אריה: ענן משוקולד! זה מאוד מלהיב (ומתוק)!

יאיר, כיתה ג'2, בי"ס צופית, צופית:
ינץ מה האימייל שלך

דוד אריה: dodarye@dodarye.com.

עומרי דינר, כיתה ג'2, בי"ס הדר,רעננה:
פעם אחת אני הלכתי לים ושחיתי אבל שכחתי שאיני יודע לשחות ואז ראיתי את אוניית המעפילים חנה סנש ועליתי עליה עד שהגעתי חזרה לחוף

דוד אריה: איזה מזל שראית את האונייה! הרפתקה מסעירה ורטובה!

גיל טייך, כיתצה ד'1, בי"ס זיו, רעננה:
דוד אריה בממלכת הילדודס מאת גיל טייך
מה אהבתי בספר ולמה אמליץ עליו?
יכול להיות סיפור אחד אל ככל האנשים הם ילדים והם לא גדלים והם רוצים לגרש את דוד אריה ממלכת הילדודס כי הוא מבוגר ויש חוק שאסור למבוגרים להיכנס לעיר הילדודס.
דוד אריה מלמד את הילדים איך חשוב שיהיה מישהו מבוגר ומרתק אותם אם הסיפורים שלו ובסוף הוא לא רוצים הילדים שדוד אריה יעזוב ומורידים את חוק איסור הגדילה וחוק אין הכניסה למבוגרים ובסוף עיר הילדודס הופכת לעים הכי מפורסמת ב הספר שינץ יבחר לספר(כגון:ערבות רומניה,מדבר שוויצרי,קוטב מערבי או ג''ונגל סיבירי)תודה רבה
חג פסח שמח ואביבי!!!:-) גיל טייך
תאריך:8.4.2011
פסח 2011

דוד אריה: זאת הרפתקה נהדרת, מופלאה ומקורית!!!

רומי אבני, כיתה ג'2, בי"ס הדר, רעננה:
בכיתה ב היתי ילדה לא מקובלת ותמיד בכיתי ורציתי להיות מקובלת.
עד שפתאום היגיע חופש הגדול שבוא היצלחתי להתגבר על הבכי והבנתי שלא כל מי שרוצה יכול להיות מקובל אבל בכיתה ג כבר הבנתי איך להיות מקובל שצריך שהיו לך הרבה חברים ושתדע להגיד דברים נכונים ופתאום בכיתה ג הפחתי למקובלת והבנתי שזה כיף אבל גם קשה.

דוד אריה: אין ספק שחיי חברה בכיתה הם הרפתקה – לפעמים קשה! לפעמים מהנה!

עופרי, כיתה א, בי"ס הדר, רעננה:
אני ראיתי זברה מקרוב שהכניסה את ראשה לאוטו שלנו בספארי

דוד אריה: הרפתקה מצחיקה גם לך וגם לזברה!

עדי:
ליפניי הרבה שנים בארץ רחוקה גרה נסיכה יפה אמא של הנסיכה לא הרשתה לה לצאת מהבית לנסיכה לא היה אם מי לשחק ולדבר חוץ מאמא שלה שגם לא כל כך שיחקה אותה ביום הולדתה ה12 של הנסיכה היא ביקשה לצאת החוצה וליפגוש חברים למתנת יום הולדת אמא של הנסיכה כמובן לא הרשתה ואמרה יש סכנה בחוץ! אז הנסיכה ביקשה שהאמא תלך ותיקטוף לה פרחים האמא הסכימה אבל היא אמרה אני לא יהייה כאן כמה ימים ואל תיצאי החוצה! אמא הלכה, והנסיכה יסתכלה מבעד לחלון בחנה את השטח ויצאה החוצה סוף כל סוף. היא ראתה חיות יפות כמו ארנבים כלבים חתולים ועוד... היא גם ראתה נסיך יפה ודיברה איתו עד הלילה שאמא חזרה היא שאלה את הנסיכה אם היא יצאה החוצה הנסיכה אמרה אולי ורצה במהירות לחדרה לבסוף הנסיכה סיפרה לאמא שהיא יצאה החוצה ואמרה שאין כל סכנה בחוץ. מאז האמא הרשתה לנסיכה לצאת החוצה הנסיכה מאוד שמחה והנסיכה יתחתנה אם הנסיך ויש להם ארמון מפואר ויש להם ילדים קטנים וחמודים והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה! מקווה שאהבתה את הסיפור :)

דוד אריה: סיפור קסום! תודה!

בר אהרוני, כיתה ב'3, בית חינוך צופית, שדה ורבורג:
לפני המון זמן,בבית ספר ישודי אחד למדו שני ילדים מלחים ב בר וזיו. היה להם מנהל אחזרי ב מר ניאר תישו. הוא כאפה עליהם לילמוד,לנקות ולהיתנהג יפה אז בר וזיו היפנתו אותו . ''''אחשב אתה קפטן תחונים''''. אמר בר. מר טואלת ציוה ואפח לקפטן תחתונים. זא היתחיל בתור בדיחה אבל זא היפסיק די מהר אז ובקול פאם קשה נוקשים באצבאות הוא ניה קפטן תחתונים אז בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה אל תקישו באצבאות ליד מר טואלת

דוד אריה: הרפתקה משעשעת!



יהלי, רעננה:
פעם טסתי לירח אתה יודע שיש מיליון אולי (יותר) תנלים ודוד אריים ומלא מדם קצלה!

דוד אריה: באמת? נשמע מדהים!!!


מענצ''י, בי"ס עלומים, קריית אונו:
אני עברתי הרפתקה של עוגת מיץ תפוזים עם בצק סוכר מעל כמו שחלמתי.אני לא אוהבת שוקולד.תחשוב,דוד אריה,איזו הרפתקה טעימה!

דוד אריה: באמת הרפתקה טעימה ומאוד מתוקה!!


מעינצ''י, כיתה ב'3, בי"ס עלומים, קריית אונו:
דוד אריה,מתי יצאו ספרים חדשים של הסדרה שלך??
מאוד מסקרן אותי.
דרך אגב,הסיפור שסיפרת לצפריר היה :
מצחיק , מותח ומעניין מאוד!!!!!!

דוד אריה: שלום! תשובות בנוגע לספר הבא תמצאי בפורום באתר. תודה!

ענבר, כיתה ב'2, בי"ס יזמה, מודיעין:
כל ההרפתקה התחילה ביום אחד בחופש הגדול בקשתי משכנותי להצתרף אלהם למשחק אייך הן סרבו אני מאוד נפגעתי והלכתי לבכות מאחרי עץ בכיתי ובכיתי ופתעום שמעתי קול חלוש שאמר מה יורד ג? הרמתי את ראשי מבין ברקי וראיתי אישון זעיר שאלתי אותו מה הוא עושה כאן והוא סיפר לי שהוא גמד והוא יודע לעשות קסמים... דיברנו עד שירד הערב
[ההמשך יהיה בפרק הבא

דוד אריה: אני מאוד סקרן לקרוא את ההמשך של ההרפתקה המופלאה הזאת!

טל-אור, כיתה ג'2, בי"ס אחדות ישראל,תקוע:
פעם אחותי הקטנה בלעה את הפלג של המחשב אבל אני לא ידעתי את זה אבל אז שמעתי שהיא נחנקת ומיהרתי להוציא לה מה שיש לה בפה וראיתי שזה היה הפלג !

דוד אריה: איזו הרפתקה! איזו תושיה! ומזל שהסוף טוב!

גרשון חודוורקובסקי, כיתה ד, בי"ס אח"י תקוע,תקוע:
אני רוצה לספר על טיול שנתי של הכיתה שלפתי לתוך בקבוקים אנקים אל תכשבו שזה בקבוקים של משקה ולא יכלתי לזוז עד שהיגנו לאוהל הבדוהי והסינו מלחמת קריות ועוד דברים כיפים.
יש גם שעלה מדוע בלך הרעיון להסות ארץ שוקולד? וגם מדוע רציתה להסות
את דוד אריה לשוק?

דוד אריה: איזו הרפתקה כיפית. ובנוגע לשאלותיך: לא היה לי רעיון לארץ שוקולד, פשוט הגעתי לארץ הזאת במהלך טיול רגלי במדבר השוויצרי. אני לא רציתי להפוך את עצמי לשוקולד, חס וחלילה! אבל אם אתה לא מאמין לי, אתה יכול להשאיר שאלות בפורום – לינץ לוי.

אמונה, כיתה ג'2, בי"ס אריאל, מודיעין:
אלחתי לפיקניק את הספר:
דוֱד אריה במידבר השבצריֱ

דוד אריה: פיקניק וגם ספר – נשמעת הרפתקה נפלאה!

מענצ''י, בי"ס עלומים, קריית אונו:
אני עברתי הרפתקה של עוגת מיץ תפוזים עם בצק סוכר מעל כמו שחלמתי.אני לא אוהבת שוקולד.תחשוב,דוד אריה,איזו הרפתקה טעימה!

דוד אריה: באמת הרפתקה טעימה ומאוד מתוקה!!

יהלי, רעננה:
כשאני קורא את הרפתקאותך אני מדמיין אותה קוראת לי!!!!!!!!!!!!!

דוד אריה: לקרוא ולדמיין – זאת הרפתקה מופלאה.



נוי, כיתה ג'2, בן גוריון, קריית מוצקין:
שלום דוד אריה ההרפתקאה של שהייתי רוצה זה שיהיה יום שמש 1 ואני יקנה גלידה אשחק עם חבריי ואשתולל ועכשיו אני יספר לך כמו סיפור אמיתי ( זה לא אמיתי) אוקי אני וחברותי שיחקנו בבית הספר ואנו מחופשים כמובן . וחברתי נועה אמרה זהו חג הפורים איזה כיף אני שמחה וגם אני ועדי אמרנו כמובן שזה חג הפורים. עם לא אז לא כולם מחופשים אה? אה אה אהאה אני יודעת .נו ? שאלתי ונועה צעקה כי היום הוא הפורים!!!!טובוש נראה לי שזה מספיק ביי ביי לך אריה

דוד אריה: יום שמש, גלידה ופורים – אלה הרפתקאות נפלאות!!

יואב עמר יולזרי, כיתה ו'1, בי"ס אומנויות, אשקלון:
פעם חלמתי שאני נפגש איתך דוד אריה
ואני איתך על הענן שנתקעת בו בעיירת הענקים הנמצאת בערבות רומניה ושאנחנו יורדים עם הג אניחנו מגלים שאנחנו בתוך הבטן של אבא של תנלי מעיר המפלצות שבמדבר השוויצרי ואז אנחנו יוצאים בקיא שלו וממני הוא מכין מרק ואותך תנלי לקחה איתה .

דוד אריה: איזו הרפתקה חלומית. אני מקווה שבסוף הצלחת לחמוק מהמרק!

יואב עמר יולזרי, כיתה ו'1, בי"ס אומנויות, אשקלון:
יש לי רעיון לספר הבא:
הרפתקאות דוד אריה בעמק המומינים

דוד אריה: אני הייתי שמח מאוד לקרוא סיפור בשם אתה, שאתה תכתוב!

ש:
היו היה לפני שנים רבות חיה נסיכה
יתומה ואף אחד לא רצה לשחק
איתה עד שיום אחד פגשה נסיך יפה
תוהר שהלה רוצה לשחק איתי
כן בטח

דוד אריה: איזה כיף למצוא חבר למשחק!

מאיה וגלי, כיתה ג'2,בי"ס נופים, נווה מבטח וינון:
ארגנטינה
חקינו למטוס הוא הגיע
ההמשך יבו

דוד אריה: מחכה להמשך!!

נעמה, כיתה ג'2,בי"ס נופים, כפר אחים:
ההרפתקה שלי היא:
הלכתי לפארק בנתניה והיה מתקנים מדהימים ועליתי על אחד המתקנים הגבוהים ביותר
אני טיפסתי על סולם שהיה צמוד לחלק המסוכן אני נפלתי חזק מאוד נשברה לי היד ואבא שלי שמע אותי בוכה והתחיל לבכות הוא נסע מהר מאוד לבית החולים

דוד אריה: אוי! הרפתקה לא כל כך נעימה. אבל לפחות על גבס אפשר לצייר ציורים.

איתי קפון, כיתה ג'1, בי"ס עלומים, קריית אונו:
כש אני טסטי לארצת הברית לניו הורק בתילחנות שוקולד בא שודד אך
הוא לא דרש כסף אלה שוקולדולא יכלנו להיתקשר למישטרה אבל מישהו הצליח להיתגנב ונתן בעיטה מאחורי גבו של השודד ואז כש היה לא מוכן תפסנו אותו והזמנו מישטרה.

דוד אריה: לפגוש שודד שוקולד – זו הרפתקה מסעירה!

דור, כיתה ג'1, בי"ס עלומים, קריית אונו:
כשנסעתי לשוויץ הלכתי לשביל אופניים.
אבא שלי אמר לי לנסוע עד הגיבעה ולחזור. אבל אחרי שהבין שאי אפשר לחזור לקח רכבל, בזמן שהגעתי לעיר.
ו נפגשנו.

דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה!

אביטל ביטון, כיתה ב, בי"ס רמון, מצפה רמון:
אך למדתי לשחות

דוד אריה: אני אשמח לקרוא איך למדת לשחות! זאת נשמעת הרפתקה מסקרנת – וגם רטובה.

רותם, כיתה א'4,בי"ס היובל, יהוד:
יום אחד בבית ספר באמצע השיור
רציתי ללכת לשרותים והלכתי.
נעלתי את השרותים ושסיימתי
גיליתי שנינעלתי בשרותים.
מזל שחברה שלי באה איתי.
אמרתי לה תיקראי למורה.
המורה אמרה לי לסובב את הידית
לצד השני. וזה ההרפתקאה שלי.

דוד אריה: הרפתקה מפחידה עם סוף טוב!

נוגה, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
שלום דוד אריה קף לשמחוע את הסיפורים שלך אחשב אני איתוב לך ארפטקה יום אחד הלכתי לתיל ופיתאום ראיתי גמד

דוד אריה: לפגוש גמד – זו הרפתקה נהדרת!

נוגה, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
שלום דוד אריה פעם שטתי בסירה משוקולד וגם האנשים היו
משוקולד ואז השומר אמרלי לכי
מכאן ואז יצתי מהסירה וחיפסתי
סירה אחרת

דוד אריה: סירה משוקולד! נפלא! גם הדגים במים היו משוקולד?

איתמר ואיציק, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
פעם אחת ישבתי לייד המרפסת ועיתבוננתי על העננים בם ואז ראיתי מרבה רגליים ואז נבעלתי ואחרכך הלכתי לחדר ואז שחקתי במחשב ואז רעיתי רוח רפעים ואז הלכתי לישון

דוד אריה: מרבה רגליים! רוח רפאים! איזו הרפתקה מסעירה!

ניצן ה, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
שלום דוד אריה אתה יודעה שאני רכבתי על שוקולד אני מקבה שטועב את הארפתקה שלי

דוד אריה: לרכוב על שוקולד – הרפתקה נפלאה! תודה!


דור, כיתה ג'1 אנה, בי"ס רמון, מצפה רמון:
פעם אחת אני ננעלתי בחדר שלי

דוד אריה: נשמע מבהיל, אבל אני משער שהצלחת בסופו של דבר לצאת!

נעם, כיתה ג'1,בי"ס נתיב זבולון, מודיעין:
לפני חודש (נכון לאדר ב'') נסעתי באוטובוס עם כל תנועת הנוער ל''גבעת חביבה'' בשבתון. באוטובוס כל הבנות והמדריכות המעצבנות שרו ''שבת בבוקר, יום יפה, אמא שותה המון קפה, אבא קורא המון עיתון ואני בשבתון!''. אני ועומר (החבר שלי) שמחנו לגלות שגם אשל, חברנו מהקהילה ''אחווה'' ומחוג הטניס. חלקנו איתם חדר בבניין ט'' כשהמדריכים ישנים חדר מתחתנו (חדר 85 כשאנחנו ישנו בחדר 87). גל המדריך ברוב חוצפתו, צירף עוד ילדים לחדר מסניף אשקלון, אחר כך הצטרפו עוד ילדים לחדר מסניפים שונים וכולנו (שהיינו 11) שנאנו איזה מדריכה מבוגרת ואת סניף קטמון (אתיופים). ואז זה קרה. הדלת נפתחה ו........................................

המשך יבוא...!

דוד אריה: מסקרן לקרוא את ההמשך! אשמח אם תכתוב אותו.

מור אטיאס, כיתה ג'2, בי"ס רמון, מצפה רמון:
דוד אריה!!!!!!!!!!!!
זה היא מצחיק שניתקת על הענן

דוד אריה: בדיעבד זה היה מצחיק, אבל כשהייתי על הענן זה היה מפחיד!!

נגה, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
פעם טסתי במטוס משוקולד

דוד אריה: אוי! זה נשמע נפלא. באיזה דלק הוא טס? שוקו?

שי ועמית, כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
שטי בסראה שוקולד ועננים וניר כמו תפוז

דוד אריה: כל כך קסום!!

יעל יעקובוביץ כיתה א'5, בי"ס הדסים, צור הדסה:
שלום דוד אריה
רציתי לשמוע את כל הסיפורים שלך.

דוד אריה: איזה כיף לשמוע. אני מקווה שייצאו בספרים עוד ועוד הרפתקאות שלי!

יותם, כיתה א'2, ניצני אשכול,יושיביה:
שלום ילדים יקרים היום נשמע הרפתקה
מדהימה אני דוד אריה ולסיפור קוארים
למה אני יצא להרפתקאות יום אחד דוד אריה יצא לטיול קטן ואז דוד אריה נפל
לבור עמוק מאוד ואז פוף הוא ראה עולם
אחר לגמרי הוא ראה שולחן קטן על השולחן היה מפה על המפה כתוב
שמאול ימין שמאל ימין דוד אריה לא הבין מה כתוב

דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה! אני אשמח לקרוא מה קרה בהמשך.

יאיר, כיתה ב'1, בי"ס עלומים, קרית אונו:
הספר:הרפתקאותם של רמי ודניאל
חלק א''
החלק "חור העתיד"
היו היו שני ילדים לאחד קראו רמי ולשני קראו דניאל.
יום אחד רמי מצא חור גדול ורחב והלך לדניאל שיראה אותו.
שניהם בדקו למי הוא שיך ,הם הסתכלו לתוכו ובטעות מעדו
ונפלו לתוכו והתחילו ללכת.
הם ראו שהוא ממשיך באדמה.
בסוף הם הצליחו לצאת ממנו,
וכשיצאו מתוכו ראו דברים משונים כמו:מכונה שחותכת מלפפונים (אוטומטי) ,מכונה שחותכת עצים לחתיכות קטנות ואפילו מכונה שמפוררת ברזל.
רמי ודני שאלו מישהו מה השנה?
והוא ענה להם שזאת שנת 2165.
הם הבינו שהגיעו לעתיד, ולכן קראו לחור: "חור העתיד".
אבל הם לא ידעו שיש שטחים(=מקומות של אנשים).
רמי ודניאל המשיכו ללכת ב"עולם העתיד".
ופתאום רמי ודניאל הגיעו לשטח אחד של אנשים.
באו לידם כמה אנשים שיש להם מדים כמו של שוטרים ושאלו אותם:"האם יש לכם תג של המקום?"
דניאל ורמי לא הבינו למה הם מתכוונים.
מישהו אחד מהאנשים בדק להם את החולצה ואמר:"תפסו אותם".
ההמשך יבוא......

דוד אריה: איזו הרפתקה מופלאה! אנא כתוב את ההמשך!

מור, כיתה א'2, בי"ס עלומים, קרית אונו:
פאם ראיתי ארץ שוקולד ואכלתי וזה היה טעים מאוד ושמחתי

דוד אריה: איזה כיף! גם לי זה קרה, אבל אני הסתבכתי!.

מור, כיתה א'2, בי"ס עלומים, קרית אונו:
פעם ראיתי עיר ממתקים קטנה מאוד
ואכלתי את כל עיר הממתקים
מיפלצת שאמרה תיזהר מימני מה מפחיד בך ? שאלתי

דוד אריה: הרפתקה מתוקה ומפחידה! אשמח לקרוא את ההמשך.

ניתאי, כיתה ג', בי"ס ניצני אשכול, ניר עוז:
ההרפתקה שלי אי 1.לפגוש את דוד אריה 2.ליהיות על ענן ו3.לטוס באויר.

דוד אריה: אני שמח על 1 ומאחל לך בהצלחה בכל הסעיפים!

ניתאי, כיתה ג', בי"ס ניצני אשכול, ניר עוז:
דוד אריה שלום אני רציתי לעוף על ענן לטוס על נשר שיונה תביא לי ענף של זית ואני גם מאוד מאוד רוצה שתכתוב לי תגובה פליז מתכננת
ואני גם קראתי כמאת את כול הספרים שלך אבל לא להכול אבל את רובם.

דוד אריה: אני מאחל לך שכל ההרפתקאות הללו יתגשמו. אני גם הייתי רוצה שיונה תביא לי ענף של זית!

שובל, כיתה ד'2, בי"ס רעים, אשדוד:
פעם אני טסטי למרוקו וסבתא שלי הביאה לי הרבה שוקולדים

דוד אריה: גם מקורו וגם שוקולד – איזה כיף!

שגב, כיתה ד'1,בי"ס מבואות, אביגדור:
ארץ ההפתעות!!!
בוקר אחד ילד ושמו טום יצא החוצה לחצר ביתו.הוא ראה בור גדול ועמוק בחצרו,הוא התקרב צעד ועוד צעד ועוד צעד עד שהגיע ליד הבור.הוא הציץ אל הבור ולא ראה כלום רק חור גדול ועמוק בצבע חום כאדמה.פתאום הוא לא לב ונפל אל תוך הבור הגדול והעמוק.הוא צרח חזק,הכי חזק שהוא יכול אך זה לא עזר,אף אחד לא שמע אותו,הוא היה כמעט בסוף הבור.כעבור חצי דקה הוא הגיע לסוף הבור.הוא לא האמין למראה עיניו,הוא ראה ממלכה מעוטרת בהמון הפתעות.הוא ניגש אל הממלכה וראה שומר בכניסה.הוא שאל את השומר:מה יש בתוך הממלכה? השומר ענה לו:מגוון הפתעות מכל הסוגים.טום שאל את השומר אם אפשר להיכנס. והשומר אמר לו שהוא יכול להיכנס.טום נכנס וראה המון הפתעות מכל הסוגים כמו שאמר השומר.היו שני חדרים,לכניסה לחדר ההפתעות וכניסה לחדר המשחקים.טום נכנס לחדר ההפתעות,וראה המון הפתעות.הוא בחר הפתעה אחת והוא ראה שבתוך החבילה היה כרטיס חזרה הביתה.טום היה צריך ללכת לשומר אם הוא רוצה לחזור הביתה.טום רצה לחזור הביתה אז הוא הלך לשומר ונתן לו את הכרטיס.השומר פתח לטום פתח באוויר והוא אמר לו להכנס לתוכו ואז הוא יחזור הביתה.טום נכנס לתוך החור וחזר הביתה.הוא אמר לעצמו: אחרי מסע מופלא כזה אני צריך לנוח.הוא שכב על הספה ונרדם.

הסוף

דוד אריה: איזו הרפתקה קסומה ומופלאה! וגם מפתיעה!


דוד אריה: כולם מוזמנים לקרוא להלן את ההרפתקה נפלאה, המסעירה, המקורית והמרתקת שכתב תומר! אהבתי גם את הסוף על ההתלבטות בנוגע לחברוּת. איזה יופי!

תומר גבאי, כיתה ד'1, בי"ס מבואות, אביגדור:
הקדמה
טוב,אז לפני הכול אני אספר לכם קצת על עצמי אז ככה,אני ילד בן 10 אני גר במושב ששמו אביגדור לפעמים אני יוצא לטיולים בשדות אבל אף אחד לא יודע על זה חוץ מכם והחבר שלי,ירין עליו אספר בהמשך זה התחיל ביום בהיר אחד שירין החבר שלי נפגש איתי אחר הצהריים ורצינו קצת "אקשן" אז החלטנו לעשות טיול ברחבות המושב בשדות הירוקים בין ההרים והגבעות. לקחנו מים קצת אוכל תרשימים ועוד ציוד קמפינג...
פרק ראשון

היום בעת הגעתי לגבעה עלינו לפסגה הוצאנו מין התיק כיסא פתחנו אותו התיישבנו והתחלנו למלא את התרשימים לפי טווח הראייה שלנו כשירדנו במורד הגבעה החלטנו לפתוח בהרפתקה.ראשית איתרנו מקום ללינה ולאחר מכן פרסנו את ציוד הקמפינג ולבסוף חיפשנו אוכל כיון שמעט האוכל שלקחנו למסע אזל תוך כדי חיפוש התגלה לעינינו עץ ברוש ובתוכו עובד זר ראינו שהעובד העלה באש חתולה ולאחר מכן אכל אותה. חברי ירין הציע שנלך אבל אני לא הסכמתי רציתי לברר מה הוא עושה בתוך ה"בית" שלנו,שאלתי אותו מה הוא עושה פה והוא השיב במבטא:"מה רוצה ילד" אני וירין ברחנו במהרה כיון שחשבנו שיש לו כוונה רעה להזיק לנו התחבאנו מאחורי עץ בחורשת האיקליפטוסים כשהוא נעלם מטווח הראיה שלנו קצת נרתענו ולפתע הוא הופיע מאחורי גבינו הוא לקח אותנו בכוח אל ביתן השוכן ליד רפת הוא אמר לחבריו העובדים שעקבנו אחריו הם חיברו לאצבעותינו כבלים ובקצה השני מצבר של טרקטור אחד מהם אמר שאם אני לא מגלה להם מי שלח אותנו הוא יחשמל אותנו עד שנמות!!!!!!!!!!!!!
לאחר כ-10 דקות הוא הבין שהוא לא יצליח להוציא מאיתנו מידע וגרר אותנו לפרדס הלכנו הליכה ארוכה של כ-1-2.00 קילומטרים ואז הגענו למחסן השוכן מתחת לאדמה ו התקוטט עם חבריו מי יעביד אותנו לאחר כדקה הם הכו אחד את השני בזמן זה פרצנו את הדלת וברחנו החוצה בריצה עד שהגענו למערה ועל הקירות שלה חרוטים ציורים שאפילו אפשר לקרוא להם אומנות בציורים ראינו חיות בורחות מאנשים שרוצים לאכול אותם ואז הבנתי שהעובדים שגרים פה מחשיבים את עצמם כאל החיות והציידים אלה העשירים שאוסרים אליהם לחיות בארץ ואז הבנו כמה העובדים הזרים מסכנים וכ''''כ היינו עצובים ובדיוק ברגעים אלה העובדים הזרים נכנסו למערה וגררו אותנו לעבר היציאה כשיצאנו מין המערה ראינו טרקטור ומאחוריו עגלה העובד העלה אותנו לעגלה ועלה לטרקטור למזלנו השאירו אותנו בלי רה. הנסיעה החלה ואני וירין חיכינו קצת וקפצנו מין העגלה נפצענו פציעה קלה אבל המשכנו בריצה אל הבית באיזה שהו שלב ראינו טנדר והתגלה לנו שאבי היה בטנדר התחלנו בנסיעה ולפתע העובדים הופיעו סמוך אלינו אבא לקח אותנו הביתה אבל ההרפתקה לא נגמרה כשאבא נמנם צהריים אני וירין חזרנו לחורשה ולפתע צץ מין השיחים ילד תחילה פחדנו אבל במהרה הבנו שהוא לא מזיק הכרנו אותו קצת הוא סיפר שקוראים לו תום ושאימא שלו מתה בזמן שהם היו בטיול והוא נשאר לבד הצעתי לו להצטרף להרפתקאות שלנו והוא מאוד שמח כעבור שעה של הליכה הופיע מסוק ובתוכו בנאדם מבוגר עם חליפה שחורה הוא היה מצויד ברובה הוא הציע לנו להיות סוכנים התייעצנו ומיד אמרנו לו שכן עלינו למסוק והטיס החלה בזמן הטיסה הוא עשה איתנו שיחה והוא אמר שהוא שמע עלינו הרבה הא גם סיפר שהמשימות שלנו מסוכנות וסודיות ואף אחד לא ידע מהם תום שאל אותו אם יש לו בגדים להחלפה כיון שהבגדים של תום היו מלכלכים מאוד האיש הנהן להסכמה והושיט לנו שלוש חליפות ואקדח שאלנו אותו מה יש לנו לעשות עם אקדח והוא השיב שהמשימות שלנו לא יהיו בארץ ואנחנו צריכים ללמוד להגן על עצמינו בעזרת אקדח כעבור שעות רבות הגענו לאי ומרחוק זהינו מבצר שאלנו את האיש איה אנחנו ומה זה המבצר הזה הוא השיב שאנחנו חלק ממחתרת ושמה של המחתרת הוא "6 הנקודות" הוא הסביר שקוראים למקום כך כיון שהמבצר הזה ממוקם ב 6 איים בעולם כשנכנסנו למבצר ראינו המון אנשים מתכננים מסדרים נשק אפילו בונים נשק באותו הרגע שררה בי התרגשות עד שלפתע פרצו למבצר 3 אנשים האיש שהביא אותנו למבצר לקח אותנו למקום מבטחים וסיפר לנו שלאנשים האלה קוראים טיקרים ונגדם אנחנו נלחמים הוא שלח אותנו להלחם עם הטיקרים יצאנו ין המחבוא ובלי שום ניסיון ברובים צלפנו בהם אחד אחד כולם יצאו מין המחבוא שיבחו אותנו האיש שהביא אותנו מהפרדס אמר שהוא שכח להגיד שקוראים לו מנש. מנש הציע לנו לצאת למטווחים מאוד שמחנו והנהנו להסכמה כשהגענו לשדה המטווחים מנש הציב 2 בקבוקי זכוכית והסביר לנו את הוראות הירייה כשהבנו הכול התחלנו לירות אני צלפתי ראשון אחרי תום ואז ירין כשמנש הבחין בכישורים החדים שלנו הוא החליט למנות אותנו כסוכנים ראשיים ולתת כול אחד מאיתנו משרד התרשמנו מאוד מנש אמר שאנחנו הסוכנים הכי מתקדמים במוסד ולמי שמגיע אז מגיע מנש ברך אותנו ואמר שעכשיו רת אנחנו חלק מין המוסד והגיע הזמן למשימה הראשונה שלנו מנש הסביר שהוא יטיס אותנו לז''נבה למשימה הראשונה שלנו הוא הסביר שיש אסירים מהמחתרת שלנו והמשימה שלנו היא לשחרר אותם פנינו אל המסוק הנסיעה החלה ומנש אמר שהוא לא ישקר אבל המשימה הזאת מסוכנת הוא גם אמר שאם מישהו לא יכול כי הוא צעיר מידיי או שהוא מפחד או שיש לו מוגבלות פיזית שיגיד עכשיו ומנש ייקח אותו הביתה אף אחד לא סרב מנש איחל לנו בהצלחה וחזר למבצר נכנסנו לכלא השוויצרי והגענו לתא של האסירים מהמחתרת שלנו הם שמחו מאוד ואנחנו פרצנו את המנעול והושטנו להם בגדים מחתרתיים למזלנו עד עכשיו אף אחד לא תפס אותנו כשהתגנבנו ליציאה סוהר אחד שאל אותנו מה אנחנו עושים פה מבלי לחשוב פעמיים נתתי לו סטירת לחי וברחתי וכולם ברחו אחרי מנש הגיע עם המסוק וברך אותנו על משימה מוצלחת מאוד האסירים שהוצנו מין הכלא הודו לנו מאוד וסיפרו למנש על סטירת הלחי שנתתי לאחד הסוהרים מנש מאוד התגאה בנו מנש אמר לי שאני סוכן מעולה והוא ממנה אותי כתת אלוף עכשיו ה המקצועי שלי הוא "תת אלוף תומר גבאי" קצת לא הרגשתי טוב עם עצמי כי ירין ותום נפגשים איתי הרבה פחות ככל שעובר הזמן ירין ותום הופכים לחברים יותר טובים,ואני נשאר לבד עכשיו רק הבנתי שהיה עדיף לוותר על המשרה ולהיות עם תום וירין היום דיברתי עם מנש על נושא זה והוא השיב שיש לי שתי אופציות אופציה מספר 1 היא:לוותר על המשרה ולרדת דרגה לדרגה שבה ממונים ירין ותום,אופציה מספר 2 היא:ירין ותום יעלו דרגה ואז יוכלו להתראות איתי

טוהר, כיתה ד'1, בי"ס אורות בנות, בית שמש:
הלכתי לגבעות בית שמש בתל ירמות היה פריכה יפה היה כייף מצאנו אבנים עתיקות ומצאנו אבנים מיוחדות כמו שאתה, דוד אריה מצאתה את האבן האדומה והזוהרת הזו

דוד אריה: איזו הרפתקה כיפית ופרחונית!


נעמה, כיתה ד'2, בי"ס נופים, ערוגות:
ההרפתקה שלי היא : אני פעם טסתי והלכתי לשירותים נעלתי כדי שאף אחד לא יכנס ואז גמרתי וראיתי שתקעתי בשירותים, צעקתי ,בכיתי ואף אחד לא שמה אני קיויתי שההורים שלי יחפשו אותי.אבל לא,אחרי חצי שעה בערך בה דייל של המטוס וקניראה ניקה את השירותים הוא פתח ואני שמחתי מאוד וזינקתי להורים שלי ו מאוד שמחתי אז זאת ההרפתקה שלי ביוש!!!!!!!!!!!!!!!!!

דוד אריה: להיתקע בשירותים במטוס בשמיים... זה מזכיר לי איך אני נתקעתי על ענן בשמיים.  העיקר שהסוף היה טוב!!

יובל רזניק כהן, כיתה ד'3, בי"ס נופים,נווה מבטח:
הייתי פעם במונטנגרו, מדינה שכולה הרים.יש לי פחד גבהים ולכן רעדתי רוב הדרך. היתרון שהיה הוא שהיוגורט של המוטנגרואים מצוין! הנוף נורא נורא מדהים ושטנו בקיאקים. מקווה שיהיה מענין במפגש שלך איתנו-
יובל

דוד אריה: איזה כיף לטייל במקומות עם נופים נפלאים! ולפעמים גם נחמד לפחד בגבהים. וגם אני מקווה שהמפגש עם ינץ יהיה מוצלח!

אדר, כיתה ד'3, בי"ס נופים,תלמי יחיאל:
אני רוצה לטוס לספרד אים חברה בבת מצוה שקוראים לה נועם ביאר ולהינות בקניון ולקנות מללה בגדים אבל אלויי שהיא תרצה

דוד אריה: בהצלחה!

שחר, כיתה ד'3, בי"ס נופים,כפר אחים:
ההרפתקה שאני רוצה שתיהיה לי ( אני מקווה) ליהיות המעריצה שלך ( ינץ לוי ) ולהקים מועדון מעריצים בשבילך כי אני מקווה שהספרים שלך הם מעניינים ביותר כי אני עדיין לא מכירה אותך דוד אריה זה נראה לי על הרפתקה מעניינת מאוד.

דוד אריה: אני גם מקווה שהספרים של ההרפתקאות שלי יעניינו אותך. אותי ההרפתקאות כמובן עניינו ואפילו הסעירו. וינץ מוסר: 'הכי חשוב לי שייהנו מהספרים!'

רועי ושגיב, כיתה ג'3, בי"ס נופים,אחווה ינון:
אנחנו טסנו במטוס צבעי הנקי נחתנו והאינו בבסיס צבעי ואני רועי נסעתי בג''יפ ושגיב באופנים קטנים ורועי במכונית ודרס את שגיב

דוד אריה: אני מקווה שגיב יצא מזה בסדר. אבל הרפתקה משלבת מטוס, ג'יפ, אופניים ומכונית נשמעת מלהיבה.

עומר ועינב, כיתה ג'3, בי"ס נופים,ערוגות:
ינץ היקר תכיר אותנו עומר ועינב יש לנו הרפתקה שתיכתוב באחד הספרים החדשים שלך.
הסיפור: הרפתקאות דוד אריה והשדונים הזוללים.
פרק ראשון- יום אחד צפריר וינון רבו על האוכל. ואז דודו אריה סיפר להם שהוא ביקר בבית על שדונים זוללים.

דוד אריה: זאת נשמעת הרפתקה מסקרנת ביותר. אשמח אם תכתבו עוד.

גיא, כיתה ג'3, בי"ס נופים, ינון:
יום אחד שחינו בנחל
ופתאום ראינו משהו במים לא
ידנו מזה וראינו שזה ילד וצחקנו
כלכך

דוד אריה: התבלבלות משעשעת!

קרן:
יום אחד,אמא שלי אמרה לי שקנינו קרטמריסים לצימר,היא אמרה לי שאנחנו נוסעים לצימר בעוד שבועים ביום שישי,היא אמרה לי שאנחנו נוסעים עם חברים.
אנחנו עדין לא נסענו ל ועכשיו יום שישי 4.3.11 ועכשיו בעוד שבוע ניסע.
תאחל לי שהיה לי כיף .(אה, "ודרך אגב",אנחנו נהיה ליד הכינרת,ויכול
להיות שניכנס לים הכינרת.)

דוד אריה: קרן, שיהיה לכם כיף גדול! שתזכו לשחות בכינרת!

עדי, כיתה ב, בי"ס רמון, מודיעין:
בקיץ שעבר ביקרתי עם משפחתי בעיר המלכים באילת. זאת הייתה הרפתקאה מעניינת במיוחד, ירדנו שישה מטר בתחת לאדמה במעלית ונכנסנו לתוך מבנה שבו הציגו לנו סיפורי תנ"ך, התגלשתי במגלשה ארוכה ומהירה בתוך שק וכמובן איך אפשר בלי הממתקים, ללקק סוכריה אדומה על מקל הייתה הנאה נהדרת.
איזה כייף של הרפתקאה.

דוד אריה: מלכים, מעלית מתחת לאדמה, סיפורי תנ"ך, מגלשה וסוכרייה על מקל – כל מה שצריך בשביל הרפתקה מופלאה.

יובל אלקובי, כיתה ד'1, בי"ס משה שרת, ת"א:
דוד אריה ואני ישבנו בסלון וצפינו יחד
בטלוויזיה...פתאום נישמע צילצול בדלת אני קמתי לפתוח אאאהההה צעקתי אריה אמיתי אריה אמיתי!!!!!!!!!! ופתאום הוריד "אריה את המסכה וזה היה ינון דוד אריה שאל אותי דוד אריה מה קרה?! אמרתי לו שינון התחפש לאריה ומאוד ניבלתי ואז דוד אריה ואני הלכנו למרפסת ודוד אריה סיפר שפעם היה אריה בעצמו אני נורא צחקתי כי זה שמו של דוד אריה אז דוד אריה סיפר לי שהוא היה החיה אריה ומי שרוצה ימשיך את הסיפור

דוד אריה: הרפתקה משעשעת! תודה! אשמח אם תכתבי את ההמשך!

אניטה, כיתה ב'1, בי"ס גולדה מאיר,כפר סבא:
ביום שבת נסעתי עם אבא שלי,אחותי,אמא שלי,חברה של אחותי,אבא של חברה של אחותי,אמא של חברה של אחותי לפארק-רעננה,בהתחלה הלכנו לתערוכת אומנות,ואז לבית קפה, ואז הסתובבנו ליד מים וראיתי ילדה מכיתתי,ואז הלכנו לגן חיות וקיבלתי קול ג''וגוס שלוש במעטפה אחת!
ואז נסענו לטירה,זאת עיר ישראלית-ערבית,הלכנו לשוק,הייה צפוף,הלכנו לקנות משו לאכול,היייה טעיממממממ!
ואז הלכנו לחנות חיות,הייו נחשים,ציפורים,דגים,נחשים בתוך אקווריום עם דגים,ארננבות,ואז נסענו הביתה....
הסוף!
נ.ב:הסיפור הזה אמיתי:) מה דעתכם עליו?

דוד אריה: נשמעת הרפתקה כיפית, משמחת ומשפחתית!


נטלי אורנר, כיתה ג, סניף ריאלי אחוזה, חיפה:
הרפתקאות נטלי בארמון החלומות
אני הלכתי לארמון שהיה בו דרקון ונילחמתי בו

דוד אריה: זאת נשמעת הרפתקה מסעירה ביותר!



בר, כיתה ד'2, בי"ס רעים, אשדוד :
כותרת:הקוסם הצעיר
יום אחד ילד ב דני הלך לסיפריה וגם קוסם ודני לקח ספר בישול והקוסם לקח ספר קסמים ושנהם נתקאו זה בזה והספרים נפלו ודני לקח את ספר הקסמים והקוסם לקח את ספר הבישול אחר קח שהקוסם בא הביתה הוא ראה שזה הספר לא נכון הוא בא לספרנית והיא אמרה לו איפה דני גר והוא בה עליו הביתה ודני קרה משהוא מהספר והוא אמר גלידה גדולה להלהלהלה והוא והקוסם נעלם חזרה הביתה והוא בא עוד פעם ועוד פעם הוא נעלם ועוד פעם ועוד פעם ואז הוא בעליו ואמר לו יפה למדתה לישלות בקסמים עכשיו הפחתה לקוסם והם החזירו אחד לשני את הספרים ודני הציאה לו אתה רוצה להיות חבר שלי והקוסם אמר בטח ואז הם היו חברים טובים מאוד

דוד אריה: איזו הרפתקה קסומה!

אדי חנוכייב, כיתה ד'2, בי"ס רעים, אשדוד :
כשהייתי בן 4 תסתיי לסיביר ו שחתי במים והיה קר נורה ובסוף בחרתי לקרוא את הספר של דוד אריה

דוד אריה: לטוס לסיביר – זה נפלא. מה קראת? את הרפתקאותי בג'ונגל הסיבירי?

שובל, כיתה ד'2, בי"ס רעים, אשדוד :
פעם היה שוקולד ענק בגודל של בין אדם בין אדם ניסא לאכול ת השוקולד ולא יצליח אך יזייק עוד שלושה מיחבריו והם אכלו ביחד את השוקולד והיה להם בתוך גור כלב קטן והם גידלו אותו באושר ואושר עד אצם היום הזה.

דוד אריה: הרפתקה מתוקה עבור האיש ושלושת חבריו. הרפתקה מסעירה עבור הכלב!

איתי ארז, כיתה ב'1, בי"ס בגין, קרית גת:
יום אחד צפריר הלך לחדרו וראה את דוד אריה צפריר אמר לו:למה שמתה מסכה? עכשיו לא פורים כן אבל אני אוהב לשים מסכות ואז יינון ניכנס לחדר ואמר:למה שמתם מסכות?
כי אנחנו אוהבים לשים מסכות
רוצה גם לשים? כן ועד היום הזה
דוד אריה צפריר ויינון ם
מסכות ונהנים איתם

דוד אריה: אני באמת אוהב מסכות!

אור חן, כיתה ד'2,בי"ס נופים:
כשאני הלכתילישון ב-21:00 אז חלמתי שאני בת 12 ואני בחול'''' אז כשאני קמתי ראיתי...ממני אור חן ד''2 !!!

דוד אריה: חלומות יכולים להיות הרפתקאות נפלאות!


עידו
הרפתקאות המדבר האטלנטי

דוד אריה: מאוד מסקרן מה קרה במדבר האטלנטי!

רוני, כיתה ג, בי"ס מולדת, באר שבע:
כשהיתי בפרג היה לי מאוד כיף היה גן חיות אנקי אקווה פרק מקום עם מגלשות מים אניקיות במגלשה מפחידה וגם מלאת חושך מאוד נאנתי

דוד אריה: איזו הרפתקה כיפית!

דנה:
יום אחד, אני, אימי וחברתי נסענו למוזאון הילדים בחולון.
עברנו ליד עץ מזמר,ו חפרפרת .ואז קפצנו על עננים והיתגלשנו על הקשת בענן . בקיצור היה מהנה.

דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה!

טל, כיתה ג'1, בי"ס קשת, ירושלים:
פעם אחת הפכתי לרוח רפאים אתה לא קולט איזה פחד ליראות שאתה בילתי -ניראה אבל רואה. תמיד חלמתי להיות בלתי נראת זה היה כיף רק בהתחלה, אבל זה נהיה מעצבן שלא מתיחסים אליך. אז אמא שלי היא המציאה שיקוי שיהפוך אותי לניראת (היא מדענית) אבל זה לא עבד אחר כך הצליחו למצוא את השיקוי וחזרתי להייות ניראת (לא תמיד נחמד להיות בלתי נראת) וכך ניגמר סיפורי

דוד אריה: איזו הרפתקה נפלאה! אני יכול להבין אותך – אם לא רואים אותך, זה יכול להקשות עלייך.

ניר, כיתה ג, בי"ס שדות יואב, רבדים:
פעם אחד טסנו אני ואחותי לבד לאוסטריה ו פגשנו את הסבים שלנו. קודם ישנו אצלם בבית כי הינו עיפים וביום השני אני וסבא שלי שיחקנו פינג פונג. אני כמובן ניצחתי 21 - 2. אז הלכנו לשפת הדנובה, טיפסנו על עץ גבוה ונפלתי לתוך הדנובה. בתוך המים פגשתי סרטן והוא צבט אותי. ראיתי כל מיני דגים גדולים ואז מישהו בא עם סירה, הוציא אותי מן המים והוריד אותי בחוף. סבא הביא לנו גלידה, גמרתי הכל וקיבלתי עוד. ואז חזרנו לבית ולא סיפרנו לסבתא על הטיפוס והנפילה למים כדי שהיא לא תמות מפחד. דוד אריה היקר, את הסיפור הזה אפילו אמא שלי לא יודעת אבל אתה אוהב הרפתקאות, אז סיפרתי רק לך

דוד אריה: איזו הרפתקה מופלאה. גם גלידה, גם סירה, גם סרטן, גם נהר – כל כך הרבה דברים נהדרים. תודה שכתבת אותה לי ולגולשים!

עדוש, כיתה ג'1, בי"ס קשת:
היי דוד אריה,
אתה פגזי!

דוד אריה: תודה! ואגב, באמת עבדתי בתור פגז אנושי בקרקס נודד בערבות רומניה.


אלעד לוי, כיתה ג'2, ביה"ס יגאל אלון, גבעת שמואל:
כדי לראות את האיורים של אלעד לחצו כאן


אביב קלדרון,כיתה ג'1, בי"ס קשת, ירושלים:
הייתי בטיול ונעבדתי נ ב דוד אריה זה נהדר

דוד אריה: לאבד את הדרך – זו הרפתקה שעשויה להיות מפחידה. אבל אם מוצאים את הדרך הביתה, אז לפחות יש לה סוף טוב! ותודה!

אברום, כיתה ד'2, בי"ש משה שרת, תל אביב:
הייתי בטיול שקוראים לו קברי צדיקים ונסענו מת"א עד קריית שמונה וראינו קברים של רבנים וצדיקים.היה כיף לשון לשכב ולטייל בארץ ישראל.חזרנו הבייתה מותשים אבל היה כיףףףףףףףף מאוד.

דוד אריה: לנסוע, לישון, לשכב ולטייל – אלה באמת דברים שהופכים כל הרפתקה לנפלאה.

איתי, כיתה ב'3, בי"ס קשת, כוכב יאיר:
דוד אריה כוכב הספורט
פעם אחת היה ילד שקורים לו דוד אריה
הוא היה ילד עני שלא היה לו בכלל כסף
הוא האב מאוד לשחק כדור רגל
הוא היה השחקן הכי טוב בכדור רגל בבית הספר
הוא היה בן 10 וחצי
והוא גדל וגדל
והיה השחקן הכי טוב בארץ ישראל
בכדור רגל.
הוא אמשיך לשחק בכדור רגל
אפילו שהיה עני מאוד
הוא היה אוכל פעם ב- שבוע
ישן כול יומיים והולך לבית ספר כול יום
הוא למד לשחק גם כדור סל
כי החברים שלו למדו אותו לשחק כדור סל
והוא ניע השחקן החי טוב בכדור סל
בארץ ישראל עד שלאת הוא אפח להיות כוכב גם כוכב ב בכדור רגל, כדור סל
והוא קיבל כסף וחי באושר ואושר עדם היום הזה

דוד אריה: הרפתקה נפלאה על מה שאפשר להשיג בעבודה ובהתמדה!

תומר, כיתה ב, בי"ס הדרים, ראשון לציון:
חברה של אמא שלי אומדת ללדת והיא בחודש התישעי היא תוליד בת והיא איתארכה אצלינו ביום ראשון אני מקבה הלידה תאבור בשלום ושהינוקת תצה חמדמדה כמו אחי

דוד אריה: לידה של תינוק חדש – זאת הרפתקה מופלאה!

דן, כיתה הדר ג'3, בי"ס שדות יואב, כפר הריף:
היום ה-8.2.11 פגשתי את ינץ לוי לאחר מפגש בכפר מנחם

דוד אריה: מפגשים עם אנשים הם הרפתקה בלי שום ספק! אני מקווה שזאת היתה הרפתקה טובה!

גילי,כיתה ג'1, בי"ס ביאליק, קרית ביאליק:
לדוד אריה
בזכותך אני אוהבת לקרוא ספרים, קראתי את כל הספרים של דוד אריה ועכשיו אני קוראת את סיפורי איש היער- אני מחכה כבר לעוד ספרים שלך.
בשבוע שעבר היינו צריכים להכין עבודה על ספר שקראנו ואני עשיתי על הספר הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה, הייתי שמחה מאד אם היית בא אלינו לבית הספר כי יש עוד הרבה ילדים שאוהבים את הספרים שלך!
תמשיך לכתוב לנו עוד המון ספרים!

דוד אריה: גילי, תודה על מה שכתבת. זה מאוד מרגש! אני אישית לא מגיע לבתי ספר, אבל ינץ לוי יכול להגיע. מה שצריך לעשות הוא להציע את זה למורה או לספרנית. הן יכולות להיכנס לאתר ולפנות לינץ ולהציע לו להגיע לבית הספר.

שחר,כיתה ד'2,בי"ס קשת, ירושלים
אני לא כותבת הרפתקה. אני הייתי איתך בפגישה בבית הספר שלי. אני מאד אהבתי את הסיפור על דוד אריה שהופך לג''וק ואני ממליצה לך לכתוב עוד סיפורים בסיגנון, מחכה לתשובתך בקוצר רוח שחר

דוד אריה: שחר, גם מפגש עם סופר יכול להיות הרפתקה, וגם סיפור מהנה יכול להיות הרפתקה! אבל דעי לך שאני לא כותב את הסיפורים. אני פשוט יוצא להרפתקאות ולאחר מכן ינץ כותב את מה שאני מספר מהרפתקאותי.

עדן,כיתה ג'1,בי"ס קשת, ירושלים:
היי,
קוראים לי עדן ואני מאוד מאוד אוהבת את הסידרה שלך!
באהבה,
עדן

דוד אריה:
תודה!!!

אלירן, כיתה ב'1, בי"ס בית אור, גבעת ברנר:
לי היה הרפתקאה בבית חולים

דוד אריה: אני מקווה שההרפתקה הסתיימה בצורה הטובה ביותר

עידו ואופק,כיתה ג וד, בי,ס ראלי אחוזה, חיפה:
הרפתקאות עידו ואופק
פעם אופק בא אלי והיה לנו משעמם.
אז הלכנו למחשב ונשאבנו לתוכו .
בתוך המחשב היה ממש כיף.
יכולנו להיכנס לכל עולם וירטואלי.
בסוף רצינו לחזור לעולם האמיתי.
אז שאלנו רובוט ממוחשב והוא אמר,
לנו להיכנס לחור השחור שהיה מולנו.
בסוף כשחזרנו הביתה אופק הלך
ולמחרת נפגשנו בבית הספר.
(לי קוראים עידו).

דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה! תודה!

נדב ויובל:
הרפתקאות של נדב ויובל
אתמול בליגה היה לנו משחק כדורגל נגד עמק חפר.
המשחק התחיל בהובלה שלנו 1-0 לנו.
בסוף הם עשו מהפך של 4-1.
ובכל זאת מאמנינו אמרו: "לא נורא"

דוד אריה: אני מקווה שבפעם הבאה תנצחו ושבכל מקרה נהניתם!

אלה ושי,כיתה ג וד, בי,ס ראלי אחוזה, חיפה:
ההרפתקה של אלה ושי
בעולם הממתקים !
שלום לכם הקוראים!
אנחנו אלה ושי החלטנו לספר לכם על ההרפתקה שלנו בעולם הממתקים.
הכול התחיל ביום שבת בבוקר.
שי הזמינה את אלה אליה הביתה.
לפתע אנחנו נשאבנו לתוך עולם אחר,עולם מוזר, עולם שכולו ממתקים.
ראינו ענק עשוי משוקולד.
ברחנו לתוך מערה גדולה והענק לא הצליח להיכנס.
הענק היה כול כך רעב,עד שאכל את עצמו.
אנחנו חזרנו הביתה בשלום.

דוד אריה: איזו הרפתקה מתוקה וגם מסעירה. הענק שאכל את עצמו – נפלא!

נטלי:
ההרפתקאות של נטלי
הכול התחיל ביום שבת. אבי הציע לי ללכת לפארק
אוטופיה .
בהתחלה לא הסכמתי מפני שלא ידעתי איפה
הפארק נמצא.
לאחר מכן, הסכמתי לבוא לפארק.
בפארק ראיתי חיות דמיוניות שיש רק בחלום,
כמו מפלצות או תרנגולות מדברות.
חזרתי לביתי וסיפרתי לאחותי את כל החוויות.
אחותי לא האמינה לי.
אני יודעת, שאם זה היה חלום, לא אשכח אותו
לעולם.

דוד אריה: אני הייתי רוצה לבקר בפארק כזה. נשמע מופלא!


רון ןליאור:
הרפתקאות רון וליאור בבוקרסט שברומניה
ומניה,"בוקרסט".
ראינו את הפראק הגדול "בון".
היו הרבה מתקנים גדולים וגם קטנים.
ראינו הרבה דוכנים וחניות שביקרנו בעיר הבירה של רל
משחקים. אח"כ הלכנו לקולנוע וראינו את הסרט "תרון" עם משקפי תלת מימד.
אכלנו פופקורן ושתינו קולה.

דוד אריה: הרפתקה כיפית!

נרי ואור,כיתה ג וד, בי,ס ראלי אחוזה, חיפה:
הרפתקאות נרי ואור בצימר.
דוד אריה שלום. אנו רוצות לספר לך, על הרפתקה שהייתה לנו בצימר.
לפני שנה נרי ,אור והוריהם יצאו לטיול בצימר בים. נגענו במדוזות והם לא עקצו אותנו.
שמנו אותם בתוך בקבוק שמצאנו על החול.
כשחזרנו לצימר הכלב של אור ,טאץ '' ראה חתולה ורדף אחריה .
אחר הצהריים הלכנו לגן המשחקים שהיה קרוב לצימר ושיחקנו בו עד הערב.
בערב אכלנו קבאבים ,קציצות ,חומוס.

דוד אריה: איזו הרפתקה כיפית, אם כי יש סיכוי שהחתול לא כל כך נהנה מחלקו בהרפתקה

מרק ותומר:
הרפתקאות בספרד
זה היה בחורף, כשמרק ותומר הלכו למסעדת סושי ואכלו סושי עם דג.
האוכל היה מאוד טעים. אחר כך הלכנו לעשות סקי. אחרי זה הלכנו להחליק אל הקרח.
אחרי שעתים חזרנו הביתה לישון.

דוד אריה: להחליק על הקרח – איזה כיף!

מיקה ואופיר:
הרפתקאות מיקה ואופיר בצרפת.
אנחנו הלכנו למוזיאון הלובר בצרפת.
ראינו : את המזרקות , התמונות והחרבות.
ואחר הלכנו למלון.
יום חדש הגיע והלכנו למגדל אייפל.
עלינו במעלית למסעדה ואכלנו .
באחד הימים הגענו למערה, במערה
גר דרקון גדול ואפל שאפילו באגדות לא ראינו דרקון כזה.
הדרקון היה ירוק עם קרניים גדולות

דוד אריה: דרקון בצרפת – איזו הרפתקה מפתיעה ומסעירה.

יהב ושחר:
הרפתקאות יהב ושחר:בקנדה
שיחקנו בשלג, וסיפרנו סיפורים מפחידים.התחפשנו לאנשי זאב, וגנבנו ממתקים טעימים ובכריסמס קיבלנו המון מתנות יפות.
בקיצור היה ממש כיף בקנדה.

דוד אריה: זה באמת נשמע כיף!

ירדן ועמית,כיתה ג וד, בי,ס ראלי אחוזה, חיפה:
ההרפתקה של ירדן ועמית בארץ טורקיה.
הלכנו לחנויות, הלכנו למרינה והלכנו למכולת שליד המרינה. אז הלכנו ליחתה שלנו ואכלנו ארוחת ערב חגיגית במיוחד.
אימא ואבא הכינו עבורנו פסטה ברוטב שמנת ואורז לבן ועוף בגריל. אז ראינו טלוויזיה עד מאוחר מאוד ושיחקנו מחבואים אם אבא ואימא , ונהנינו מאוד...ואז הגיע יום חדש

דוד אריה: יאכטה על הים? איזה כיף!


ירדנוש:
זהו דף ראשון מספר שאני כותבת:
גיל 12 או 9?!
הכל התחיל בחדר שלי ירדן.
הייתה השעה 21:00 והייתי צריכה ללכת לשון.
אצלנו במשפחה יש מסורת ובה כל ילד שמגיע לגיל
בת מצווה או בר מצווה אז יש טיול לחוץ לארץ במשך
שבועיים, וזה היה חלומי. כשקמתי בבוקר בדיוק היה יום הולדתי התשיעי
הלכתי לישון. בבוקר קמתי והרגשתי מוזר. אך לא התייחסתי.
אבל זה נהיה עוד יותר מוזר! ו
אז לפתע אמא שלי אמרה: "בואי חומד שנספיק לטייל בהרבה מקומות בבת
מצווה שלך!" באתו רגע הייתי מאושרת! אך באותו זמן גן חשכו עניי.
♥ ירדנוש

דוד אריה: איזו התחלה מסקרנת ומותחת! אני בטוח שלא רק אני, אלא גם הגולשים רוצים לקרוא את ההמשך.
 

 

 

נטע:

פעם אחת הלכתי ליד ביתי וראיתי ג''וק . הג''וק היה קטן ולפתע הוא הפך לערפד מפלצתי עם ניבים בגודל שלך.

דוד אריה: הרפתקה מפחידה!