שלום לכל הילדים,

כולם מוזמנים לשלוח לי הרפתקאות שאתם כתבתם. אתם יכולים לשלוח הרפתקה שקרתה לכם, הרפתקה שאתם רוצים שתקרה לכם, הרפתקה שאתם מפחדים שתקרה לכם או כל סיפור או מכתב שמתחשק לכם לכתוב.

את ההרפתקאות שלכם אני אפרסם בעמוד הזה. אתם יכולים לראות שכבר מופיעות פה לא מעט הרפתקאות. אתם מוזמנים לקרוא אותן וליהנות.

מלאו את הפרטים בחלוניות להלן, הקלידו את ההרפתקה בחלונית הגדולה  ולחצו על "שלח".  

לעמודי הרפתקאות ששלחו גולשים לחצו כאן,כאן, כאן, כאן, כאן ,כאן ו-כאן.

עוד דרכים לשלוח הרפתקה.

שחר, בי"ס נוף ים ב'', כיתה ב''2, אשקלון:
שלום ינץ לוי
אני אוהבת את הסיפורים שלך
ובימיוחד דוד אריה
גם בערבות רומניה
וגם בבקטב המערבי
וגם במדבר השויצרי
וגם בגונגל הסיבירי 
אני אכתוב לך פרק
אחד מכל ספר
ספר ריאשון דוד אריה
בערבות רומניה
איך אפך דוד אריה לג''וק
פעם,כשישבנודוד אריה ואני במירפסת
ההמשך יבוא!

דוד אריה: איזה כיף! אני מקווה שתמשיכי ליהנות מספרים!



יהל, בי"ס אפק, כיתה ב''1, קיבוץ אפק:
קמתי בבוקר היתלבשתי והלכתי
לב''''ס.עד שהיגעתי לכיתה.ולהפתעתי
מה רואות עיניי ?אין ילד בכיתה
עמדתי וצחקתי אה אה אה אה שכחתי לספר
לכם באותו היום קמתי עיפה מאוד.
כשחזרתי הביתה הבית היה כולו
צמחים שעטפו את כל הבית . לא
ידעתי מה לעשות. קראתי לשכנה והיא
עזרה והיצלחנו לעקור את הכל סוף. 

דוד אריה: איזו הרפתקה מיוחדת ומסקרנת!


חסוי:
היי דוד אריה ! מה שלומך ? אל תשאל אותי כי עניתי לך בסדר טוב !
אז ככה יצאתי מן ביתי והלכתי לשוק  נחתכתי קשה והביאו אותי לH- (בית החולים ) מאיר שבכפר סבא ואז ראיתי מן משהו מוזר והבנתי שראיתי ערפד ומהיום אני ערפד בגלל שננשכתתי

דוד אריה: איזו הרפתקה מלהיבה!



נגה שקד, כיתה ב3, בי"ס רמז, כפר סבא:
דוד אריה פגש אישה שחיפשה תפוח אדמה והוא רצה לעזור לה עד שהגיע להר של תפוחי אדמה והוא היה שייך למכשפה. למכשפה קראו עמבורולה והמכשפה היתה עצובה דוד אריה שאל אותה למה את בוכה היא אמרה לו שילך מ או שהיא תהפוך אותו לגבינה צהובה. ואז דוד אריה חיפש בכל העיר תפוחי אדמה ולא מצא אז הוא החליט לחזור למכשפה. דוד אריה שאל : למה את בוכה מכשפה. המכשפה אמרה: אבד לי השרביט .
דוד אריה הסביר שצריך להתחלק והיא גלתה שהשרביט היה הסתתר בתוך הערמה של תפוחי האדמה והיא הזמינה את דוד אריה והוא לקח אותה לשוק ודוד אריה והמכשפה עמבורולה חילקו בשמחה לכל האנשים את תפוחי האדמה. וככה למדה המכשפה הנוראה להיות מכשפה טובה והיא היתה שמחה ומאושרת כי היא הכירה המון חברים.

 דוד אריה: איזו הרפתקה מקסימה ומסקרנת! תודה!



ליאן, כיתה ד2, בי"ס גיבעת רם, קריאת אתא:
ביום שני בבוקר איתאוררתי בעולם הצפרדאים. קרפד אחד אמר לי מה את עושה פו את לא צפרדע או קרפד?אמרתי לקרפד אני איתאוררתי ופיתאום אגתי לפו .מה את אומרת אמר לי הקרפד טוב מי שבא לפו והוא לא קרפד אז עוד דקה תאפחי לצפרדע או קרפד.מה שאלה ליאן?אתה יודע איך יוצעים מיפו שאלה ליאן. לא אהה רגע שניה יש רק דרך אחת איזה דרך שאלה ליאן? את צריכה ללכת למינהרת הצפרדאים אבל את צריחה לאיזהר שלא ירוא אותך. למה שאלה ליאן? כי אים אירו אותך אזאת לא יכולה להגיע לקסם אוי באוי אני אופכת להיות צפרדע טוב אז כדי שתיזדרזי טוב אנתה ליאן אני ימצא תיזהרי אמר הצפרדע טוב אמרה ליאן ביי ביי אמר לה הקרפד ביי הלכה ליאן ומצאה את המינארה היא ראתה את הצפרדאים שהקיפו את המינארה וקפצה אחי גבוה והגיע על השיקוי ליאן שתתה את השיקוי וחזרה הביתה

 דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה ומפחידה – אבל עם סוף טוב!!



תמיר, כיתה ג, בי"ס שדות יואב, קבוץ גת:
ינצ לבי יום אחד אני וחברי סיכקנו כדורגל בשאה 6 בערב באמצה המיסכק אבא של אחד הילדים בה וראה נחש הוא כרה לנו ועז הוא מת אנחנו צילמנו אותו באחד התלפונים ואסינו סירתונים. על הנחש.

 דוד אריה: איזו הרפתקה מלהיבה!



עידו דנה, כיתה ב'' שדמית, בי"ס קיבוץ אפק, קריית ביאליק:
אני(צפריר)ישבתי בארוחת ערב עם אמא,אבא ודוד אריה, ואני סיפרתי על הטיול השנתי שלי לאנתרטיקה: היום היה לי טיול שנתי בכיתה, נסענו לאנתרטיקה, שהגענו כולם החליקו על הקרח ואני פחדתי קצת 
אחי ינון אמר שאני לא יכול להחליק כי אני קטן וכשחזרתי במטוס כולם צחקו עלי שאני לא החלקתי על הקרח, דוד אריה אמר:אתה יודע,גם אני הייתי באנתרטיקה המערבית, תקשיב: יום אחד קראתי באינטרנט על מלחמת הקרח העולמית הראשונה אז החלטתי לעצור את זה אז ארזתי לדרך בקבוק מים,מפת דרכים ומלפפון חמוץ למקרה שאני יהיה רעב.
אני נסעתי למטוס שמגיע לאנתרטיקה וטסתי בערך 10 שעות . כשהגעתי ראיתי גושי קרח ענקים נזרקים זה על זה ,ואנשים לבושים שיריוני קרח חזקים בצבעים(כל שיריון בצבע הקבוצה) .צפריר שאל:ומה קרה ודוד אריה המשיך,ואני הוצאתי את הבקבוק מים שלי שכבר כולו היה קרח וזרקתי לעבר המלחמה,אף אחד לא הבין מאיפה באה המתקפה החזקה הזאת,כל קבוצה חשבה שהקבוצה השנייה השתה את המריבה הזאת
והיה בינהם ריב גדול של שעה אחת(כי במתוס היה עשר שעות,במלחמה צפה שעה ונשער לו עוד שעה אחת מהיום) ובשקיעה הם נכנעו וחזרו למתכם הקרח הצבאי שלהם.

 דוד אריה: איזו הרפתקה פעלתנית ומרתקת!



איתמר דנין, כיתה ב'1,בי"ס השלום, מבשרת ציון:
שהייתי אם חברים בצפון
ךאינו מינהרה נינסנו
אליה והיה מקום גדול מעוד
יצאנו ממנה דרך הצד השני ןראינו נוף 
יפה . ואחרי זה המשכנו לחדר
הגענו לחדר ראינו טלבזיה ועשינו אמבטיה מלאה מאה בקצף בתוך הזקוזי
עבר יום שיחקנו וואחרי זה המשכנו לטייל בצפון והלכנו לסדנאת שוקולד.

דוד אריה: מנהרה חשוכה בצפון – זו הרפתקה מסעירה! אמבטיית קצף וסדנת שוקולד – נפלא!


כולם מוזמנים לקרוא שוב את ההרפתקה המסעירה שכתבה נעמה:
נעמה, כיתה א, בי"ס רבין, הרצליה:
כשקם צפריר בבוקר גילה שדלת חדרו נתקעה, צרח צפריר בקול רם אבל אף אחד לא ענה, עד שהגיע דוד אריה וחילץ אותו מחדרו.
צפריר הודה לו ודוד אריה אמר "אתה לא צריך, אני מכיר את הבעיות האלה" מאיפה ? שאל צפריר.
דוד אריה אמר "מה עדיין לא סיפרתי לך איך נתקעתי בקרחון?" 
לא ענה צפריר אז אני אספר לך אמר דוד אריה .
כאשר טיילתי בארץ מצונקיקורה שבקוטב הצפוני עמדתי על הר, באותו רגע היתה מפולת, אבל לא של שלג אלה של קרחונים. כל תושבי מצונקיקורה צעקו אני לא הבנתי למה הם צועקים, אבל באותו רגע בלי שהספקתי לזוז נפל עלי קרחון. למזלי באמצע הקרחון היה חור אשר מתאים בדיוק לגודל של גופי. לרגע שמחתי בגלל החור, אבל אז חשבתי על איך אני יוצא ? לא הייתי יכול להרים את הקרחון הוא שקל לפחות חמישה טון חיכיתי יום בתוך הקרחון. 
צפריר אמר לי שהוא רוצה לשאול שאלה שאלתי אותו מה השאלה שלו? והוא אמר לי איך לא היית רעב או צמא? אוווו למזלי בכיסי היתה פת לחם. אבל מה שתית? שאל צפריר שתיתי את המים שנזלו על קירות הקרחון. 
אבל עכשיו אני אספר לך איך ניצלתי. באותו יום באו קבוצה של מדענים וחקרו את ארץ מצונקיקורה הם ראו את הקרחון שלי כנראה הוא היה מאוד יפה. הם לא ראו שאני בפנים מפני שהוא היה מכוסה אדים הם חצבו משהו בקרחון. איש אחד למזלי חצב יותר מידי וראה את ראשי. אמרתי לו לא להיבהל. אבל איך ידעת שהוא נבהל? שאל צפריר. זה היה קל לפי פניו. טוב איפה הינו? כן ניזכרתי. הם מהר מאוד חצבו וחצבו עמוק עד שכל חלקי גופי היו משוחררים יצאתי מתוך הקרחון והודתי להם. איך חזרת ,איתם במטוס?שאל צפריר. לא בארץ מצונקיקורה אין מטוסים, יש ציפורים ענקיות שלוקחים אותך ממקום למקום וקח חזרתי הביתה. 
דוד אריה זה סיפור נפלא אמר צפריר.
בארוחת הערב צפריר ינון ואביהם דברו על סוגי מטוסים. צפריר אמר שיש סוג של מטוס שהוא ציפור ענקית. אביו וינון צחקו, מאיפה מצאת את השטות הזו? מדוד אריה כמובן ענה צפריר ינון אמר בלחש איזה שטויות הוא מספר לו .

דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה, משעשעת ומסקרנת!

רומי פידל, כיתה ב'3, בי"ס נעמי שמר, ת"א יפו:
שלום אני רומי,
וההרפתקה שלי מספרת על ילד וילדה שהיו להם כוחות על נפלאים הם עשו לעולם רק טוב...,יום אחד האיש הרשע וולטמן הרס את עולם היופי הילדים כעסו עליו,רתחו וכמעט היתפוצצו!,כעבור 10 שנים גדלו הילדים והיו כבר נער ונערה אבל המשכו להציל את העולם, למחרת ב6 בבוקר וולטמן בא והוא כבר אסף עוד מלא כוחות-על הוא אמר "אני בלתי מנוצח!!!"אבל הילדים לא פחדו ממנו הם אמרו לו "נראה אותך מנצח אותנו!!!" ואז הם נלחמו ונלחמו עד אחר- הצהריים...ובסוף הילדים נצחו!!! בני הנער אמר "ניצחנו שוב!!!" ויעל הנערה הוסיפה "נכון איזה כיף" ושניהם ביחד "יש..............!!!!!!" הסוף.

 דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה ואזיה מזל שבני ויעל ניצחו את הרשע המרושע וולטמן!


נעה לוי, כיתה ב'3, בי"ס אוסישקין:
אני רוצה ליגוש אותחה

דוד אריה: :))

נעה לוי, כיתה ב'3, בי"ס אוסישקין, רמת השרון:
יום אחד הייתי עםאמא בים ונאבדתי פחדתי מאד התחלתי לבכות ולחפש את אמא.פתאום ראיתי יד מנפנפת מרחוק זה היה הדוד שלי פאולו הוא הרים אותי על הידיים והביא אותי לאמא.זאת הייתה הרפתקאה מאד לא נעימה.
 
דוד אריה: זו אכן נשמעת הרפתקה לא נעימה אבל אני שמח שהיה לה סוף טוב!

תומר, כיתה ג, בי"ס הדרים, ראשון לציון:
פעם אחת טסתי ליוון וו ראיתי כול מיני פיסלונים של האלים היווניים כמו זאוס פוסידון והדס ואוד אלים רבים

 דוד אריה: לפגוש אלים – זו הרפתקה נפלאה!

ירון לביא, כיתה ב'3, בי"ס אביב:
פעם יצאתי לטיול בשכונה פתעום ראיתי את חברי המצחיק ירחמן שחובב כדורסל משחק כדורסל אמרתי לא שלום ובדיוק באותו רגע אתפוצץ הכדור שלו ומיקבן שהוא הילד הכי פרוע בעולם הוא פשוט רץ אלי גלגל אותי כמו כדור והמשיך לשחק ואני בכלל צהקתי בכול עולמי ירחמן אני לא כדור והוא בכלל לא הקשיב לי והמשיך לשחק בי עד ארוחת הבוקר חשבתי שזה העזדמנות המושלמת שלי ללכת אז ברכתי אבל מקון שהוא כל כך נהנה מי לשחק בי בי מקום בכדור הוא דחף את כל האורכל לפה שלו בבת אחת עקף אותי והזמין את חברו אופחמן לשחק מולו אתה כבר יודע דוד אריה כדורסל הם שחקו וניסיתי לחשוב אך לא היה לי מספיק זמן לחשוב משזורקים אותי עד שאני מקבל מקה מהסל שהיא מנקה לי את המחשבות ורק בפעם המתאים עשרים וחמש הצלחתי 
והתוכנית שלי היתה ככה
קודם לצעוק יש לי מישהו שרוצה שכל הזמן יעשו ממנו כדור ושהם אוצרים לאגיד שאני יביא אותו אליהם ומקון שלא היה מישהו שבעמת רצה ושרק רציתי לעשות תוכנית לברוח את ברחתי והמשכתי בטיול שלי

 דוד אריה: איזו הרפתקה מפחידה ומרתקת. אבל היא גם מראה שבכוח חוכמה אפשר להיחלץ מכל צרה!


לינוי, כיתה ב1, בי"ס אפק , קרית אתא:
שלום קוראים לי לינוי אני רוצה לספר לחם אל הארפתקה שלי ההיתי במשך של סבא ואהיתי בברחה ואיו  שני ילדים ששמם אני לא זוחרת אבל אני רוצה להגיד לחם שיש לי חברה ושמה שלי ושתנו אאינו מיקלחת ויש  החברים ואי פחדה אבל זה הנאלים שלי ואז יצנו ואי צחקה אאאא זה הנאלים שלך את אבלת הותי ואי ישנה איתי בבית של סבתה שלי ואז הלחנו לגן חיות

דוד אריה: הרפתקה משעשעת עם נעליים מפחידות!


לינוי, כיתה ב1, בי"ס אפק , קרית אתא:
שלום דוד הרי יש לחה שיפוורים מאולים לינוי קבקוב בו ניראה אותחה קמה זה 20 - 34 =

דוד אריה: תודה! 14?

יסמין, גן ילדודס לפאותות, קרית אתא:
יום החד ניפגשו שני ילדים בת ובן נו באממת למה אצרת בקתה מרתק

 דוד אריה: אכן מסקרן!

שחר אליאב מיכל, כיתה ב'2, בי"ס נוף ים ב', אשקלון:
הינה אני אגעתי לכיתה ב'' אני ביום הריאשון לכיתה ב'' קולקח היתרגשתי
ואז הגעתי לכיתה ואז זה היה רגה
לא כיף ביכלל מורתי לא היתה
והיתי עצובה אבל הארפתקה הי שפגשתי שוב את חבריי הטובים
הסוף

 דוד אריה: הרפתקה כל התחלה חדשה-ישנה עם סוף טוב!


עומר, כיתה ב1, בי"ס קשת, ירושלים:
הרפתקאות דוד אריה
בעולם המשוגעים
הדוד אריה הגיע לעולם שלכל המשוגעים יש שני ראשים
ובכל ראש יש עין אחת. דוד אריה מגיע למשוגע אחד ואומר לו: "שלום", והוא עונה לו "ביחאג''וג''ו". דוד אריה לא מבין מה הוא אומר, אז הוא שואל אותו "מה אמרת?", והיצור עונה לו שוב "ביחאג''וג''ו". וכך הדוד אריה החליט ללכת לנהג של האוטובוס לשאול אותו מה היצור הזה אמר. וגם הנהג של האוטובוס היה יצור כזה, ולכן גם אותו הוא לא הבין. הדוד אריה החליט לחזור הביתה אבל כל היצורים הקיפו אותו והוא שאל את אחד מהם "איך מגיעים לירושלים?". היצור ענה לו "ביצ''אג''וג''ו צ''אצ''אצ''אצ''ה!". דוד אריה שאל "למה יש לך שני ראשים ובכל ראש עין אחת? וגם - אולי אתה יכול להגיד לי איך מגיעים מפה לירושלים? הפעם תגיד לי בצורה שאני אבין!". "בסדר" אמר היצור, אחרי שהוא לחץ על כפתור סודי שהיה על היד שלו. על הכפתור היה כתוב "תרגום לעברית" ואז היצור אמר "סע לתל אביב ומ יגידו לך!". אז הדוד אריה נסע לתל אביב. היתה לו דרך ארוכה מאוד, וכשהוא הגיע לתל אביב הוא שאל את היצורים, וגם הם לחצו על הכפתור המיוחד וכך הוא הבין שהם אמרו "פנה ימינה ו נמצאת ירושלים!". וכך הוא הגיע הביתה!

דוד אריה: איזו הרפתקה משעשעת! מזל שהיה כפתור
"תרגום לעברית"!


שיר ראובן,כיתה ה, בי"ס רננים, אשדוד:
בחופש הגדול טסתי עם משפחתי להולנד ולצרפת.במשך שבועיים הרגשתי שאני נמצאת בהרפתקאה מופלאה:בהולנד נסענו לאפטלינג.זה פארק שעשועים ענק..בצרפת נסענו ליורו דיסני.זה גם פארק שעשועים ענק.

דוד אריה: איזו הרפתקה מופלאה!


מלי ועדן, כיתה ד1, בי"ס מפלסים, קרית ים:
מלי ועדן יצאו לטיול באגם .
הם ראו דגיגים קטנים שוחים באגם
בתוך המים .
ופתאום מלי ועדן ראו שיש גם דגיגים גדולי וגם קטנים.

דוד אריה: הרפתקה חמודה מאוד. אני חושב על ההרפתקה של הדגים (הקטנים והגדולים) שסיפרו שיום אחד באו מלי ועדן לבקר אותם...


 

ספיר, כיתה ד, בי"ס המפלסים, הנגב:
היה לי יום הולדת באותו יום היה חמים בחוץ ובערב הלכנו לבאולינג ושיחקנו וזה ממש העלה לי חיוך על הפנים .
 
דוד אריה: הלוואי שתזכה להרפתקאות רבות שמעלות חיוך על הפנים.


עדן קגן, כיתה ד, בי"ס מפלסים, קיריית ים:
מה שלומך דוד אריה .
דוד אריה יש לי שאלה 1 קטנה והיא מיזה גיל אתה היתחלת להיתאניין בספרים .
מתי אתה מפרסם את הספר החדש שלך .
מחקה לך בקוצר רוח עדן .

דוד אריה: התחלתי להתעניין בספרים מהרגע שאני זוכר את עצמי ועוד לפני שידעתי לקרוא. הספר הבא יתפרסם בשנה הבאה.


אופיר שמאילוב, כיתה ד, בי"ס מפלסים, קירית ים:
כל הסיפורים של דוד אריה הכי כפים בעולם ספרים יפים עם הרבה הרפתקאות ואקשן אני הספרים שלך עושים לי חשק לעבור את ההרפתקאות המסופרות הייתי רוצה שתיכתוב עוד ספרים שלך.

דוד אריה: תודה! איזה כיף!


אורי, פרדסיה:
היתי בים בחוף טנטורה ומצאתי על האי צבת של סרטן אמיתי 

דוד אריה: וואו! זו הרפתקה נהדרת!


הראל, כיתה ג'2, בי"ס בראשית, בית אלעזרי:
שלום דוד אריה.
אני הראל.
כתבתי לך הרפתקה שאולי תוסיף
אותה לדוד אריה 5''.
אז הנה היא:
היום הוא יום ההולדת שלי 
והמישאלה שלי היא שייהיו לי עוד שתי מישאלות.
אחת שדוד אריה יבוא, 
ושתים שינון לא יציק לי.
רק ביקשתי וכבר היא התגשמה.
לא. 
דוד אריה לא בא, אבל ינון לא הציק לי.
עכשיו דוד אריה בא.
הוא נכנס "ערום" ואמר " מזל רע"

דוד אריה: משאלות שמתגשמות – זו הרפתקה נפלאה!


הראל:
לדוד אריה היקר.
הלוואי שתיהייה בהריון
 דוד אריה::)))




אופק וינדר, כיתה ג'3, בי"ס האיריסים, כרמיאל:
דוד אריה היקר 
רציתילהגיד לך שבכיתה שלי יש שניים מהספרים שלך ואני קראתי את אחד מהם ואת השני אני תכף מסימת ,
אבל אני כבר רוצה לדעת את האמשיך אז אתה יכול כבר היום לספר לי אותו פליז.......................[בבקשה] קוראים לספר הזה ניראלי [דוד אריה בז''נגל הסיבירי] הסיפור האחרון [המיפלצת אוכלת הסיפורים] טוב לפחות ניראלי*_* אני לא זוכרת כול כך איזה עמוד אז פשות תיכתוב לי את כל הסיפור! מממממממממממממממא............................, אאה...................................................ניזכרתי בעמוד שבוא דוד אריה מספר למיפלצת בולעת הסיפורים את כל הסיפורים והארפתקאות שלו [איך הוא ניתקה על ענן,איך דוד אריה פגש את דוד אריה האמיתי ועוד..............................
תודה רבה מימני אופק וינדר!.
 
דוד אריה: איזה כיף ומרגש שאת נהנית מההרפתקאות. אחד היתרונות בכך שההרפתקאות מופיעות בספרים הוא שאני לא צריך לכתוב אותן כל פעם מחדש! וחוץ מזה, אם נאי אגלה לך מה קורה בסוף, זה יהרום את כל הכיף, לא?