כולם מוזמנים לשלוח לי הרפתקאות שאתם כתבתם. אתם יכולים לשלוח הרפתקה שקרתה לכם, הרפתקה שאתם רוצים שתקרה לכם, הרפתקה שאתם מפחדים שתקרה לכם או כל סיפור או מכתב שמתחשק לכם לכתוב.
את ההרפתקאות שלכם אני אפרסם בעמוד הזה. אתם יכולים לראות שכבר מופיעות פה לא מעט הרפתקאות. אתם מוזמנים לקרוא אותן וליהנות.
מלאו את הפרטים בחלוניות להלן, הקלידו את ההרפתקה בחלונית הגדולה ולחצו על "שלח".
כולם מוזמנים לקרוא את הסיפור הנפלא והמרגש מאת גלעד קסטר ואחותו עלמה קסטר הבית של רגע
רגע היה איש שגר בארץ חונתוזה.
אבל חונתוזה היתה מלאה אנשים רעים ששנאו את רגע
הם זרקו עליו תפוזים רקובים, עגבניות, בקיצור זה היה ממש לא נעים.
אז הוא עבר למדבר סהרה. אבל כשהוא חיפש מקום לגור הוא ראה בית, הוא דפק על הדלת: טוק טוק טוק. הדלת נפתחה, ורגע ראה איש ששמו דודלי. הוא שאל אם הוא יכול לגור אצלו עד שרגע ילך. דודלי הסכים. רגע ודודלי רגע נהנה לגור אצל דודלי. דודלי היה איש טוב. היתה לו אישה יפה אבל לא כל כך אהבה את רגע. היא קנאה בו. מאז דודלי כמעט שכח את אשתו, (זאת אומרת הוא ראה רק את רגע). ערב אחד (רגע כבר הלך לישון) אמרה האישה לדודלי: "כל הזמן אתה מתעסק עם הרגע הזה! אולי מספיק?!", אמרה האישה בכעס. לילה אחד עשו דודלי ואשתו שיחה, אני מתנצל נועה, (ככה קראו לאשתו) אמר דודלי, רגע שמע את השיחה ומיד קם אני יודע שאת כועסת נועה... "הי!, התפרצו דודלי ונועה ביחד מה אתה עושה כאן תחזור לישון!". למחרת היום היה לא כל כך טוב, דודלי רצה לשכנע את רגע לצאת מהבית שלו לנצח נצחים! הוא אפילו הציע לרגע להיות ב"ג'קוזי"שלו (היה לדודלי ג'קוזי) שבע שעות ולאכול שם ביסלי ונאצ'וס,אבל נועה לא הסכימה את זה היא רק רצתה שרגע יעזוב את ביתה, המשקפיים
לבסוף רגע עזב את דודלי ונועה, הוא ארז את החפצים שלו והלך מהבית. רגע התחיל לצעוד לכיוון העיר. הוא הסתובב לאחור, והתחיל לרוץ מהר לעבר ביתו של דודלי, רגע פתח את דלת ביתם, וצרך: " איפה משקפיי השמש שלי??!!?!!!!!!!!!!!!!! ???????????"
רגע חפש וחפש בכל הבית, לבסוף מצא אותן מונחות על השיש שכמעט עמדו לפל לזבל, ואז רגע ראה שהן בכלל מישקפי הריעייה של דודלי. רגע יצא מן הבית במבט מבוייש, מפני דודלי ונעה.
הוא התחיל ללכת לכיוון העיר,(ים-פם-פוז) רגע מתחתן
רגע היתיישב בבית הקפה (ארומה). הוא ראה בשולחן מספר8, בחורה צעירה ויפה. רגע לא היסס לרגע.
ומיד הזמין אותה לשבת עמו בשולחן.
המידע שהוא השיג עליה היה שמה וגילה. קראו לה אלה פלינס והיא היתה בת 22. היא רצתה כבר להכיר חבר ולהתחתן. ולבסוף הם ערכו חתונה, קבעו את התאריך ה-3 לנובמבר יום שבת.
לחתונה הוזמנו אלפי אנשים, גם דודלי, אבל לא נועה.
לרגע ואלה נולד ילדון קטן. שמו היה פיסטוק.
החדר של פיסטוק הפך להיות בית וכמעט כולם מכירים את הבית של פיסטוק.
וכולם מכירים את השיר: "הבית של פיסטוק הוא בית מוזר, הולכים קצת ימינה, עוברים את ההר, מעבר לשביל על יד הנהר, יש בית קטן, מצחיק ומפוזר. איזה בית יש לפיסטוק, פיסטוק פיסטוק פיסטוק, איזה בית יש לפיסטוק, פיסטוק פיסטוק פיסטוק".
איה פולטורק, כיתה א'1, בי"ס סמילנקי:
ביום רביעי אחר הצהרים הלכנו אני ומישפחתי לקוטב הצפוני מצנו מארה ניחנסנו לתוחה וראינו עוצר ולקחנו אותו הביתה ממש אהבנו אותו ומהיום הזה אנכנו לא מפסיקים לצאת להרפתקהות
דוד אריה: כמה כיף לצאת להרפתקה משפחתית!
אדר, כיתה ה'2, בי"ס קרית יערים, רמת השרון:
פרק 1 :הר ההשבט האפריקני "תפסיק"צעקתי על ינון.
"ומה תעשה לי?"היתגרה בי ינון.
"אמא!ינון מעצבן אותי!""אה,אתה ילד של אמא?"הוא היתגרה בי יותר "נו באמת,למה אתם כל הזמן רבים....אתם לא יכולים להיות אחים נורמליים?!"אמא צעקה מלמטה.
"למה שיהיו נורמליים?"אמר דוד אריה לאמא שקפצה מרוב בהלה.
"גם אני הייתי רב אם אחי הקטן...."אמר דוד אריה בעצב.
אמא היתפלאה."היה לך אח דוד אריה?""דווקא כן..."אמר עוד פעם בעצב."הוא נעלם ולא ראיתי אותו".
"זה נורא דוד אריה."אמרתי לו,"תספר לי איך זה קרה.""לא לא לא לא...אני לא רוצה...... אני יכול לספר משהו מצחיק יותר ולא עצוב?""כן!!!!"ינון ואני אמרנו פה אחד."טוב, אז ככה:
אני הלכתי בארץ גרוניקוי,וטיילתי בג''ונגלמיוחד שהוקם במיוחד בשבילארץ גרוניקוי.פתאום ראיתי נצנוץ זהב מזווית העין שלי.הלכתי אחרי הניצנוץ והיתגלה לעיני,תופעה מרשימה ביותר!
"גיליתי שבט אפריקני חדש!
כל הילדים רצו עלי ודיברו בשפה שונה מעוד,והצביעו על הר געש מפחיד.""איך הבנת אותם דוד אריה?"שאל ינון בציניות שלא כל כך יהתלהב כמוני.דוד אריה המשיעך:"איפה הייתי?אה כן,הם דיברו בשפה אפריקנית מוזרה שלא הבנתי,אבל היה לי מזל שהבאתי איתי את המתורגמן שלי.הוא אמרו כך:''אנא עזור לנו כי בכל רגעהר הגעש הנורא יתפוצץ וכולם יצתרכו ללכת למקום אחר,למרות שאיםן לנו.....אנא עזור לנו.''לא יכולתי לסרב לילדים.הם היו כל כך מנסכנים ממש ריחמתי עליהם.אז תרגמתי אאליהם למתורגמן שלהם(אני לא יודע מאיפה היה להם).אמרתי''אני נאלך להר הגעש ואדבר איתו בשבילכם.הילדים שמחו.טיפסתי איזה יום,יומיים,והיגעתי לפסגה.
בלבה היה משהו מוזר.
היא ביעבעה שזה רגיל,היתה חמה, אבל היתה סגולה."סגולה?!"שאלתי."כן, כן.....
אז קפצתי,והמשכתי לקפוץ,ואז באמצא הלבה נפער חור....
נפלתי לחור ונחתתי בידים של ענקית כמו שאתם זוכרים הענקית מהסיפור שנתקעתי על ענן.....
אז היא שאלה,ד''וד אריה, מה שלומך?'' ''בסדר''עניתי ורעדתי מפחד.לא כל יום פוגשים ענק נכון?אז ישר ברחתי עמוק יותר ואת מי פגשתי?את בולע הסיפורים!
''למה באת לפה?''לא יכולתי לענותכי הוא בלע לי את הסיפור והירגשתי מובך אז יצאתי מהר הגעש וחזרתי לארץ.....
הסוף!
דוד אריה: הרפתקה מסעירה, פורצת (כמו לבה) וגם מצחיקה.
אורי, חולון:
דוד אריה באיטליה;אני יספר לכם איך דוד אריה הפך לפיצה טילתי באטליה ופתאום נתקלתי בה איש מוזר שה מהכין מאנשים פיצה הוא תפס אותי בידים באזיקי פיצה ואז הוא לקח אותי לאחר שהכין בצק לפיצה הכניס אוןתי לתנור מאוד נבעלתי ונסיתי לברוח כמה שיותר מהר ישאר קפצתי מהבצק ונצלתי
אופיר ליבוביץ'', כיתה ג'1, בי"ס אהוד מנור, פתח תקווה:
התעוררתי בבוקר ביום שבת והייתה שממה.
הכל משודר עם רובושמרת שהלביש אותי וסידר לי את המיטה.
הבנתי שאני צריך לראות מה השנה לא היה לי איך חוץ מהמחשב נגשתי אליו הדלקתי אותו והוא אמר לי:"זהההה מדגדג אאאותי".
נבהלתי וראיתי שהמחשב שלי הוא ווינדוס ALFA XPAG (זאת אומרת שהוא חדש מאוד)
ראיתי מה השנה והיא הייתה 12/1203/128893755
זה היה מאוד מוזר איך נשארתי בחיים הרבה זמן?
דוד אריה: אני אשמח אם תכתוב פה באתר את ההמשך להרפתקה המסקרנת הזאת!
יעל, כיתה ב'1, בי"ס מגן, תל אביב:
אני ואחי השתעממנו.
עד שדוד אריה ניכנס.
וצעק יש לי סיפור.
דוד אריה אמר טוב אני אספר
את הסיפור.
דוד אריה סיפר לנו את הסיפור.
וזה היה סיפור יפה
דוד אריה: נהדר!
אמילי, כיתה ג'2, בי"ס אביטל, מרום גולן:
פעם הלכתי אם אמא שלי ואח שלי לטיול בנחל בקיצור הלכנו במים ופיתום קופץ מי מולנו דג מיפלצתי ענק הוא בלע אותנו. ראנו בבטן שלו המון תיירים ולא ידענו מה לעשות. הרבצנו הפרנו ובסוף היה לי ראיון! לדגדג אותו זה היה ראיון טוב ממש. מצאנו איזו נוצה והתחלנו לדגדג אותו ולדגדג ופיתום הוא ירק את כולם. החלטנו לחזור הביתה הינו מלאים ברוק של דג. חזרנו בטרמפים ומי עשה לנו טרמפ נחשו דג לא מפלצתי אבל מגעיל. טוב דוד אריה זות ההרפתקאה שלי תהנה מימנה
דוד אריה: הרפתקה מופלאה ומסעירה! תודה לך!
עומר, כיתה ב'1, בי"ס קשת, כפר ורדים:
ינץ האם אתה עונה על כל השאלות?
איבדתי את דוד אריה 5 שחתמת לי עליו
דוד אריה: אני מצטער לשמוע. גם ינץ הצטער לשמוע על כך.
אורי , כיתה ג, בי"ס כנרת על שם נעמי שמר, פוריה:
שלום דוד אריה היקר!
אני אוהבת את הספרים שלך כל מלה היא הרפתקאה. אני רוצה שתוציא עוד ספרים מרתקים.
השאלה שלי: מתי יצא עוד ספר?
דוד אריה: כמה מרגש וכיף! הספר האחרון התפרסם בחודש שעבר. הספר הבא יתפרסם ככל הנראה בשנה הבאה.
אופק, כיתה ב'1, בי"ס היובל, רעננה:
תום הקטן רץ רץ רץ נפל על לבנה
ובחה כמו בכין שמן נזלת כי הוא עושה רק נזלת והוא שמן גדול והוא מאפן גדול
דוד אריה: אני מודה שגם אני לפעמים בוכה כשאני מקבל מכה...
מתן ויונתן, כיתה ג'1, בי"ס בן צבי, כפר סבא:
פעם ביום אחד הלכתי עם חבר שלי לטיל ביער פתאום ראינו מיפלצת איומה והיא אמרה לנו : תעופו מכאן זה המקום שלי פירחחים אני מפלצת היער או שאני יחסל אותכם.נבהלנו לא ידענו מה לעשות. לפתע היגיע גילעד הגיבור בגובה 8 מטר ומישקלו 3 טון גילעד עשה סלטה עצומה ונתן למפלצת ביטעה היה קרב מותח בין גילעד למפלצת היו מכות בילתי ניצחיות אבל עדין מפלצת היער ניצחה ואז גילעד נתן לשני הילדים את כוחותיו שני הילדים ידעו להישתמש בכוחות גילעד הם שילבו את הכוחות של גילעד והם גילו שגם להם יש כוחות על יותר טובים מי של גילעד ובסוף כמובן הטובים ניצחו ושני הילדים ריפאו את גילעד וניגמר ההרפתקה
דוד אריה: הרפתקה מסעירה!
אדיר, כיתה ג', בי"ס בר אילן, כפר יונה:
דוד אריה בבקשה תגיד משהו יפה על הסיפור שלי
ביום רביעי בפורים בא דוד אריה לבית של צפריר וינון והוא ראה שצפריר היתחפש לגיבור על ודוד אריה אמר וואו בוא ואספר לך סיפור על איך שניפגשתי אם באטספיידרמןזה היה בבוקר אביבי השמש זרחה פיתאום ראיתי מישהו שהיתלבש כמו חצי באטמן וחצי ספיידרמן שהתקרב אלי הציג את עצמו בתור באטספיידרמן ושאל אותי:" איך קוראים לי" אמרתי לו:"דוד אריה"וואו אמר
כדאי לקחת אותך למעבדה. וצעקתי למה והוא אמר לי ביגלל שאני שונה מכולם ואז אמרתי לו חכה רגע אם אספר לך על איש שקוראים לו סופרמן אתה לא תיקח אותי למעבדה ומרוב סקרנותו של האיש הוא אמר כן והתחלתי לספר סיפרתי וסיפרתי ולבסוף שאלתי אם אפשר ללכת והוא אמר כן ואז חזרתי הביתה הסוף
דוד אריה: הרפתקה עם כל כך הרבה גיבורי על – נפלא!
רון, כיתה ב, בי"ס אילנות, אשקלון:
ההרפתקה שלי היא שאני קוראת את הסיפורים שאתה כתבת אני מרגישה כאילו אני בתוך הסיפור ועוברת גם את ההרפתקאות האלה ממני רון
דוד אריה: רון, כמה מרגש ומלהיב! תודה!
עידן זיו, כיתה ד'2, בי"ס אחדות, קרית מוצקין:
דוד אריה נשאב אל הטלויזיה
צפריר מתי תבין שהסיפורים שלו הם שתויות ברוטב פלפל ושום דבר לא יקרה לך.אתה טועה אני אולי אהיה בהרפתקאה.בזמן הויכוח נכנס דוד אריה לבית,דוד אריה נכון שאתה היית בהרפתקאות נכון מאוד ואני רואה שקניתם טלויזיה חדשה האם אתם יודעים שפעם נשאבתי לטלויזיה
לא אבל מאוד בא לי לשמוע אמר צפריר ואחיו ינון הלך למחשב
דוד אריה התחיל לספר את הסיפור.פעם אחת כשהייתי בבית של חבר שלי הלכנו לראות טלויזיה,לחבר שלי קראו יניב והוא אמר תצפה ביניתיים בטלויזיה בזמן שאני בשירותים ודוד אריה הסתכל בערוצים כשהגיע לערוץ מצויר ורצה להעביר ראה שהטלויזיה יתכבתה לבדה והיה ניצוץ במסך.ומה קרה אחר כך שאל צפריר ענה דוד אריה התקרבתי למסך שלפתע הרגשתי שמשהו מושך אותי אל הניצוץ ובלי רצון נכנסתי לניצוץ.פתאום נפלתי במנהרה כחולה עם קווים לבנים זוהרים וראיתי בסוף עץ נפלתי על העץ ומהעץ נפלתי על כה התעלפתי ואחרי כמה זמן התעוררתי הסתלכתי מסביבי וראיתי מפלצות,חיות,נינגות וסמוראים,ספרטנים ועמוד ענקי עם חורים שנכנסו אליהם סוג של כרטיסים.שאלתי איפה אני ומי אתם,הם ענו לי אתה בתוך טלויזיה אבל זה לא היה האנשים אלא העמוד צפריר שאל איך העמוד דיבר ולמה האנשים לא ענה לו דוד אריה העמוד אמר לי שהוא לא עמוד אלא מרכז מידע מרכז המידע הודיע לדוד אריה שהוא מפריע לאנשים ומרכז המידע שאב את דוד אריה דוד אריה מצא את עצמו בתוך קוביה שקופה וראה את כל מי שראה הוא מצא את הסמוראים הנינגות השדים והמפלצות וכולי.....שמע שקול המרכז גם מדבר אבל לא ראה אותו הוא אמר שהוא בכלל לא בתכנית אזהשליך אותו להר.דוד אריה מצא איש שאמר לו אז אני מבין שאתה מנסה לצאת מכאן.דוד אריה הופתע איך הוא ניחש אם הוא אפילו לא מכיר אותו ענה לו האיש הדרך היחידה לחסל את המרכז ולצאת היא אבן הבדולח המסתתרת בהר אבל צריך להיזהר מהחיישנים באוויר כי אם הם יראו אותך הם ידעו איפה אתה ואם הם יראו את אבן הבדולח הם ינסו להד אותך ואת אבן הבדולח.ענה לו דוד אריה אבל איך אבן הבדולח תחסל אותו וענה תצטרך להישאב אל תוכו ולצאת מקוביות האחסון שמוציאות אותך רק בזמן שאתה יכול.הסכים דוד אריה והאיש גילה לו איפה נכנסים דוד אריה נכנס ראה המון קרח ועבר בגשר .בזמן שדוד אריה היה על גשר קובייה קטנה של קרח נגעה בגשר והגשר כולו הפך לקרח.דוד אריה החליק מצד לצד ונפל,דוד אריה כמעט שבר את הקרח אבל ברגע האחרון הצליח לעבור את הגשר ממש שנייה לפני שכל הגשר התפרק.דוד אריה המשיך וראה את אבן הבדולח כשעשה את הצעד הראשון התחילו לצאת מנמעלה ונמעטה קוביות קרח ללא הפסק דוד אריה פחד אבל הצליח לגבור על הפחד ורץ בקוביות הקרח,כשהגיע דוד אריה אל אבן הבדולח כל המקום התפרק והחליט לרוץ הכי מהר בלי להסתכל וכשהגיע אל הגשר חשב שהגשר ישאר ונפל.הוא ראה את האבנים אבל ברגע האחרון משהו אחז בדוד אריה היה זה האיש שגילה ואיכשהו עם כוח הרים אותו דוד אריה ברח והאיש נשאר במקום ונעלם לפני שההר התפרק כשיצא והלך אל המרכז אחד מהחישניים מצא את אבן הבדולח דוד אריה ראה זאת וכשהחיישן רץ אל המרכז נתן אגרוף אל החיישן והגיע אל המרכז דוד אריה נכנס אל המרכז אבל ממש אחרי שהוא נכנס גילה החיישן וכל החיישנים רצו אחריו אמר לו המגדל מבפנים אז אבן הבדולח אצלך שיקרת לי ולכן תמות החישניים נכנסו אל המרכז דוד אריה יצא מהקובייה וקפץ על הקובייות האחרות כדי להכניס את אבן הבדולח אבל החישניים ירו לייזר וניסו לפגוע בדוד אריה.דוד אריה הגיע אל המיקום והחישניים וירו כל הזמן כשניסה להכניס את אבן הבדולח חיישן אחד הפיל את דוד אריה ואבן הבדולח עפה אבל דוד אריה קם ישר ותפס את אבן הבדולח והכניס אותה במהירות המרכז צעק לא! והיה זוהר עצום כשפקח שוב את עיניו שהוא בסלון של חברו וזה סוף הסיפור אמר דוד אריה צפריר אמר שהוא ייזהר כשמתכבה לבד הטלויזיה הוא יברח לחדר שלו ויסתתר בזמן שזה יקרה באותו זמן נכנס ואמר יש לך מוח קטן זה לא אמיתי והלך ינון לראות טלויזיה דוד אריה היה מאושר ממסעו וגילה לצפריר. הסוף!
דוד אריה: איזו הרפתקה מפתיעה, מרתקת ומותחת! מי היה מאמין שטלוויזיה יכולה להיות כל כך מסוכנת!
אמילי זרביב, כיתה ג'2, בי"ס אביטל, מרום גולן:
היום אני אמא שלי ואח שלי יצאנו לטיול אהה ולי קוראים אמילי. אז הלחנו לנחל וטילנו במים{עשינו טיול במים.
והיתי עם הכלבה שלי פיסטוק היא חמודה.והיה לה קשה לשחות בקיצר טילנו במים והיו דגים מפלצטיים ענקים והיו מלא אבנים אז כול שניה ניתקלנו באנים והיה ממש כיף ואז המים היו נורא עמוקים ופשוט הסתבכנו וזה היה ממש הרפתקה אחר כך בא דג מפלצטי ענק... ווטרף את כולנו בתוך הבטן שלו היה שולחן עם אוכל. היה תיה וביסקוויטים האמת אני מודה זה היה כיף אחר כך שהגנו לסוף הדג פלט אותנו מהפה הענק שלו לכול האנשים היו מבוהלים ולא הבינו מזה בסוף חזרתי הביתה והלכתי לבריכה ההההההסססווווףףף
דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה!
עדן בן זקן, כיתה ג'1, בי"ס ישורון, באר יעקב:
אני מאוד מאוד מאוד אוהב את הספרים שלך על דוד אריה ויש לנו פגישה איתך בשני הבא בסיפריה העירונית תוכל לשלוח לי תשובה האימייל
ביי ביי ינץ לוי
דוד אריה: כמה כיף שאתה אוהב את ההרפתקאות!
ישי אורבך, כיתה ב'2, בי"ס מורשה, כרכור:
דוד אריה הגדול הוא הכל יכול!! דוד אריה הגדול הוא הכל יכול!!... דוד אריה, קראתי את כל ספרי הרפתקאותך. ומאוד נהנתי מאיך שנתקעת על ענן ונצלת ממות מארבעת השערות שלך, ושהפכת לג''וק.
והפחת לליצן החצר בממלכת הפכאל, והצלת את ערבות רומניה מהשד בולע הסיפורים. חפרת מנהרה, פגשת את דוד אריה האמיתי. בכית בצחקקוב, הפלגת במרק. ניצחת בתחרות הלשון, מצאת תרופה מופלאה. וכמעת חתכו לך את האצבעות, ורצו להוריד לך את הראש. ושכחת הכל, הפכת לחצי איש חצי אשה. הגעת למעבדה של פרופסור חקריני, חלמת ולא הפסקת. ישנת יותר ממאתים שנה. ועוד הרפתקאות מופלאות ברחבי העולם. אני מקווה מאוד שתמשיך לצאת לעוד הרפתקאות, ותוציא את הספר השישי. וגם תמסור לינץ לוי שאני פגשתי אותו ביום רביעי בסיפריה עירונית חדרה. אני מוכן לקרוא כל ספר 100 פעמים!! אני לוקח אותם למיטה בערב ולא נרדם!! אז אני קורא כל ספר פעמים ונרדם!! וגם כשאני מקבל ספר חדש מהסדרה אני ישר קורא!! ואם אומרים לי להפסיק לקרוא אני ישי קורא:"לא מוכן!!" אבל לא רק ספר חדש אני קורא במהירות, אלא כל הזמן אני קורא!!. אז אני רוצה שתגיד לינץ לוי שאני ממש אוהב את ההרפתקאות שלך, דוד אריה!!
דוד אריה: גם ינץ וגם אני נרגשים מאוד ממה שכתבת! המחשבה שאתה נהנה כל כך מההרפתקאות מחממת את הלב! תודה!
יובל ר, כיתה א'1, בי"ס דוד רמז, כפר סבא:
כל שנה אנחנו תסים לארץ אחרת ושנה אחת תסנו לתישאה ימים באיתליה ראינו את הרי המרמלדה ואחלנו אמון פסתה אים רותב בולונז
דוד אריה: הרי מרמלדה! הייתי רוצה לראות אותם (ואולי גם לטעום מהם!).
איתי, כיתה ב'1, בי"ס הדר, כפר יונה:
ההרפתקה הכי טובה שלי היא (מחולקת):
1.שחתמתה לי על הספר
2. שראיתי אייך אתה ניראה
3.שסיפרת לי אייך מצצתה את הרגל של אחיך.
דוד אריה: כמה כיף! תודה ממני ומינץ.
רתם גאשי, כיתה ד'2, בי"ס אחדות, קריות:
שלום,הלכתי להרפתקאה במקום שקראו לו "הדינגו-צ''אנג" שהוא מקום מלא יפנים מוזרים וכל מיני דברים.יפני אחד פנה אליה ואמר לי "צ''יהאו קומצ''ו שיטריבי" ולא הבנתי כלום ממה שהוא אמר.אחרי זה בנס פגשתי יפני שמדבר עברית:"שלום לך,אורח מישראל" אמרתי "שלום, דוד אריה.המקום שמה נראה נחמד,מה זה?"
"זה מפעל לבעלי חיים מוזרים" אמר היפני.כשנכנס ליקק את הקיר."למה ליקקת את הקיר?" שאלתי. "אצלינו זה מנהג". אמר היפני. "אצלנו יש מנהג דומה אבל יש כאלה שלא עושים אותו." אמרתי. "אוקיי" הוא אמר ונכנסנו למקום הזה.הוא היה מלא כלובים. בכלוב אחד תמנון ורוד עם 27 עיניים.בכלוב אחר 68 נחשים שלכל אחד יש 4 ידיים והם מחוברים ביחד בזנב."בוא החוצה" אמר לי היפני,ויצאנו."לאחר מכן ברח היפני והייתי צריך להסתדר לבדי.המשכתי לבדי בתוך יער מוזר,עם עצים בעלי גזע לבן ועלים כחולים,פרחי ענק,ומלא יפנים טילו שמה.אבל הם לא הלכו רגיל.הם הלכו עם סוג של קוביית ענק,כמו מכונית מנוקדת שחור לבן,ופילים על הכתפים.ריחמתי עליהם ולקחתי לאחד מהם פיל.הוא ישר הפסיק לנסוע ושלף סכין צעצוע מהבגאש שלו.על אחד העצים היה כתוב באנגלית:"אזהרה-הכניסה והיציאה עם פילים בלבד.עם מישהו לוקח לך את הפיל,שלוף סכין צעצוע ליתר ביטחון." למזלי,פתאום הופיע מבנה ענק בעל דלת שיותר גדולה מהבית עצמו.נכנסתי לשמה,ואז יפני תפס אותי והכניס אותי לחדר חשוך.כשפתח את האור אמר:20 שקל בבקשה.שלמתי לו.יצאתי מהמקום,וחזרתי הביתה. הסוף.
דוד אריה: הרפתקה פרועה ומסעירה!
דניה, כיתה ב'2, בי"ס שדות, בת חפר:
היה היתה ילדה ושמה דניאלה,
היא אהבה מאד דינוזאוורים,והחלום
שלה היה ללכת לתערוכת דינוזאוורים
אמיתית! יום אחד כשחזרה מבית -
הספר היפתיאה אותה אמא שלה
ואמרה לה:בקיץ הקרוב נלך לתערוכת דינוזאוורים אמיתית! דניאלה שמחה
מאד!
דוד אריה: דינוזאורים – זו אכן הרפתקה!
שחר, כיתה ד, בי"ס ניר עציון, ימין אורד: אני מאוד אוהבת לכתוב ספרים וארצה להיות סופרת.הסדרה דוד אריה נתנה לי רעיון לכתיבת ספרי הרפתקאות. כשהיתה לי פגישה על דוד אריה הכל התבהר לי וגיליתי הרבה על דוד אריה.
דוד אריה: נשמע נפלא! אני בטוח שאת יכולה לכתוב סיפורים מרתקים!
ישי אורבך, כיתה ב'2, בי"ס מורשה,כרכור
איזה הרפתקאות מופלאות יש לך! הם כל כך מרתקות!
דוד אריה: תודה!
חסוי: אני אוהבת את הספר החמישי
דוד אריה: כמה משמח! תודה!
ספיר, כיתה ג'2, בי"ס בית אור, בנייה: לא מזמן אני וחברתי נטע , הלכנו לצרכנייה שבמושב וקנינו משהו שמאוד רצינו אני רשמתי על אבא שלי ונטע על סבתא שלה. ואמרה לי:"אולי נטפס מעל המקלט?" אמרתי לה בהתחלה:"אבל אני מפחדת שאפול!" נטע אמרה :"אני אטפס ואחר כך את טוב?" אמרתי:"טוב.רק עם לא יקרא לך כלום" טיפסנו למעלה וצפינו בכל מה שיכולנו לראות . פתאום ראיתי מלפניי 2 אנשים רוכבים על סוסים ! אמרתי לנטע: "סוסים!" ונטע רצתה שאצלם אותם בטלפון שלי וצילמתי אותם אפילו פעמיים ונטע לרגע אומרת:"פופקורן" וראיתי שהיא מחזיקה ב-"קליק" שקנתה לה ופתחתי את האריזה ומה ראיתי? מלא נמלים! אמרתי:"אה!" וזרקתי את האריזה במהירות הפגז וזרקתי לפח וזה לא נראה לי שזה מצחיק!
דוד אריה: הרפתקה מסעירה – גם לכן וגם לנמלים!
חסוי: דוד אריה פוגש את הצל המרושע שלו.
פעם אחת דוד אריה שטייל בקוטב המערבי וצילו השתקף על החול, פתאום הצל פתח פה ואמר:"נחש מה?!! סטירה!."
הצל המרושע של דוד אריה נתן לעצמו סטירה! ובגלל שזה צילו של דוד אריה, גם דוד אריה האמיתי נתן לו
סטירה!.
"חה חה חה!." צחק הצל.
ואז עלה במוחו של דוד אריה רעיון, הוא עושה כמה הצל, והצל עושה כמוהו!.
דוד אריה הרביץ לעצמו ונתן לעצמו מכות רצח, בסוף הצל צעק: מספיק די! אני לא יתעלל בך, והצל פשוט נעלם, וככה עד היום דוד אריה בלי צל!.
דוד אריה: הרפתקה מופלאה ומרתקת שמזכירה לי הרפתקה שקרתה לי פעם.
עידן, כיתה ב'1, בי"ס עידנים, מודיעין מכבים רעות: אני פעם אחת טיפסתי על הר געש
דוד אריה: נשמע מרהיב!
הילי רז, כיתה ג'1, בי"ס הר אדר, הר אדר: דוד אריה אני מאוד אהבתי את כול הסידרה של דוד אריה ואני קראתי את כול הסידרה כולל 5 ואהבתי הכול הילי
דוד אריה: תודה הילי! כמה מרגש!
אורי, כיתה ג'1, בי"ס הר אדר, ירושלים: אני אורי יש לי אחות ואח קתן אם קול הזמן לקחים לי את הדברים ופהם הליתי אל הר גהש ולחה דוד אריה בתך תיפשתה אל משו יותר משוכן
דוד אריה: לטפס על הר געש – זו הרפתקה מסקרנת!
כולם מזומנים לקרוא את ההרפתקה המסעירה, המרתקת והמלהיבה שכתבו קורן לביא ורועי כהן, כיתה ג'1, בי"ס הר אדר, ירושלים: הרפתקאות דוד אריה באימפריה הארקטית.
דוד אריה פוגש את פיית הקרח:
יום אחד, כשדוד אריה טייל באימפריה הארקטית, מצא ספרון ישן נושן ובו מצוירת מפת הגעה לארמון הארקטי שגרה בו פיית הקרח, וכדי להגיע אליה צריך לעבור שלושה מבחנים קשים במיוחד. מבחן ראשון: עליך לעבור את טרול הקרח הנורא מכל!!! מבחן שני: עליך לעבור את שדה הגייזרים הרותחים. מבחן שלישי: עליך לעבור את הצפרדע בעלת הלשון המקפיאה. דוד אריה התחיל במסע.
לאחר יומיים וחצי דוד אריה הגיע לארמון, והוא ראה שני אבירים עם חליפות מקרח. הם הובילו אותו לזירת קרב והכניסו את טרול הקרח. דוד אריה לא ידע מה לעשות ואז צץ לו רעיון. הוא הדליק לפיד, התקרב לעבר הטרול, וכשהיה קרוב מספיק, הוא זרק את הלפיד לתוך פיו של הטרול, ואז, הטרול הפשיר, וכולו נהפך למים שקפאו תוך מספר שניות על רצפת הקרח של הזירה. הקהל הקפוא הריע במחיאות כפיים סוערות, והאבירים הובילו אותו לשדה הגייזרים. בשדה היו רק גייזרים פתאומיים ואז דוד אריה לב שלגייזרים יש קצב הוא התחיל להיכנס לקצב ועבר בריקוד ושני האבירים חיכו בקצה השני בשדה. כשהגיע לצידו השני של השדה האבירים הובילו אותו למבחן האחרון.
דוד אריה חשב שהצפרדע תהיה ענקית, אך היא הייתה יותר קטנה מצפרדע רגילה! דוד אריה הוציא את מטפחתו מכיסו, ובזהירות רבה עטף את הצפרדע, ושחרר אותה בתוך קופסה. האבירים הריעו לדוד אריה ולקחו אותו אל פיית הקרח.
דוד אריה ראה את פיית הקרח וביקש משאלה המשאלה: הלוואי שאחזור הביתה שלם ובריא!
קורן ורועי: ינץ בבקשה תוסיף את ההרפתקה לאחד הספרים החדשים מחכים לתשובתך.קורן ורועי
והערה נוספת ממני: קורן ורועי, אתם כותבים יפה כל כך! בספרים שלי לא מופיעים הרפתקאות של אחרים כי רק מי שההרפתקה שלו יודע לספר אותה הכי טוב!
תום יוסף, כיתה א'2, בי"ס אבני חן, מודיעין: הייתי בפיליפינים ובתאילנד ועשיתי אומגה בגובה 100 מטר ועשיתי עוד אומגה ביער 26 קפיצות מעץ לעץ ובשתי האומגות ירד ג
והייתי בגן חיות והג''ירפות לקחו את האוכל ורחבתי על פיל והיתי ברחיצת פילים ודוד שלי היתחתן והייתי איים
דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה!
שון, כיתה א'2, בי"ס הממלכתי, מבוא הבוסתן: פעם אחת כשתילתי בצפון אפריקה
ראיתי דוב קוטל פחדתי נורה
אבל למזלי הרב לידי היתה חנית
זרקתי לעברו הא מת הסוף
דוד אריה: הרפתקה מפחידה!
מאי, כיתה ד'3, בי"ס רמת החייל, תל אביב: הי ינץ לווי.זו מאי סופר.אתה עשיתה הרצאה בבית סיפרי אך אני לא הספקתי לשאול את שאלתי.
השאלה:
האם יצא לך לפגוש את דוד אריה האמיתי?
דוד אריה: ברור שינץ פגש אותי!
שחר שני ונ.ש, כיתה ב'1, בי"ס קשת, כפר ורדים: דוד אריה ראה את ברז השוקו ורץ לישתות מימנו
דוד אריה: נכון. הייתי מאוד צמא!
Layla, כיתה ג'1, בי"ס יד ביד דו לשוני, תלפיות: היום באת לבית סיפרי וסיפרת לנו כל מיני דברים שלא ידעתי.
רציתי לשאול האים פעם כתבת בעיתון ילדים.
דוד אריה: אני לא כתבתי בעיתון ילדים אבל ינץ לוי ראיין אותי לעיתון ילדים, למעריב לילדים.
אביתר, כיתה ב'2, בי"ס קשת, כפר ורדים: שלום ינץ אתה עובד על הספר השישי בסדרה?
אם כן-אז איך קוראים לו?
אני מאוד אוהב את הספרים בסדרה ובכל החידונים יצא לי "אתה מומחה"! בכל אחד בסידרה.
דוד אריה: שלום אביתר המומחה! הספר הששי יתפרסם אבל עדיין לא ידוע מתי.
לינה, כיתה ג'2, בי"ס יד ביד, ירושלים: מומצע ;לינה הרפתקאות שיפו אוגר המחמד שלי פרק 1חשמל תוצרת בית יום אחד יצאתי מהבית עם אחותי ועם האוגר שלנו שיפו הריי אני יוצת תמיד איתו כי המתקן שלו פתאום ראיתי משהו מוזר מאוד זו היתה סוכריה שממנה יצא אור ושיפו עבר לידה והוא רק נגע בסוכריה והתחשמל ופתאום התחיל לדבר ולמי שלא יודע לי קוראים אנה לאחותי בלה לאימא שלי דנה ולאבא יוסף ולאחי ינון אבל לא ידעתי מה קורא לאוגר שלי
דוד אריה: אוגר מדבר – הייתי רוצה לפגוש אותו לשיחה!
גל, כיתה ב'1, בי"ס קשת, כפר ורדים: ביום רביעי ינון אילאיל ואני ישבנו במירפסת. ואמא חילקה לנו ממתקים. אמרתי למה לינון יש 8 ממתקים ולי רק7 ממתקים?
דוד אריה ניכנס ואמא נתנה לדוד אריה את הממתק. דוד אריה אמר הממתק הזה מזכיר לו את ההרפתקה שלו בארץ הממתקים. ושאל ''האם סיפרתי לכם על הרפתקה שלי בארץ הממתקים'' ? צפריר אמר שלא, טוב אמר דוד אריה, אז אני אספר לכם. פעם אחת הלכתי והלכתי עד שהגעתי לשלט שכתוב עליו עולם הממתקים היתי המום הממתקים דיברו. ונחשו מה הממתק אכי אהוב עליהם? זה בני אדם. הם רצו לאכול אותי ולהשאיר ממני רק את העצמות. הממתקים התחילו לרדוף אחרי ואני היתחלתי לרוץ. למזלי הצלחתי לברוח אבל לא מצאתי את הדרך הביתה. הלכתי והלכתי ופתאום מצאתי מפה שהראתה לי את הדרך חזרה. התחלתי ללכת, הלכתי הביתה וממש שמחתי הכנסתי את הידים לכיסים ומצאתי ממתקים נתתי את הממתקים לצפריר ינון ואילאיל.
דוד אריה: הרפתקה מתוקה ומותחת!
. . . . . . . .
. ...... ......
. ....
מיקה, כיתה א'3, בי"ס רמז, כפר סבא:הלכתי בנהר וקיבלתי מכה גדולה מאוד מאוד מאוד שזו אלרגיה בעצם
גלעד גרי, כיתה ד'1, בי"ס החורש, זיכרון יעקבסיפורינו מתחיל בצהורי היום בבית משפחת כהן שבחיפה שם נימצא ילד ושמו הוא אדם. אדם הוא ילד חובב הרפתקאות ואוהב לטייל בעולם. בקיץ הקרוב הוא מבקר במדגסקר, הגיע הקיץואדם מוכן לנסיע בנחיתה במדגסקר הוא היה בטוח שהוא יראה נופים מדהימים אבל לצערו זה לא מה שקרה. יום אחד הוא יתעורר בבוקר (במדגסקר) ואימו צלצלה ואמרה שהיא נסעה מהר מידי וטפש אותה שוטר. אדם נבהל ומיד רץ לטחנת המשטרה בדרך לשם הוא ראה ג''רפה מדברת פילים קופצים ופינגווינים עפים מיד מיהר לטחנת המשטרה לראות את אימו השטוטר שאסר את אימו היה בן אדם שחום עור גבוהה עם שער ארוך ואודם ואדם לא הבין האם השוטר הוא בת או בן כשהילד הגיע לשחרר את אימו הוא ראה את דוד אריה בכלוב ומיד סיפר לה על דוד אריה הגיבור שקרא בספרים אימו הופתעה לשמוע איך בן אדם מבוגר יכול לעבור כאלה ארפתקאות מיד הילד שיחרר את אימו ואת דוד אריה. כולם חזרו לארץ ישראל בשלום עם עוד סיפורים חדשים המשך יבואיהונתן קייסי, כיתה א'3, בי"ס רמז, כפר סבא:ההרפתקה שאני פוחד שתקרה לי זה שנסראללה יפגיז את ישראל
אכן מפחיד!
יובל שמיר, כיתה א'1, בי"ס דוד רמז, כפר סבא:
כל חופשת פסח כל המישפחה נוסעים למידבר עים חברים ועושים טיול גמלים.
דוד אריה: צילי וגילי הבנות של דודה נילי צילי היא בעלת נמשים היא ג''ינג''ית ויש לה עיינים כחולות וגך גם היופי של גילי (הן תאומות) צילי מנגנת וגילי שרה ואמא שלהן נילי עושה כמעט הכל מנקה,מסדרת, והיא מאוד אוהבת לאכול!!! אני הדמות הראשית בסיפור קוראים לי ליאור וכל יום שישי אנחנו באים לדודה נילי לאכול. ועד שהאוכל מוכן אני מדברת עם צילי וגילי פעם שאלתי אותן שאלה פעם אמא שלכן הפכה לבלון (אמא שלהן שמנמנה) ענתה לי גילי : לא. אבל פעם אני צילי ואמא שלי נתקענו בתוך בלוןבארץ הענקים איך זה קרה??? שאלתי צילי וגילי מיד התחילו לספר את הסיפור : אני אחותי ואמא שלי יצאנו לטיול והלכנו לאיבוד!!! כל איש שראינו הגיעה לעננים הגבוהים בשמיים. פתאום התחיל לרדת גשם של טיפות ענקיות ושמענו בכי. זה היה ילד ענקי הוא בכה ובכה כי הוא קיבל מכה בברך ואמו קנתה בלון אדום וענקי. אמא שלנו חשבה לעצמה בואו ניכנס לתוך הבלון כדיי שלא נרטב ונצטנן. ואנחנו שלושתינו נכנסנו לבלון. מיד התפרצתי ושאלתי מה קרה לכו??? מה קרה??? ואז הן סיפרו משב רוח הגיע אל תוך הבלון וזאת הייתה האמא שנפחה את הבלון אנחנו נלכדנו בתוך הבלון הענקי!!! כולנו קפצנו וצעקנו תוציאו אותנו מכאן!!! האמא שמעה וחשבה שאנחנו אמרנו אנחנו אוהבים בלגן!!! האמא נבהלה ואמרה לילד שלה חמוד הבלון שלך אוהב בלגן כדאיי שתעזוב אותו שלא יבלגן לנו את הבית!!! הילד עזב את הבלון בבכי והבלון נשאר ולא זז. מה עשיתן?! שאלתי. אנחנו לא ידענו מה לעשות עד שהתחיל משב רוח והעיף את הבלון גבוהה גבוהה עד העננים הלבנים ויותר להקה של ציפורים הבחינה בנו ושאלה אתן צריכות עזרה ענינו כן תוציאו אותנו מכאן!!! והציפורים ניקרו את הבלון עד שהואמ התפוצץ! ואנחנו נפלנו מהשמים לא ידענו מה לעשות!! צילי התחילה לבכות והיא צרחה אני לא רוצה להתרסק!!! גילי מיד אמרה לה תורידי את הסוודר שלך ותהפכי אותו למצנח וכך כולן עשו!!! ולבסוף ניצלנו ----------------------------------------- בארוחה אמרתי לאמא את יודעת שדודה נילי והבנות שלה צילי וגילי נתקעו בתוך בלון??? אמא אמרה מה פתאום בתוך בלון?! בלון הוא קטנטן!!! לא אמא!!! בלון בארץ הענקים!!! אמא אמרה נו באמת אין דבר כזה ארץ הענקים!!! בטח שיש אמא!!! אוליי גם איי פעם תיהי שם!!! המשך יבוא!!!!
דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה ומזל שזה סופו של כל בלון!
יותם אופיר, כיתה ג'2, בי"ס רבין, הוד השרון:
הרפתקאות דוד אריה נשאב לעולם ספורט החייזרים בחדר ההלבשה. לפני כמה שנים דוד אריה נקה את חדר ההלבשה,ולפתע דוד אריה נשאב לתוך השואב אבק,ובמקום שהיה שם זבל היה שם מגרשי טניס,כדורסל וכדורגל הדברים שדוד אריה הכי אוהב הוא היה בהלם הוא שחק שם המון זמן הוא קפץ,שחק וצחק למרות שהוא היה קצת בודד ופתאום הוא ראה משהו זז הוא הלך לבדוק מזה הוא הלך והלך וזה בסוף היה חייזר ודוד אריה שאל את החייזר:אתה טוב בספורט?החייזר אמר לו לא יודע לא ניסיתי.
דוד אריה: הרפתקה מפתיעה ומשעשעת!
הדר, כיתה ב'2, בי"ס בית אור, בניה: היי דוד אריה היום ביום שיש אתה ביקרתה אצל בית אור היה כיף ומשעשע ומצחיק ביותר
דוד אריה: הכוונה כנראה לינץ שביקר. אני שמח שהיה מהנה. ינץ מסר לי שגם הוא נהנה!
זיו יעקובוביץ'', כיתה ד'1, בי"ס הדר השרון, עין ורד:
אני זיו יעקובוביץ'' ואני יספר לכם איך הגעתי למקום בו כמעט הפכו אותי לביצה-למקום הזה קוראים "ארץ מקושקשת". אז ככה: טסתי לצניחה חופשית והמזג אוויר השתנה כשקפצתי. הרוח העיפה אותי ונחתתי על פרח ענקי. האבקנים שלו היו כמו אבקן אחד גדול וצהוב וכל פעם שנגעו בו הוא הוציא משהו צהוב ונוזלי... עלי הקוטרת גם היו כמו עלה אחד גדול ולבן ובקצה היה קצת חו ארד קזה... הגבעול שלו היה ידית של מחבט... אתם יכולים כבר לנחש מה זה: ביצת עין על מחבט. אחר כך מצא אותי יצור ענק שלקח אותי ורץ ורץ ורץ ורץ ורץ ורץ ורץ ורץ ורץ ורץ ורץ ורץ ורץ עד שהגיע לפיסגת ההר שהיה . בקצה של ההר היה מין חצי קליפת ביצה עם חלון ודלת. זה היה בית. על הבית היה כתוב: ביתו של בייצל''ך- שליט ביצה-טאון. בייצל''ך אותי בכליפת ביצה ואמר שאותי הוא יאכל לארוחת ארבע. הייתה לי חצי שעה לברוח כי השעה הייתה שלוש וחצי. התחלתי לקפוץ עד שפתאום הרגשתי שאני נופל. הביצה נשברה ויכולתי לצאת. רצתי לברוח מהחלון, ואז הסתכלתי וראיתי שכל היצורים האלה מחפשים חרקים כדי להפוך אותם לביצים שהשליט יוכל להכין מהם ביצים ולאכול אותם. הבנתי שאם השליט לא היה כאן, אף אחד לא היה מחפש חרקים. הייתי צריך לעשות משהו.חיטטתי לו בתיק למקרה שיהיה משהו שיוכל לעזור לי ללכוד אותו. מצאתי הרבה חבלים. וכמובן, ביצים ומחבטות. לקחתי את החבלים וטיפסתי איתם על המקרר. כשהוא הגיע, קפצתי עליו וקשרתי אותו. הוא נפל והתחלתי לבעוט בו עד שהגעתי לירידה והוא התגלגל לכלא וכולם הפסיקו לחפש חרקים והריעו לי. הם שיגרו אותי הביתה עם התותח שלהם נגד אכלני חרקים. הסוף!
דוד אריה: הרפתקה מסעירה ביותר!
יהל, כיתה ב, בי"ס כנרת, פרויה עלית:
דוד אריה בעולם הציורים.
אמא צפריר מרגיז אותי אז אולי תסתדרו פעם אחת לבד לבד אמרו ביחד צפריר וינון.פתאום דוד אריה נכנס והוא שאל מה קרה הכל רועש?
צפריר רץ ישר לדוד אריה ושאל מה תספר לנו, היום דוד אריה .הם יתישבו על הספה ודוד אריה ענה אני יספר לכם איך נכנסתי לעולם הציורים צפריר וינון אמרו ביחד שוב נו למי אתה מחכה? טוב אני כבר יתחיל לספר רק אל תצעקו עלי בסדר. הכל התחיל שהיתי ליד החלון והסתקלתי ממש טוב על בור ממש גדול ונפלתי אליו כאילו כאילו כאילו נפלתי הישר אל תוך תהום עמוק אבל, זה לא היה כך זה היה כמו כן זה היה כמו כמו מגלשה גדולה וחלקה. כשהגעתי ראיתי דף גדול שעליו כתובה מסימה והיה כתוב כך:דוד אריה ושאלתי את עצמי :יך הם יודעים את שמי אז היה כתוב:דוד אריה המסימה שלך היא :לציר את הציור הכי יפה שלך והכן: דוד אריה התחיל לצייר דבר ראשון הוא צייר שמים כחולים בין השמים הכחולים הוא צייר עננים.דבר
דבר שני הוא צייר דשא ירוק עם פרחים צבעוניים דבר שלישי ואחרון הוא צייר את הרקע ואז הוא סם לב שכתוב על דף המסימה עוד משהו היה כתוב: דוד אריה היקר תחתום בבקשה את שימך בתחתית הדף ולבסוף היה כתוב לא תכתוב במכחול הגדול שהיה מונך בתוך כוס אמר דוד אריה לצפריר וינון לכחתי צבע סגול וכתבתי בגדול הציור שייך: לדוד אריה ובערב צפריר סיפר את הכל מהתחלה ועד הסוף ובסוף בסוף ינון אמר כל מה שצפריר אמר אמיתי ונכון.
דוד אריה: הרפתקה ציורית ונפלאה.
שי אלבז, כיתה ג'2, בי"ס תלי צפרירים, חדרה:
דוד אריה הלך לארץ הרשקוביץ זאת ארץ מאוד משונה כל אדם ואדם משפחתו זה הרשקוביץ,משהו לא יאומן!!!!. הלך דוד אריה לאיש אחת ושאל אותו איך קוראים לך? והוא ענה לו נעים מאוד שמי יוסי.יוסי הרשקוביץ,תגיד אמר דוד אריה למה לכולם משפחה זה הרשקוביץ? בגלל שיש מלך שקנה פה שטח שמו בוריס הוא אחראי על מזג אויר ועל המזון שלנו ויש לו ארץ הוא שולט על אפריקה ולה הוא עושה רק טוב!.אז בגלל שהוא אחראי על המזון הוא לוקח את מזונינו ומעביר ליבשת אפריקה.הוא אחראי גם על מזג האוויר אז פה תמיד יש רוח חזקה וג מטפטף המון,ותמיד קר מאוד! כולם שונאים אותו יום אחד עשינו טיול בבית ספר וישר חזרנו לבית ספר ירד ג והייתה שערה רק האיש הכי גבוה והכי שמן בעולם יכול לנצח אותו אני מכיר מישהו כזה אבל בארץ שלי אמר דוד אריה.אבל הוא תמיד אוהב לעזור התקשרתי אליו קוראים לו דוד וככה הייתה השיחה: "הלו דוד אהלן אתה זוכר אותי דוד אריה כשהיית איתי בתיכון" אמר דוד: "היי מה קורה חמודי,אתה צריך משהו?" ענה דוד אריה : "כן,אני צריך שתעזור לי אני בארץ הרשקוביץ עזוב אני יסיע אותך רק אתה יכול להילחם באיש ענק?" ענה דוד: "אמא''לה" אתה יכול?!" שאל דוד אריה. ענה דוד: "טוב,אבל זה רק בכלל שאתה חבר נהדר" "תודה" אמר דוד אריה הסיע דוד אריה את דוד.דוד נלחם בו ניצח ואמר זה היה קל מדי בגלל שרק ראה אותו בוריס ונעלם לקחנו את כל האוכל שלו והם אכלו ושבעו ואיפה שאתה הולך תלוי שלט ענק ובוא כתוב:"דוד אריה הוא גדול הוא מעולה נגיד לו תודה עכשיו יש כאלה ש המשפחה שלהם זה מטטוב ועוד הרבה נעניק לו את שלט זה! הוא הציל אותנו תודה רבה דוד אריה" וכך נגמר הסיפור דוד אריה בארץ הרשקוביץ.תהנו שי אלבז
דוד אריה: הרפתקה מסעירה ומעשעשעת.
עמית, כיתה ב', בי"ס בין ההדרים, כפר הס:
לדוד אריה
אני מאוד את הסיפורים שלך...
בכיתה שלי יש זמן קריאה ואני לפעמים מביעה לקרוא את הספר שלך...
אני רוצה לדעת אם יצא ספר מספר חמש?
דוד אריה: תודה! כן, הספר החמישי יתפרסם בחודש מאי הקרוב.
מיקה, כיתה ב'1, בי"ס אשכול, נס ציונה:
זה לא היה באמת אבל זה קרא לילד מהכיתה שלנו.
הלחנו לצערון בית הספר ושחזרנו הביתה שככנו את הילקוט שלנו בצערון בית הספר.
יום למחרת בא חבלן לבית הספר והחבלן חשב שהילקוט הוא חפץ חשוד ושמיתחבא משהו מסוכן וממש ליפני שהחבלן פוצץ את הילקוט אנחנו בנו ולקחנו את הילקוט שלנו.
דוד אריה: הרפתקה יפה. איזה מזל היה לילקוט!
נועה:
דוד אריה יש לי מספר שאלות ואגדיים
1.מתי אתה מוצאי את הספר השישי 2.אני המעריצה מספר 1 ויחידה שלך!
דוד אריה: תודה! איזה כיף שאת אוהבת את הספרים. הספר השישי? עוד לא ידוע מתי הוא יתפרסם. החמישי יתפרסם בחודש מאי הקרוב.
נועם מיכאלוביץ, כיתה ג'2 דולב, בי"ס התבור, חולון:
שלום דוד אריה! היום הייתי בכנס חוקרים צעירים היינו ליד ''''חולות חולון'''' ו התפלשנו בחול וכשבאתי הביתה כל הנעליים היו מלאות חול. דרך אגב הסיפורים שלך נהדרים יש לי את כולם וכולם נפלאים!!!
דוד אריה: הרפתקה נהדרת לך וגם לנעליים! ומשמח שאתה אוהב את ההרפתקאות!
שיר, כיתה ב'2, בי"ס נופית, נופית:
אני מאוד מאוד אוהבת את הספרים שלך איך שנתקת על ענן והפכת לגוק ובממלכה שהולכים על הידיים ואני מחכה שיצא הספר הרביעי והפגישה שהיתה לנו עם ינץ לוי היתה מאוד מרתקת תוכל לשלוח לי תשובה ביי ביי
דוד אריה: איזה כיף!
dvora:
שנה שאברה נסנו לירושלים
ומיתוך האותו ראיתי
את כל ירושלים והיה קף
דוד אריה: ביקור בירושלים הוא הרפתקה!
סתו, כיתה ד'4, בי"ס הדר השרון, כפר הס:
דוד אריה מגיע לארץ "איש אחר" ש האיש הראשון שפוגשים אתה מחליף איתו את המוח והנשמה האיש שדוד אריה מחליף איתו זה ביריון מרושע כל החברים של הביריון צוחקים על דוד אריה וכולם צוחקים על הביריון שמאיים להרביץ להם בגוף של דוד אריה שניהם יוצאים מארץ "איש אחר" ומחפשים דרך להחליף את המח והנפש בחזרה יום אחד מוצאים דוד אריה והביריון ציפור סגולה שלוכחת אותם לסיפריה סודית כי רק בתוך הסיפריה הציפור יכולה לדבר והיא אומרת לדוד אריה ולביריון שהם צריכים להשיג מפתח שנמצא בראש הר קוצקיוויל ויש בו מערה בכניסה למערה נמצא שומר ויש רק דרך אחת לעבור אותו שתמצאו את המפתח תחזרו לספריה ולציפור והיא תסביר לכם את ההמשך דוד אריה והביריון הולכים להר קוצקיוויל ומוצאים את השומר; ענק הביריון מנסה להרביץ לענק ולא מצליח ודוד אריה מספר לו בדיחה הדרך של דוד אריה הצליחההם מוצאים את המפתח ומביאיםלציפור הציפור מובילה אותם לחדר שהם צריכים לפתוח אם המפתח בתוך החדר יש מגילה ובה כתוב שהפיתרון היחיד זה להכנס שוב פעם לארץ "איש אחר" ושהאדם הראשון שתראה יהיה זה שהחלפתה איתו כך הם עושים ודוד אריה חוזר להיות דוד אריה והביריון חוזר לגוף שלואבל הוא כבר לא ביריון והוא מרביץ רק למי שמרביץ לאחרים או לו
דוד אריה: הרפתקה נפלאה ומרתקת!
שלו, כיתה ג מטאור, בי"ס רמון, מודיעין:
דוד אריה שמעתי שאתה כותב ספר חדש ואני וחברה שלי לוקחות כל הזמן תספרים שלך וגם מתי שלקחתי את אחד הספרים שלך חזרתי הביתה קראתי וגמרתי אני מהירה וגם בכול שאר הספרים אותו דבר אני הולכת הביתה וגומרת בבית באותו היום שלקחתי את הספר ואני פעם ראיתי את ינץ לוי אצלנו בבית ספר רמון השנה וחילקת חתימות אבל חברות שלי רצו ולא נתנת להם חתימה ושלקחתי את אחד הספרים אני וחברתי היה את החתימה שלך כי חתמת גם על הספרים של בית הספר טוב אני ממהרת ללחת לספריה לקנות תספר החמישי יאלה ביי ינץ לוי.
דוד אריה: איזה כיף! וכן, נכון, הבנתי שלפעמים אין זמן לתת חתימות או שהמורות מחליטות שלא יתנו חתימות, אבל כמו שאתה רואה אפשר ליצור איתי ועם ינץ קשר דרך האתר. את מוזמנת לומר זאת גם לחברות שלך! ד"ש מינץ!
רון ויקיר, כיתה ד2, בי"ס אביבים, ראשל"צ:
דוד אריה בקריית ראשון
דוד אריה אהב את קריית ראשון,וינץ לוי יש לי משהו לומר: ביום שני 12.3.12
פגשת אותנו היה כיף נורא אז תודה
אז בהצלחה!!!
דוד אריה: איזה כיף!
מתן, כיתה ד'1, בי"ס אביבים, ראשל"צ:
דוד אריה במדבר סיביר.
יום אחד דוד אריה קם משינה בבוקר, וראה שהוא בתוך חללית.
הוא שמע שני חייזרים מדברים בשפה מוזרה.
הוא קם בזהירות לעבר החלון וראה שהוא בחלל.
הוא שם קסדת חלל ויצא מהדלת בשקט, הוא צף לו בחלל עד שראה את כדור הארץ. הוא שחה לעבר כדור הארץ ואז החייזרים שמו לב שהוא יצא, כי הדלת הייתה פתוחה, הקסדה נעלמה, ודוד אריה לא היה בחללית.
הם תסו בחללית שלהם לעבר דוד אריה, ואז דוד אריה שלף את המטפחת שלו והוציא משם שעון כיס.
הוא הפנט את החייזרים שיכניסו אותו לחללית ויחזירו אותו לכדור הארץ, לביתו. החייזרים עשו זאת ודוד אריה חזר הביתה בשלום
דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה וחללית!
ליאור כהן, כיתה ג'2, בי"ס אביבים, ראשל"צ:
בפורים אני נסעתי עם משפחתי לחרמון ואני ראיתי איש שלג ענקי וגם הייתי במגלשות אקסטרים
דוד אריה: איזו הרפתקה מהנה!
רוני אטס, כיתה ב'2, בי"ס נופית, נופית:
שלום אני דני. אני אספר לכם על האפתקאות של דוד שלי. ועם זה שקר תמיד אבל תמיד נופלת לי הלשון אז לדוד שלי קוראים חיים הוא הדוד הכי מצחיק שיש. אחי שקוראים לו דניאל שהוא אח הבחור הוא לא מאמין להרפתקאות שדוד חיים מספר אז לאמא שלי קוראים רונית ולאבא שלי יצחק. ודוד חיים תמיד בא לבכר ביום ראשון עם הארפתקאות שלו המניינות בגלל אני תמיד מכבל במיבחנים אפס ודוד חיים אומר שזה טוב לקבל אפס. אז נתחיל בהרפתקה שהכי אהבתי שקוראים לה:דוד חיים ביער המים.הי ילדים היום הבתי סיפור מרתק מעניין ואפלו תקבלו בו אפס אמר דני:יש אני אוהב לקבל אפס ח.... תמיד דניאל מקבל מאה וזה גרוע בטרוף עד החלל.אמר דניאל:לא נכון דוד חיים זה לא נכון מה שהוא אומר מאה זה הציון הכי טוב שיש אתה מאה.אמר דני: לא נכון ואתה אפס. והריב נמשך וחולי וחולי.ילדים אפשר להמשיך את הארפתקה? אמר דני: כן.אמר דניאל :לא.טוב אני רציתי ללכת ליער ולא מצעתי אותו אז ראיתי את יער המים הלכתי לשם אתם יודעים מה ראיתי שם? לא. ראיתי שם קוף שחי בתוך הים ודובי,תוקי,אריה,טגרס,נמר וחולי וחולי.ואז בא חבורת דובים וטרפו אותי.אמר דני:איך יצתה מי שם?איך יצתי ניסיתי לפתוח את הפה של הדובי ולא הצלכתי ואז היה שם עוד חיה שהיא מצילה מי שנכנס דפקה לדובי הזה והוא עזר לי לצת מי שם וזה הוא הסיפור אני חייב למהר לאוטובוס נפגש ביום ראשון הבא ביי.ןזה הוא הוא אשאיר אותנו במתח אני אספר לכם עוד הארפתקה.
דוד אריה: הרפתקה מרגשת ומסעירה!!! מאה!
יאיר, כיתה ב, בי"ס אלקנה, שערי תקווה:
דוד אריה, בן כמה אתה שעוד לא המציאו את ספר 5?
דוד אריה: בספר החמישי תהיה הרפתקה שתספר על הגיל שלי. עד אז – זה סוד!
קפלי, כיתה ה'1, בי"ס נטופה, נצרת עילית:
יום אחד יצא פנגווין החוצה, קראו לו תום. תום הלך והלך ופתאום ראה דג, הוא חשב לעצמו :" כמה עסיסי הדג הזה..." הוא תפס במקורו את הדג ונפל לתוך בור עמוק בתוך הבור הוא נלכד בתוך רשת דייגים . "תפסתי אותך!" אמר הצייד. "לא כל כך מהר"! באה חברתו של תום , שקוראים לה עליזה וקפצה עם סכין אל החוט וחתכה אותו . "בוא תום!" מיהרה לאמר עליזה ותום יצא בריא ושלם אל העולם.
דוד אריה: הרפתקה מסעירה! איזה מזל שעליזה הופיעה בזמן!
אופיר, כיתה ו'1, בי"ס אביטל, מרום גולן:
שלום ינץ לוי ודוד אריה.
הינה קטע להרפתקאה בשביל הספר דוד אריה: דוד אריה בממלכת הממתקים.
דוד אריה מספר:פעם הייתי בממלכת הממתקים ראיתי מסביבי מלא ממתקים כל העצים היו ממתקים כל האנשים היו ממתקים פשוט הכל היה ממתקים פתאום שניכנסתי ראיתי שהתחלתי להיות גם ממתק מהרתי לצאת וראיתי ש...
מפה אתה תמשיך.
דוד אריה: נשמע מאוד מסקרן! אשמח אם תכתוב את ההמשך.
קאי, כיתה ד'1, בי"ס נטופה, נצרת עילית:
פעם טסתי במטוס לאילת וכשתסנו ראיתי את כל האנשים כמו ג"וקים קטנים כמו שדוד אריה הפך לג"וק
דוד אריה: משעשע! וזה גם מעורר בי געגועים לימי כג'וק.
איתי, כיתה ד'1, בי"ס קשת, אשדוד:
פעם היה אביר שמטרתו היה להרוג דרקונים, הוא הרג כל כך הרבה דרקונים שלא ראו אחד בטבע שנים רבות,עד אין סוף אולי. יום אחד הזמינו את האביר למסע ציד יצורי פלא ביער הקסום.האביר שדרך אגב קוראים לו סרניקו הסכים. סרניקו הגיע ליער והלך משאר האצילים והדוכסים באמצע השביל כי היה רעש גדול והיצורים ברחו.פיתאום ליד מערה שמה סרניקו דעש אדיר וחש בעצמותיו היתפרצות של אנרגיה טהורה. ההמשך יבוא
דוד אריה: אני ממש סקרן לקרוא את ההמשך!!!
שקד עשת, כיתה ג'1, בי"ס "יחד גבאת אלה", ציפורי:
דוד אריה יצאה להרפתקה "עיר המנטה".
הוא טס לניו יורק וגילה עיר חדשה, "עיר המנטה" היה שם מנטה, ומנטה ועוד הרבה מנטה, הוא היה ממש בשוק והוא ראה איש שעובד שם במפעל מנטה, ואישה שעובדת בחנות מנטה, ועוד איש שעובד בתחנת דלק בשם "מנטה". הדלק שם אלה 3 מנטות כך קראו לכסף ששלהם, הוא עלה על עגלה שהיו בה הרבה הרבה מנטוה סוכריות, דוד אריה היה קטן כמו הסוכריות והעגלה נשפכה לתוך מפל ושם מששו את דוד ארייה וראו שהוא מאותו סוג של בני אדם אלה רק ממש קטן נסו לאכול אותו וממש כאב לו, בסוף דוד אריה צרח ממש חזק ועד ישראל שמעו את הצרחה שלו, דוד אריה
ברח והצליח לחזור לארץ שלנו ולספר את הסיפור לצפריר ולינון,ביי ביי שקד .
דוד אריה: הרפתקה מסעירה עם סוף טוב!
רומי, כיתה ד'1, בי"ס דו לשוני, באר שבע:
אני מאוד אוהבת את הארפתקאות אך
מה שיש לי להגיד זה מתי יצאה ספר חדש לאור?
דוד אריה: בחודש מאי הקרוב!
עמית אברג''ל, כיתה ג'1, בי"ס הדר, כפר יונה:
פעם הייתי בספארי ברמת גן(כמו שאתה דוד אריה היית בג''ונגל הסיבירי)
דוד אריה: פילים, ג'ירפות וחיות אחרות – הרפתקה!
רם, כיתה ג'1, בי"ס אביטל, חד נס:
אני וההורים שלי נסענו לגן חיות אז שמעתי כול של חיה מדברת אז שעלתי אותה עם את חיה או תחפוסת אז או אמר חיה אז הלחנו לבדוק את החיה אז אי אמרה חיה אז ראיתי כלב חמוד אז שאלתי את אבא עם אפשר את הכלב אז או המר בשימחה למה לא אז קנינו ו אני בניתי לכלב מלונה
דוד אריה: דוד אריה: חיות מדברות – זו הרפתקה!
שלי ורומי, כיתה ג'2, בי"ס אביבים, ראשל"צ:
יום אחד היתה סופת רעמים וברקים כשחזרנו מבית הספר.
היתה רוח חזקה מאוד שנישברו לנו המיטריות.
בגלל שאנו גרות בבתים שונים אז בכל לובי הדלתות נטרקו.
דוד אריה: גשם וסערה הם הרפתקה מסעירה!
מאיה, כיתה ד'1, בי"ס מצפה גולן, בני יהודה:
פעם נסעתי לקבוסטסקי
וראיתי שם עורב ורוד, ידעתי שעורבים לא אוהבים בני אדם, אז לא יתייחסתי.
וכבר שעמתי את העורב במצוקה אז רצתי אליו ושאלתי אתה צריך עזרה?
הוא רק המשיך ליצעוק אז עזבתי אותו. ואחרי כמה זמן הוא המשיך ליצעוק והוא כניראה ביקש מימני ללכת אז הלכתי. ואז ראיתי איש עם בגדים של אישה ואחרי כמה זמן
ראיתי אישה עם בגדים של איש
וזה היה מטורף שהייתי זקוק להסבר קטן. אז פחדתי לשאול את האישה שלא תיצעק אלי כמו העורב הורוד.
אז זרקתי את כול הפחדים שלי בצד
והלכתי לשאול אותה מרוב פחד גימגמתי עם תירצו לדעת מה יקרה בפרק הבא תיצתרחו לחכות עוד שבועיים
דוד אריה: הרפתקה מרתקת! אני מאוד סקרן לקרוא את ההמשך!
שני אלמוג, כיתה ד'1, בי"ס ממלכתי א, הוד השרון:
ההרפתקה שלי
בחג החנוכה בכל שנה אני נוסעת עם משפחתי למדבר וישנה שם יומיים.
שנה שעברה המדריך לקח אותנו למעלי פלמ"ח שהוא מאוד גבוהה.
אני עליתי וכל הזמן חשבתי שאני אפול. אבל זה לא קרה לי מזל!
מאוד פחדתי אבל כשעברתי את זה הרגשתי טוב עם עצמי.וזאת ההרפתקה שלי.
שמי שני אלמוג מכיתה ד''1 ממכתי א הוד השרון.
דוד אריה: טיול בהרים – זו הרפתקה מופלאה!
סמיון יורדנוב, כיתה ד'2, בי"ס זיו, רעננה:
ינץ,
אין לי מוסג איך אמצת את דוד אריה.
אבל הספרים מדהימים!
אני מאחל לך להמשיך עד ללא סוף ספרים.
דוד אריה: גם אני וגם ינץ נרגשים ממה שכתבת. אבל אם תרשה לציין, אני אמיתי! לא המציאו אותי!
איה פלטר, כיתה ג'1, בי"ס אביטל, מרום גולן:
לינץ לוי ודוד אריה אני מאוד אוהבת את סידרת הספרים דוד אריה ורציתי לשאול עם יצא עוד ספר של דוד אריה?
אה והאיורים של יניב שמעוני ממש ממש מתאימים
דוד אריה: איזה כיף! הספר הבא יתפרסם בחודש מאי הקרוב.
דניאל, כיתה ג'2, בי"ס אביבים, ראשל"צ:
היו היה ילד ושמו היה דין הוא היה ילד רגיל אלה היה לו המון יכולות 1.להפוך לענק 2.לעסות 145 גלגלונים באויר וההרפתקה ניקרא"מיפלצת החרמון"יום אחד הית אורר דין בבוקר והלך לבית הספר ואת חברו ואמר לו"נו הבאת את השיקוי"...
דוד אריה זה לא כל הסיפר.
דוד אריה: נשמע מסעיר. אני סקרן לקרוא את ההמשך.
מאיה, כיתה ד'1, בי"ס ויצמן, מצפה גולן:
אני רוצה לראות את ינץ לוי ביום חמישי ה-30.2.12 בספריה בבני יהודה ינץ, הספרים שלך מדליקים אני אוהבת את הספרים שלך...
יהיה לי כיף לפגוש אותך ואתה תעניין אותנו מאוד............
בעיקר אותי
ביי ביי
דוד אריה: אני מקווה שבאמת היה כיף!
חסוי:
ינץ (דוד אריה) אני מאוד אוהב את הספרים שלך תוכל לכתוב את שמו של הספר הבא ולשים באתר סיפור מתוכו? יש לי רעיון לספר הבא: הרפתקאות דוד אריה בעולם שמעבר!
דוד אריה: שמו של הספר הבא מופיע בפורום. השם שהצעת נשמע מרתק, אני אשמח אם תכתוב/י את ההרפתקה הזאת כאן באתר!
איה פלטר, כיתה ג'1, בי"ס אביטל, מרום גולן:
לדוד אריה וינץ שלום...
רציתי לשאול למה בחרתה שדוד אריה יהיה שמן ועוד עם קרס ושלייקס
כי דוד אריה הוא הרפתקאן לא?.
ינץ אתה יודע היום שביקרתה בבית הספר שלי אביטל המיפגש איתך וסיפורך
היו מענינים מאוד וגם ממש היצחקתה אותי בסיפור עם המורה שלך בכיתה ג3...
ואני לא ידעתי שאתה כתבתה את סיפורי איש היער כי קראתי את הספר אבל לא סמתי לב למי שכתב אותו
ולדעתי זה סיפורים ממש ממש טובים
דוד אריה: ינץ התרגש ממה שכתבת לו. וגם אני מתרגש מזה. אבל דעי לך שינץ לא עשה אותי עם כרס – פשוט יש לי כרס. וגם שלייקס. וחוץ מזה, אני אמסור ד"ש לאיש היער.
חן,כיתה ד'1, בי"ס אביטל, אניעם:
שלום דוד אריה אני אספר לך על אילת ליפני כמה שבועות נסעתי לאילת שם היה פסטיבל ילדודס כל יום הופעה של מישהו אחר.הלכנו גם לים ולטילת. ביום שבת היתה הופעה גדולה של כל הכוכבים הם עשו לי שלום (חלק) וקיבלנו חתימות
דוד אריה: נשמע כיף חיים!
עומר, כיתה ב'3, בי"ס לפיד, הוד השרון:
שלום קוראים לי עומרר אני רוצ לספר לחם אך גיליתי איז נשק מתאים לי יום אחד אני ואחי שקד רזינו ליקנות ביחד לגו אני נתי קסף ואחי אלך ליקנות שאחי חזר או אמר שניגמר וראיתי שאחי קנחרב ואו אמר לי שאו אביקסף מישלו ואז אנחנו יצנו אחוצ ושקד מצה חתיחת פלסתיק ואני שאלתי אותו אים או מסקים שאני יבי לו קסף ואואיקנ ואז או אמרלי שקודם צריך ליבדוק איז קלי לחימ מתאים לי אולקח אתחתיחת אפלסתיק ואמר לי לאגן וליזרוק ובסוף יצלי סי
דוד אריה: הרפתקה מעניינת מאוד!
חסוי:
דוד אריה פוגש את הנסיכה ספיר בשביל המיזרח שם רק (לא באמת שביל) היתהב בה מיד אח אביה לא הרשה ספיר גם אהבה אותי הצעתי לו להיות המשרת הראשי והוא הסכים במשך 7 שנים הייתי המשרת הראשי ואז הוא נתן לי את מטילדה כי שם הצעירות מיחתנות קודם אז עבדתי 9 שנים וכש קיבלתי את ספיר היתגררשתי ממטילדה וכך השגתי את דודה ספיר ומי כאן הכינוי שלה ספיר הנסיכה ( כי היא באמת נסיכה).
עדי, כיתה ג, בי"ס גוונים, עברון:
לפני שנים הייתה נערה צעירה שטיילה כמעט בכל העולם ההרפתקה הראשונה היתה במערב הפרוע , כשהגיעה היא פתחה את השערים והלכה , בכל מקום היא ראתה פאב קטן . לפתע היא ראתה משהו זוהר באופק משהו מוזר . היא חשבה לעצמה:מה זה יכול ליהיות?
הנערה המשיכה ללכת עד שהגיעה למדורה מאוחורי המדורה ישב איש זקן וכבול בחבלים שאלה הנערה את האיש הזקן:"סליחה, אדוני למה אתה כבול?" "אני כבול כי עברתי כאן לשאול את אנשי המקום אם הם ראו את ביתי , הם לא ענו, ולפתע נכנס השריף וציווה על הקאבוי החזק מכולם לכבול אותי חזק, ו....זה מה שקרה."לחש הזקן בעצב.הנערה הבינה את הזקן, היא שיחררה אותו ומיד הזקן שרק והופיע צבא של אנשים בריונים ואז הנערה הבינה שזו היתה בעצם תחבולה,אחד הבריונים תפס אותה ו אותה על הסוס. הנערה שאלה את הקאבוי:"היי חבוב,למה אתה לוקח אותי ולאן?" הקאבוי לא ענה . כשהגיע למקום לקח את הנערה וזרק אותה לצינוק, פתאום שמעה קול:"גם את נזרקת?!" הנערה הסתובבה לימינה וראתה נער רזה ותשוש, היא נבהלה ואמרה:" למה נזרקת?" "האנשים פה לא רוצים שיפלשו להם לשטח לכן הם זרקו כאן גם אותך." לחש האיש."בוא נברח, מהר." לחשה הנערה. "לא, אין טעם יתפסו אותנו."הנערה לא הקשיבה ומשכה את החלשלוש. הנערה פתחה את דלת הצינוק ומיד עמד מולה קאבוי שהתכוון לפתוח את דלת הצינוק. הקאבוי רץ לביתן השריף ומשך אותו לצינוק הוא משך את יד הנערה והוציא אותה מ , הנערה מהרה לשאול את השריף:"למה הוצאתם אותי?" השריף לא ענה. כשהגיעו הנערה והשריף לביתן של השריף השריף פתח את דלת הביתן ודחף את הנערה לעבר המיטה הנערה התיישבה על המיטה , השריף התיישב על ידה ואמר לה:"פעם נשבעתי שהנערה שתפתח את דלת הצינוק תהיה אישתי, ואת הצלחת לפתוח את דלת הצינוק באותו לילה ברחה הנערה מהביתן לעולמי עולמים ולא חזרה לעולם.
דוד אריה: הרפתקה מפחידה ומסעירה!
נועה, כיתה ב4, בי"ס האלה, מודיעין:
דוד אריה פוגש ענק ומחבב אותו אבל אוי המכשפה באה והפחה את דוד אריה לנחש
דוד אריה: נחש! זו הרפתקה מסעירה!
דור רפאלי, כיתה ג'4, בי"ס רעות, הוד השרון:
דוד אריה אני אוהב את האפתקאות שלך ואני וכולם רוצים שיצה לאור את דוד אריה 5 וגם יש לי מה להוסיף אתה ודוד אריה בתם לבית ספר "רעות" ואולי תפנה לי לאימלשלי??????????
????
דוד אריה: איזה כיף! ובאמת, הספר החמישי בדרך!
פאר איסקוב, כיתה ד2 מרווה,בי"ס גוונים עין המפרץ,קרית מוצקין:
כתבו כאן הרפתקה
להקת אריות מהיער תוקפת כפר קטן בתוך היער ולוקחת את האוכל של האנשים .ואנשי הכפר נלחמים באריות שהם לא יקחו להם את האוכל ואז התפתחה מלחמה ביער בין אנשי הכפר ללהקת האריות הגדולה ואנשי הכפר הכינו מלכודת לאריות והאריות נתפסו במלכודת. אנשי הכפר תפסו את האריות והם עשו בלילה סעודה גדולה ובישלו את האריות ואכלו אותם. כולם חגגו את הניצחון שלהם על האריות וכל אנשי הכפר היו מאושרים שניצחו את האריות .והם חיו באושר ללא איום האריות.
דוד אריה: הרפתקה מסעירה ביותר! משמחת לבני הכפר וקצת פחות – לאריות.
מושא, כיתה ד:
דוד אריה היה בתחרות בייסבול וההד את הקבוצה שעמדה להפסיד עז הוא היתפרץ למיגרש גרם לקבוצתו לנצח ולאחר שקבוצתו ניצחה הוא מצה את עצמו בטיפול נימרץ עם עצמות שבורות
דוד אריה: מצחיק!
טולי, כיתה ה:
שהייתי בן 3 הלכתי עם אבי לים ושחינו.
פתאום בא גל גדול ואני נכנסתי לתוכו,אז עוד לא ידעתי לשחות.
כך למדתי את האינסטיקט איך לשחות.
דוד אריה: איזה מזל שהאינסטינקט פעל!
רז, כיתה ה:
אני אוהב מאוד את הספרים שלך ומתי יהיה עוד ספר של דוד אריה???????
דוד אריה: הספר החמישי יתפרסם במאי הקרוב!
לירון, כיתה ה:
יסופר על ילד שלא יודע לכתוב ולקרוא וכולם צוחקים עליו והוא כל הזמן הולך לצד והמורה כועסת על הילדים.
הוא מפחד לבוא לכיתתו כי עושים עליו חרם.
דוד אריה: נשמעת הרפתקה מסקרנת ביותר וגם מרגשת.
רומי, כיתה ד'2 מרווה, בי"ס גוונים, יסעור:
אתה הפחתה לגוק עם משפחה מאוד מוזרה.
דוד אריה: משפחה מוזרה אך נפלאה!
אופיר פלג, כיתה ד'2 מרווה, בי"ס גוונים, עברון:
אני הכי אהבתי את (הפרק שדוד אריה מחפש את התרופה המופלאה)!
דוד אריה: ההרפתקה הזאת היתה באמת מסעירה!
זיו, כיתה ג'1, בי"ס קדם, בורגתה:
דוד אריה אני אוהבת אותחה
דוד אריה: :)))
אלמוג, כיתה ד, בי"ס גוונים, עין המפרץ:
היה כיף לקרוא את סיפורך.
דוד אריה: תודה!
גילי מן, כיתה ג'2 מרווה, בי"ס גוונים, עברון:
אני אהבתי בספר דוד אריה את הפרק "דוד אריה בארץ השוקולד" מה שאני אהבתי בפרק זה שהעוגה הייתה מקום קדוש. (ביום רביעי לאחר מכן ינון ואני כבר היינו בריאים. ישבנו במטבח ואכלנו עוגת שוקולד עם סירופ שוקולד. הסתכלתי על הפרוסה של ינון היא נראתה לי יותר גדולה מהפרוסה שלי. "אמא! " קראתי. "למה ינון קבל פרוסה יותר גדולה?" אמא הביטה בפרוסה ואז הביטה בפרוסה של ינון ,אבל ינון מהר ולקח ביס ענקי מהפרוסה שלו. "אני לא רואה הבדל," אמרה אמא. "הן פחות או יותר באותו גודל." ינון חייך. הוא היה מרצה. הבטחתי באילאיל. היא עוד תינוקת. היא לא יכולה לקבל פרוסה כמוני וכמו אחי.
דוד אריה: כמה מרגש שהרפתקה שקרתה לי הלהיבה אותך.
נועה, כיתה ב'3, בי"ס בן גוריון, גן יבנה:
היי ינץ לוי !!!!!!!!!!!
אני קראתי ספרי דוד אריה 4 ועכשיו אני מתחילה לקרוא את דוד אריה 2
בקיצור ספריך מעולים ומהממים.
דוד אריה: גם ינץ וגם אני נרגשים!
עדי:
יום אחד כאשר טייל דוד אריה ביערות הגבינה בבוסניה פגש דוד אריה את הקרנובילאילנים הקרנובילאילנים הם יצורים ענקיים שנראים כמו גבינה צהובה והמלך שלהם הוא גבינה לבנה כאשר ראה דוד אריה את המלך הוא שאל "למה אתה גבינה לבנה ושאר הנתינים שלך גבינה צהובה המלך אמר בקול חזק וברור:"מלך צריך להיות מיוחד ואיך בדיוק זה קורה המלך הסביר לו שיש מכונה אחת שהיא הכי מיוחדת שהעולם ראה היא הופכת אדמה לסוגי גבינות כאשר דוד אריה שמע על המכונה הוא רצה לראות אותה ולהפוך לגבינה כאשר דוד אריה נכנס למכונה קרו דברים נפלאים שאי אפשר לתאר אותם כאשר דוד אריה יצא מהמכונה הוא היה חצי גבינה וכך נשאר
ההמשך יבוא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
דוד אריה: אני ממש סקרן לקרוא את ההמשך של ההרפתקה הזאת!
גלעד, כיתה ה:
אני שטתי עם הקיאק של אבא בים התיכון ואני היתי לבד...
שטתי ושטתי ושטתי... ופתעום היתה סערה וראיתי את הסנפיר של הכריש
שטרף לאבא שלי את הרגל ועכשיו
יש לו רגל תותבת. ראדתי מפחד, אך גם מכעס קרה לי מה שקרה לאבי
אך למרבה המזל ספינה אחרת
מצאה אותי עם הרגל המרוסקת
היא אלטה אותי לסיפון השכיבו אותי על ארגז עץ נתנו לי כה ואחזירו
אותי הביתה עם רגל תותבת.
הסוף.
דוד אריה: הרפתקה מסעירה ומפחידה!
נועם, כיתה ה: "זה כואב, אמא, אני לא יכול לדרוך על הרגל!" התלוננתי לאמא כשנשארנו רק אנחנו בבית.
"אל תדאג, יום רביעי היום, דוד אריה פנוי, צלצלתי אליו והוא בדרך. אל תדאג בקשר לשיעורים, צלצלתי גם למורה שלך והיא תשלח אותם עם דני, להתראות חמודי." אמרה אמא ונישקה אותי על הראש. בדיוק אז דוד אריה נכנס ואני צעקתי "דוד אריה! אני כל-כך שמח שבאת!". ואמא אמרה "וואו, אתה אף-פעם לא שמח כל-כך לראות אותי כשחזרתי מחו"ל אחרי שבועיים!" "כי לדוד אריה בטוח יש סיפור בשבילי, נכון דוד אריה?" והסתכלתי עליו. דוד אריה הנהן ושחרר את אמא לעבודה ונשארנו רק אנחנו בבית.
"צפריר" פתח דוד אריה ושבר את השתיקה," רוצה לשמוע סיפור על ביקורי בערבות רומניה, כאשר גם אני לא יכולתי לדרוך על הרגל?" "כן" אמרתי לדוד אריה בהתלהבות "אולי זה עזור לי עם הרגל!" וחייכתי אליו.
דוד אריה הלך למטבח להכין לי ארוחת בוקר קלילה של קורנפלקם עם חלב כמו שביקשתי והתיישב לידי. "פעם, בטיולי בערבות רומניה הגדולות" הוא פתח " הלכתי והלכתי אבל לא ראיתי אף אחד כי היער שבו הייתי היה כל-כך גדול שבקושי ראיתי את רגליי, ובגלל זה צמח טורף קטן תפס אותה והתחיל לנשוך אותה. הכאב כמעט הרג אותי אז בעטתי בצמח והוא עזב לי את הרגל והחל להתפתל רחוק מ. הרגל מאוד כאבה לי, ולא יכולתי להזיז אותה אז קפצתי על הרגל השנייה והגעתי לעיר גדולה ומשונה, עיר שבה אנשים התיחסו לחברם כאל חיה, התעללו אחד בשני, הרביצו, ואפילו שיחקו אישסל, כי האיש היה הכדור. לא יכולתי עוד לראות את זה וקיפצתי מהר מאוד למלך שלהם, המלך נחמדונון הגדול. קוראים לו ככה כי הוא היה איש כזה נחמד." "אם הוא היה איש כזה נחמדנ אז למה העם לו לא?" קטעתי את דוד אריה, דוד אריה אמר לי שאני פשוט הייתי ציך לתת לו להמשיך והמשיך " שאלתי אותו:" המלך הגדול נחמדונון, אתה יודע מה קורה בחוץ? שאיש מתעלל בחברו וכולם מתנהגים כמו ברברים?"
" אני יודע, מבקר, מה שקורה בחוץ הוא אחת מהזכויות של מדינתינו ''חופש הביטוי''!" " רק שתדע שמהמקום שאני בא ממנו ''חופש הביטוי'' הזה הוא בעצם הבחירה שלך, לא העינוי שלך!" המלך חשב לרגע ומיד כנס ישבת מלוכה וצירף אותי. הסברתי להם מהו חופש הביטוי ומה האנשים בממלכה עושים לאנכון והם התיעצו כמה דקות. לאחר כ-4 הם כינסו את הממלכה ו אני נאמתי נאום ועזרתי לכולם. המלך היה גאה בי מאוד והזמין אותי להיות עוזרו אך סירבתי. רק ביקשתי טיפול ברגל וקיבלתי. הייתי מאוד שמח ויכלתי לדרוך על הרגל שוב" כך דוד אריה סיים את סיפורו והיה כבר 15:00 אחר הצהריים וינון חזר מבית הספר. הוא הכין לנו ארוחת צהריים וכולנו אכלנו ביחד עד שאמא הגיעה ואז דוד אריה חזר לביתו.
דוד אריה: הרפתקה מלהיבה וחכמה!
אמנון פינטו, כיתה ב, בי"ס נוף גליל, כפר חנניה:
יום אחד רוני לא נירדם ורצה סיפור מאבא כמו כל יום שאביו קורא לו ליפני השינה.
אביו הקרח סיפר לו על הפעם אחת שנסע לגומבולזי וראה חבורת גמדים אבא סיפר שהם כל-כך אהבו אותו עד שהפכו אותו למלך שלהם
דוד אריה: משעשע!
הדר שניר, כיתה ג'1, בי"ס יחד, גבעת אלה:
כמו כל יום רביעי דוד אריה בא אל צפריר וינון וכמו כל יום רביעי דוד אריה מספר הרפתקה מופלאה. והיום יום רביעי דוד אריה גם בא אל צפריר וינון וגם מספר הרפתקה, דוד אריה בסירה בלי המשוטים
דוד אריה רצה להפליג בסירה היפה שלו,אז עשה זאת .{אם כמה חברים} דוד אריה חשב איפה להפליג אז הוא החליט בסוף בנחל היונים, הלך ל אם הסירה והפליג. המון יונים היו פתאום הסירה עצרה. אז דוד אריה הבין שהמשוטים נפלו למים ,ואז ראה דוד אריה סירה לפניו והוא ביקש ממי שהיה בסירה אם אפשר להפליג איתך לסירה שלנו אין משוטים והאיש אמר בוודאי והם המשיכו להפליג ביחד והפכו להיות חברים לנצח... המשך יבוא...
דוד אריה: אני מאוד סקרן לקרוא את ההמשך!
אלדר גולדרינג, כיתה א, בי"ס דרכי יהודה, מודיעין:
שלום דוד אריה. אני מאד אוהב הרפתקאות לכן רציתי לספר לך על ההרפתקה שלי. הכל התחיל שאני והבני דודים שלי הלכנו למסלול עם מים והמים היו גבוהים מאוד עד שאני טבעתי אבל ברגע האחרון אבא בא והציל אותי. אחרי זה יצאתי מהמים ואזקניתי ארטיק ואז נסענו הביתה. כל זה הייתה הרפתקה. זה היה מאוד כיף.
דוד אריה: הרפתקה רטובה ומסעירה!
אלדר גולדרינג, כיתה א, בי"ס דרכי יהודה, מודיעין:
שלום דוד אריה זה אני אלדר גולדרינג אני מאוד אוהב הרפתקאות ומסלולים ולחן אני רוצה לספר לך על ההרפתקה שלי שאני ובני דודים שלי הלכנו לטיול אוהלים, לנו היה אוהל גדול ולבני דודים שלנו היה אוהל קצת יותר קטן אחרי שהקמנו את האוהלים הלכנו לאכול ארוחת בוקר אחרי זה הלכנו לבריכה.המים היו קרים לא היה כיף אז חזרנו לאוהלים.זה היה מאד כיף להיות עם הבני דודים יחד.
דוד אריה: כמה כיף לטייל ולישון באוהל!
שחר גרשון, כיתה ג'3, בי"ס יגאל אלון, הוד השרון:
אני יצאתי החוצה מהבית וראיתי שחייזרים לוקחים את אחותי אז עליתי לחללית והתחבאתי.החייזרים ראו אותי והזמינו אותי לכוס שלופגן שלופגן זה משקה מתוק שיש לו טעם של נס קפה ,שוקו ותה מעורבבים לא היה טעים אני ואחותי ירדנו והחייזרים הביאו לנו דברים יקרי ערך וטסו מ.
דוד אריה: לפגוש חייזרים – זו הרפתקה!
אווה, כיתה ג, בת ים:
דוד אריה אני מאוד אוהבת הת ההרפתקאות שלך וקאראתי את כול הספרים שלך ואני רוצה שתיכתוב לי אם תירצה
תודה.
דוד אריה: כמה מרגש שההרפתקאות מדברות אלייך. והנה אני כותב לך כאן: שתמשיכי ליהנות מספרים וסיפורים!!
טליה בן פורת, כיתה ה'1, בי"ס להבים, להבים:
כאן אני כותבת קטע מסיפור שכתבתי ואני לא רוצה שיקרה לי:
אתם יודעים איך זה שביום יפה ושמח פתאום אתה מרגיש מבפנים שהכל מעונן ואין עוד תקווה?כך בדיוק קרה לי בשנה שעברה.זה היה כמו כל יום רגיל בביתנו,אני הייתי בחדר ושיחקתי עם הכלב שלי ואחותי הגדולה ישבה על המיטה היפה בחדר שלה ושיחקה בפייסבוק,היא אומרת שזה כל מה שנערה מתבגרת עושה וזה מאוד מעצבן אותי.לפתע שמעתי צעקות,זה היה נשמע כמו הקול של ההורים שלי.רצתי אל החדר של אחותי ואמרתי בבהלה:"את שומעת את הצעקות הן באות מהמטבח!"אני חושבת שהיא לא הבינה כי דברתי כל כך מהר,אך לפני שהספיקה להוציא מילה מפיה משכתי את ידה אל מחוץ לחדרה ושתינו נשענו על גדר המדרגות."מה הם אומרים?"שאלתי בלחישה,אבל היא רק תקעה בי מרפק ומשכה אותי בחזרה לחדרה.כשהגענו לחדר שלה היא הושיבה אותי על מיטתה והתחילה לדבר על כל כך הרבה דברים שלא הבנתי ולבסוף אמרה את המשפט היחיד שהבנתי:"אבא ואמא מתגרשים...!".אני הילדה היחידה בכיתה שאף פעם לא בוכה,בכיתי....
המשך יבוא!!!
דוד אריה: איזו הרפתקה אנושית ומרגשת. אני מאוד סקרן לקרוא את ההמשך.
הדר, כיתה ג'2, בי"ס להבים, להבים:
דוד אריה שלום,
בקיץ האחרון נסעתי למלון עם חברתי הטובה ביותר. ביום הראשון היינו בנחל בוקק והיה מאד כייף. נכנסנו לתוך מנהרה ואז ראינו את הנחל, ואני והחברה שלי ראינו סלע גדול ועליו זורם הנחל. ואז קצת טיפסנו והתגלשנו על הסלע. ואחרי זה שחינו בנחל הקפוא. בדרך חזרה של הטיול לא רצינו להתרטב כי לא היה מספיק בגדים אז היינו צריכים ללכת בדרך של הצוקים. אני כמעט נפלתי מהצוק ואז החזקתי באבן ולא נפלתי. חזרנו למלון.
דוד אריה: איזה טיול מלהיב!
רוני:
היום ( יום שני 12 / 2 / 6 ) היה לי מפגש עם ינץ בבית הספר. הוא חילק לנו גלויות עם תמונה של דוד אריה תקוע על ענן. קראתי את הפרק והוא מצחיק ומשעשע. ינץ חתם לי על הגלויה ולחברה שלי שהביאה את אחד הספרים מהסדרה של דוד אריה ינץ חתם על הספר שלה.
דוד אריה: איזה כיף!
טוהר בר-חן, כיתה ד'2, בי"ס להבים, להבים:
יופי זה לא הדבר הכי חשוב בחיים
שלום ילדים זה אני צפריר דוד אריה סיפר לי עוד סיפור מדהים אוקיי ככה הוא מתחיל
פעם כשדוד אריה נסע ללטולבסה הוא ראה ציפור אדומה דוד אריה
נבהל והיתקרב כדי לראות את הציפור וגודלת וגודלת הולכת וגודלת ואז כשדוד אריה לא יכל עוד אריה להיתקרב הציפור לציפור היסתובבה לכיוונו,דוד אריה
נבהל נורא הוא צעק צעקה מאוד חזקה והציפור אמרה לדוד אריה מה קרה אני לא רואה שום דבר
מפחיד אה...נבהלתה ממני דוד אריה ענה כשהוא משקשק, כן נבהלתי מימך אבל למה ? אני לא מפחידה. דוד אריה אמר אבל את גדולה, ענתה לו הציפור אה כן מתחילה בדאטה למה ממ רואים צחק דוד אריה ואמר את נורא מצחיקה ואפלו נחמדה
דוד אריה גם סיפר לי משפת שלמד בלטולבסה וככה הוא הולך "לא חשוב היופי חשוב האופי"
דוד אריה: הרפתקה משעשעת!
חיים, כיתה ד'2, בי"ס אילן רמון:
כל יום רביעי אני יוצא למרפסת ומספר סיפור לאימא ואבא שלי והם אוהבים את זה ואני מספר להם על הסיפור שנקרא ג"ורג הסקרן והוא ממש מעניין ואימא ואבא קוראים אותו כל יום רביעי
דוד אריה: כמה כיף לספר ולהקריא להורים!
רון, כיתה ב'4, בי"ס האלה, מודיעין:
שאני הייתי בים והגל שתף את קולי
דוד אריה: מבהיל!
שחר גרשון, כיתה ג'3, בי"ס יגאל אלון, הוד השרון:
שהייתי קטן בלילה נכנס לחדרי עכברוש גדול,וגם ראיתי לוויתן ענקי בדרום אפריקה אני חושב או שזה היה דג ענק??
דוד אריה: לפגוש עכברוש, לווייתן, דג ענק – זו הרפתקה.
נועה, כיתה ג'2, בי"ס תל"י, הוד השרון:
ביום שמשי אחד ,אני וינון, שהיינו לבד בבית בזמן שאמא הייתה בעבודה.לפתע דוד אריה הגיע, וסיפר לי סיפור. דוד אריה אמר לי שביקר בארץ תחפושת .וכאן התחיל סיפורו של דוד אריה. אני הלכתי בארץ התחפושת שכל איש מחופש ואני רצתי להיות גם עם תחפושת כי זה נשמע לי כיף מאוד. והיה לי כל כך כיף לשמוע את סיפור הזה. ואז ינון אמר זה סתם שטות. אמרתי שזה לא סתם שטות. שאלתי את דוד אריה אם אתה יכול לקחת אותי ל.
דוד אריה אמר לי כן שמחתי כל כך שהלכנו לטיול. אני גם רצתי להתחפש . אני התחפשתי לשוטר וזה הסוף
דוד אריה: ארץ תחפושות – זה כיף!
לירון, כיתה ב'2, אשדוד:
יום אחד דוד אריה ציר ציור
והציור טרף אותו והוא מת.
דוד אריה: הרפתקה מפחידה!
שקד ברזני, כיתה ג'4,בי"ס האלה, מודיעין:
כתבו כאן הרפתקה
לדוד אריה
אני מתה עליך אתה חמוד ושמן
אוהבת שקד ברזני
דוד אריה: :)))
נועה, כיתה ג'3, בי"ס יגאל אלון, הוד השרון:
דוד אריה פוגש חייזר
הקדמה! לי קוראים נועה ולאחי קוראים אמיר אנחנו כל הזמן רבים תמיד שיש שקט אמא ואבא שלנו אומרים מישהו התעלף! זה נישמע מצחיק אבל אבא שלי פעם אחת נפל!!. דוד אריה מגיע בשבע כרגיל ומספר על ההרפתקאה שלו אם החיזרים שלו בחלל החיצון.
פרק א
דוד אריה היגיע, כל הזמן אמיר אומר לי שהסיפורים שלו לא באמת קימיים אבל אני מאמינה לדוד אריה אבל רק לו. דוד אריה היגיע לביתו בחלל החיצון פיתאום כולם אומרים בגג בגג דוד אריה מה זה בגג בגג זה שלום החייזרית פיתאום כל החייזרים נתנו לו כתר גדול מאוד, אבל מה שאני לא הבנתי שלי לא נתנו כתר גדול מאוד וכל הבנאים בנו לו בית יותר גדול מישלי אני קצת יודע לבנות אז בניתי בית יותר שהוא התפרק דוד אריה אבל כולם אומרים שאתה יודע הכל נועה אני לא יודע לעשות הכל אתם לא תאמינו מה אני עשיתי אני ישנתי 40 שנה בחוץ רגע זה בן כמה אתה אני בן 67 כל כך גדול כן כן כולם רצו שהחייזר החדש יהיה ראש העיר ואז כולם אמרו שהוא דוד אריה יהיה ראש העיר או החייזר שקוראים בוטן ולא תאמינו כולם הצביעו לי אבל רק אחד הצביע לבוטן ואני ניבחרתי לראש העיר וכולם הביאו לי כתר גדול מאוד ובנו לי בית גדול אך יותר ואני הייתי ראש העיר חמש שנים. יואו איזה חלום טוב אני אספר מחר לאחינים שלי
תודה רבה ינץ לוי תודה רבה.
דוד אריה: איזו הרפתקה מרתקת!
כרמל, כיתה ג, בי"ס האלה, מודיעין:
פגשתי יצור מוזר ושמו היה פינג פונג פינג פונג היה משתולל ומקפץ המון לפינג פונג שלושה פיות,ששה ידיים,קרן אחת ושמונה רגלים הסתובבבתי בהר אי וראיתי אוצר פתחתי אותו ומה היה אלף ג''וקים ירוקים.
דוד אריה: הרפתקה מסעירה ביותר!
שחר סרור, כיתה ה'2, בי"ס אריאל, רמלה:
ינץ(דוד אריה) נהנהתי מאוד מסדרת הספרים שלך כשאני מתחילה לקרוא קשה לי מאוד להפסיק
אני הייתי רוצה לפגוש אותך בבית הספר שלי
דוד אריה: גם אני וגם ינץ שמחים שהספרים אהובים עליך! ינץ מקווה שיום אחד הוא יגיע לבית הספר שלך!
חסוי:
דוד אריה פוגש מפלצת
קוראים לי צפריר
דוד אריה אמר:ראיתי פעם מפלצת
פעם טילתי במערב עצום ואז
דוד אריה הרגיש שמרימים אותו
ובעצם זו מפלצת!
ואז המפלצת בלעה אותי! והרגתי
אותה בבטן ויצאתי
וראיתי מפתח זה המפתח לאוצר האבוד! קראתי
נכנסתי למפלצת וחפרתי ומצאתי אוצר
באוצר תחפושת של לוחם קומנדו
צוללן הסוף
ספור מקסים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
דוד אריה: הרפתקה מסעירה!
לירן, כיתה א'2, בי"ס ויצמן, ראשון לציון:
דוד אריה פוגש מפלצת
קוראים לי צפריר
דוד אריה אמר: פעם אחת הלכתי לטייל בקוטב היה שם קר קר קר
ואז הרגשתי שהאדמה זזה ראיתי מפלצת גדולה והיא בלעה אותי
הרגתי אותה על ידי כך שבעטתי בה בבטן ואז יצאתי דרך הפה של המפלצת וראיתי מפתח אמרתי זה המפתח לאוצר האבוד אני חזרתי לבטן של המפלצת וחפרתי עד שמצאתי אוצר סוף ספור מקסים!!!!!!!!!!
תמיר טויב, כיתה א'2, בי"ס רגבה, שבי ציון:
דוד אריה בממלכת השדים
דוד אריה: נשמע כמו מקום שהייתי רוצה לבקר בו!
מעיין, כיתה א'2, בי"ס שער הנגב,קיבוץ מפלסים:
פעם כשטיילתי באזורים הכי צפוניים של היער המפלסימי, הגעתי במקרה לבית ספר יסודי. נכנסתי לאחת מכתות א כדי להשתתף בשיעור.
אחרי שעה של קריאה כולם קמו, הוציאו בקבוקי מים והלכנו לאולם ספורט. לאולם היתה צורה של משולש ענק ובתוכו ליד המגרש עמד שולחן אוכל ארוך.
היה ממש מוזר. כשנכנסה המורה לספורט ראיתי שהיא מורה בגלל המשרוקית אבל גם ראיתי שהיא מכשפה בגלל הכובע השחור שלה.
פתאום היא סגרה את הדלתות וצחקה בקול של מכשפה ואמרה לעמוד בשורה כדי לאכול אותנו. לא ידעתי מה לעשות. אז נזכרתי שיש לי בתיק בקבוק
של רוטב פלפל חריף מאוד מהפיקניק שהייתי עם המשפחה.הוצאתי אותו ומרחתי על עצמי ועמדתי ראשון בתור וחיכיתי. כשהמורה המכשפה
הגיעה אלי היא קירבה את הפה שלה כדי לתת בי ביס ומייד התפוצצה. כך ניצלה כל הכיתה ואני חזרתי הביתה.
דוד אריה: הרפתקה מותחת ומשעשעת!
אביתר, כיתה ג'4, בי"ס שבטי ישראל, מודיעין:
ינץ ליו יקר אני מאוד אוהב את ספרים שלכה אני מציע לכה אני ישמח אם תכתוב ספר דוד אריה הרים הולנדים
דוד אריה: גם אני וגם ינץ שמחים שאתה אוהב את הספרים. אני אשמח אם אתה תכתוב פה באת הרפתקאות מההרים ההולנדים!
רון וינגרטן, כיתה ג'4, בי"ס יגאל אלון, הוד השרון:
פעם אחת כשדוד אריה טייל
בהריי האטלס הוא ראה
שפן. השפן היתחיל לדבר ואז אמר לדוד ארייה איפה חבוי אוצר מופלא.
דוד ארייה מיהר על יעדו (יערות השערה).
ולפתע ראה מערה.
במערה היתהמפה אל האוצר אך לפתע תפסו אותו חיזרים.
החייזרים רצו לטגן אותו בתור שניצל!
דוד אריה ניסה לחשוב על פיתרון הוא חשב וחשב ופיתאם צץ במוכו רעיון מבריק
דוד ארייה אמר יש לי מישעלה אחת אחרונה ליפני שתתגנו אותי עם שניצל.
הרובוטים שאלו מה המישאלה דוד אריה ענה לספר להם סיפור.
הרובוטים שיחררו את דוד ארייה ודוד ארייה היתחיל את הסיפור.
הוא סיפר על ילד אחד שהיה משועמם
ולא ידה מה לעשות אז הוא ישב וישב וישב וישב וישב והימשיך לשבת.
לפתע הרובוטים נירדמו דוד ארייה ראה את האוצר ולקח אותו ואז ברח
לבית שלו וסיפר על ההרפתקה לאחינוו.
דוד אריה: הרפתקה מסעירה ומשעשעת!
סהר, כיתה ג'2, בי"ס יגאל אלון,הוד השרון:
יום שישי חודש שבט
שלום דוד אריה ביקרתי אותך היום
בבית הספר שלי בכל זאת הספרים
שלך יפים כבר קרתי שלוש ספרים שלך
וגם סיפרת לנו על גרורויה ואל רות לא משנה ביי
דוד אריה: כן, ינץ סיפר לי שהיה מפגש מהנה מאוד!
רועי, כיתה ב'1, בי"סאחדות, קרית מוצקין:
דוד אריה בערבות המוסיקה:
ביום רביעי כרגיל ינון לא רצה לשחק איתי
דמקה ואז בא דוד אריה ואמר סיפרתי לכה את הספור שהיתי בערבות המוסיקה
צפריר לא אמר צפריר רוצה שאני אספר
לכה כן אנא צפריר ישבנו שניניו אני
ודוד אריה ואז בא ינון וביקש להצטרף אמרתי כן לינון ינון שמח והיתישב
אתחלנו:ביום אחד ניגנתי אל אורגנית
ובאורגנית היה כפטור מוזר שאף פעם לא ראיתי לחצתי ואז הופיע שאר וניכנסתי
ואז ראיתי ארץ במלא כלי נגינה כמו
גיטרה אורגנית פסנטר טרונבון
ואז ראיתי בית מוזר שנירה כמו
טרונבון פתחתי ומצאתי שם אורגנית
זזה ודיברה אמר דוד אריה הכלי אכל
את דוד אריה ואז נימצא שם מין
כלים יוצרים בני אדם לכלי נגינה
היה לי סכין שברתי את כל הכלים
וברכתי ומצאתי מפתח בתוך כלי
שבור לכחתי ומצאתי תמונה
הסרתי את התמונה ומצאתי קודות על מפתח פתחתי וזה ביקש להא
צליל לכחתי כלי שבור ואשמתי איתו כול ואז נכנסתי לשאר ואז הגאתי
בחזרה סוף
. דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה!!
חן אלמוג, כיתה ד, בי"ס רמון, מודיעין:
היי ההרפתקה שלי קצת מוזרה ויש דברים שתחשבו שהם לא כל כך אמיתיים :)
בוקר אחד קמתי זה היה שבוע חופש!
אז כמו שאמרתי קמתי בבוקר כהרגלי
אכלתי ארוחת בוקר טעימה שהיה בה ביצת עין ומלא ירקות טריים לאחר הארוחה הלכתי לסופר כי ההורים שלי ביקשו שאביא להם דבש,סוכר,נענע וגבינה צהובה אחרי זה חזרתי הביתה ואמא ביקשה שאביא לשכנה שני תפוזים ובאותו היום הגיעה אלינו שכנה חדשה, טוב בכל אופן הלכתי לשכנה וכשיצאתי מהבית שלה שמעתי קולות מוזרים מהבית של השכנה החדשה והדלת של ביתה היתה פתוחה קצת אז הלכתי להציץ וראיתי אותה עם מתפחת אל הראש מסתובבת מסביב לסיר שחור גדול מאוד ושמאתי אותה צועקת:"הבלה נשרלה בקרלמושה" לא הבנתי מה היא אמרה אבל זה נשמה לי כאילו היא הכינה שיקוי מוזר
אחרי זה חזרתי הביתה וסיפרתי לאמא אבל אמא אמרה:"אני לא חושבת שהיא אמרה את זה את בטח דמיינת". ובעצם אמא לא יודעת מה היא מדברת כי מה שאני ראיתי זה אמיתי מאוד!! מאוחר יותר באותו יום אנחנו כל המשפחה יצאנו למסעדה בתל - אביב מסעדת פסטות ואותו שכנה גם הייתה שם והיא אכלה פסטה רביולי ומממש דיברה אליה
ואמרה לה:"בירונה פישקטלה דיבלדה גרנדה". אז אני אמרתי לאמא:"אמא תראי זאת השכנה שלנו היא מדברת לאוכל שלה בשפה מוזרה". ואמא הסתקלה ואמרה:"חן, חמודה היא בסכך הכל אוכלת ולא מדברת אל הפסטה את בסכך הכל מדמיינת דברים" אמרתי לעצמי בלב אוף משהו לא בסדר כאילו היא נגדי בכל פעם שאני רוצה להראות לאמא מה היא עושה היא מתנהגת רגיל זה ממש מסקרן אותי מה היא בכלל עושה!!!
אמשיך בקרוב....
אה וינץ רק רציתי להגיד לך שאני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך וכמו שאתה בטח רואה גם אני מאוד אוהבת לכתוב טוב אני מאוד אוהבת את הספרים שלך תודה ושלום.
דוד אריה: איזו הרפתקה מותחת. אני ממש אשמח לקרוא את ההמשך!! גם ינץ וגם אני שמחים שאת אוהבת את הספרים! תודה!
חן, כיתה ג'1, בי"ס יחד גבעת אלה, חנתון:
דוד אריה שחקן כדורגל.
דוד אריה יצא למיגרש הכדורגל ולא הבין למה כולם רבים על הכדור.
הוא נכנס למיגרש ונתן לכל אחד מהשחקנים כדור. הם אמרו לו :מה אתה עושה?דוד אריה אמר שהוא נותן לכל שחקן כדור כדי שלא יריבו .אבל זאת המטרה אמר האיש למה? כדי שהם יבקיעו לשער של הקבוצה היריבה אה אמר דוד אריה וצפה במשחק . חן
דוד אריה: הרפתקה מצחיקה מאוד!!
שירה, גן חובה:
הלכתי לקיבוץ, אחרי זה טיילנו, אחרי זה קטפנו תפוזים, אחרי זה אכלנו את התפוזים, ואחרי זה גם אכלנו גלידה ואחרי זה הלכנו הביתה.
דוד אריה: יום של הרפתקה מתוקה!
שמוליק, כיתה ד'3, מטולה: דוד אריה: כולם מוזמנים לקרוא להלן את הפרק הראשון בהרפתקה המרתקת שכתב שמוליק מכיתה ד'3 במטולה:
הרפתקה ראשונה: שמוליק מבקר בעיר האיטית
יום אחד בהיר ומיוחד הלך שמוליק ברחוב. פנה שמאלה, חצה את הכביש, הגיע למדרכה שממול. הוא זכר ששם נמצאת הפיצריה שהוא אוהב אבל להפתעתו היה שם רק דוכן של זמן. שמוליק הסתכל ימנה ושמאלה ושוב ימינה ושוב שמאלה ומדי פעם גם למעלה ולמטה ושוב למעלה עד שכאב לו הצוואר. "ילד, למה אתה מזיז ככה את הראש?" שאל אותו באיטיות מדהימה איש אחד שעבר ברחוב. "אני זוכר שהייתה כאן פיצריה ופתאום היא נעלמה", ענה שמוליק מהר מאוד כי הוא אהב לדבר מהר. "תדבר יותר לאט, בבקשה, אני לא מבין מהר", אמר האיש. "אי-פה א-ני?" שאר שמוליק באיטיות מרשימה. "בעיר האיטית כמובן", ענה האיש, "איפה אתה רוצה להיות?" שאל באיטיות משעממת. שמוליק הלך משם. המכוניות נסעו לאט לאט, כמו צבים עם גלגלים. הוא יכל ממש לעבור בניהן בזמן שהן נוסעות. הילדים במגרש הכדורגל רצו כל כך לאט שהוא עקף אותם בזחילה. שמוליק היה רעב וקנה לעצמו פיצה. למוכר הפיצה לקח הרבה זמן עד שהוא הכניס אותה לחימום קל. שמוליק חשב שכבר ערב אבל מסתבר שגם השעון בעיר הזאת הוא איטי וגם הזמן ממש לא ממהר לשום מקום. "תגיד", אמר שמוליק לילד אחד שפגש בפיצריה והיה דומה ממש למוטי, חבר שלו מהכיתה, "מה הדבר הכי מהיר בעיר האיטית"?. הילד חשב, לאט כמובן וענה, אפילו יותר לאט: "הממ אני חושב שזה המטוס שלנו, הוא טס במהירות של 100 מטר ל-2 דקות. זה ממש מהר". שמוליק צחק. מרוב שהוא צחק מהר הילד חשב שהוא בוכה. בינתיים הפיצה יצאה מהתנור (סוף סוף!). הוא לקח ביס והתחיל ללעוס. מוכר הפיצה נבהל. "אתה אוכל מהר מדי, אתה תיחנק ככה" אמר. שמוליק שילם בכסף איטי ויצא אל הרחוב. האנשים הלו לאט והוא ניסה ללכת כמוהם אבל לא הצליח וכל הזמן עקף אותם. בצומת, בין הרחובות, עמד שוטר. הוא נראה דיי מאיים וקשוח. "ילד, בוא לכאן", אמר לשמוליק. "מה עשיתי?", שאר שמוליק. "אתה זז מהר מדי", ענה השוטר. "אקח אותך לבית הסוהר". שמוליק לא חשב פעמיים והתחיל לרוץ. השוטר רץ אחריו אבל בגלל שהוא רץ באיטיות שמוליק נעלם לו. סוף פרק ראשון...
תמר, כיתה ג' ארץ, בי"ס רמון, מודיעין:
פעם אני הלכתי לחרמון כשירד שלג ובניתי איש משלג החלקתי על הקרח עם שקית ובקיצר ממש נהנתי.
דוד אריה: הרפתקה כיפית!
נעה, כיתה ג'1, בי"ס נוה נאמן, הוד השרון:
היי אני מתרגשת אני הולכת לפגוש אותך בשבוע הבא ויש לי את כל הספרים שלך ואינ נהנת מאוד ואתה סופר הבית שלנו איזה כיף מקווה לראות אותך להתראות
דוד אריה: איזה כיף! את כמובן מתכוונת לניץ ,ולא אלי. אבל אני מאוד נרגש מכך שאת אוהבת את הספרים!
איתי נחום, כיתה ב'1, בי"ס הניסויי ארגנטינה, ירושלים:
פעם דוד אריה הלך לטיל בהרי ישראל, בעיר חופריה שהבתים בה הם מנהרות. כל הבתים שבעיר חופריה היו חפורים מתחת לאדמה חוץ מהארמון של המלכה. הארמון של המלכה היה גדול מאוד. דוד אריה בנה את האוהל שלו, והאנשים של העיר חופריה התפלאו. ואמרו בליבם מה הוא עושה, הם קראו למלכה שלהם, המלכה שאלה את דוד אריה מה אתה עושה. דוד אריה ענה לה אני בונה את הבית שלי, המלכה ענתה לדוד אריה אתה בונה את הבית שלך, דוד אריה אמר לה כן אני בונה את הבית שלי. המלכה צחקה ואמרה לדוד אריה פה לא בונים את הבתים שלנו , דוד אריה שאל אז איפה בונים את הבתים שלנו. המלכה אמרה לדוד אריה לא בונים את הבתים שלנו חופרים אותם. דוד אריה שאל באמת חופרים את הבתים? המלכה הנהנה לדוד אריה דוד אריה בסוף הלך מהעיר חופריה הסוף.
דוד אריה: הרפתקה מעניינת ביותר!
רתם:
היי דוד אריה,
אני לא ממש חושבת שיש לי הרפתקה מסעירה כל כך כמו ההרפתקאות היפות שכתבו לך כאן אבל... מה שהצלחתי הצלחתי:)
יותר טוב מכלום.....
אז מתחילים!:
דוד אריה קם בבוקר והסתכל מסביבו. עוד יום להרפתקה!
הוא התחיל לנסוע באוטובוס הצהוב שלו (המצאה קטנה שלי!) וזימזם לו שיר שנקרא "דוד אריה הוא דוד נפלא". פתאום הוא ראה עץ. עץ יפה ומיוחד שנראה כאילו הוא חי שם מיליוני שנים, אבל הוא לא היה רגיל, הוא היה מכשף! הוא צמח מתוך בית עם גג אדם ומוזר. הוא התחיל לטפס עליו. הוא הגיע לצמרת ולעיניו נגלתה ממלכה שבילתי אפשרי לראות אותה מהאדמה. זה כמו שתסתכלו לצד ימין ותראו יער ובצד שמאל יהיה שדה.
אז עד כאן:)
המשך ב.... יהיה המשך?! דוד אריה תחליט אתה! אולי תחלום את ההמשך בלילה ותכתוב לך בבוקר?! אם תאהב אז אני אשמח מאוד! אזני גם מאוד אשמח אם תכתוב לי בתגובה שלך מה אהבת ומה לא אהבת מה תוסיף ומה תוריד הכל!!!!!
אקבל את התגובה בשימחה!
רתם
דוד אריה: זו התחלה של הרפתקה מרתקת! לא הייתי משנה שום דבר. רק הייתי רוצה לקרוא את ההמשך!
און לוי, כיתה ב, בי"ס קציר, קציר: "דוד אריה בארץ המסכים"
כשאני וינון שיחקנו באייפון של אמא ואבא, דוד אריה ניכנס לפתע וראה את האייפון ואמר: אה האייפון אני זוכר שרק המציאו את האייפון. זה היה בשנת 2006 ואני זוכר שפעם כשטיילתי בקציר ופתאום הופיע שער מימדי שמשך אותי לתוכו. וכשהיסתכלתי מיסביב לא האמנתי למראה עיניי. כל הבינינים והאנשים היו מאייפונים ואייפודים. מתינוק ועד קשיש. ראיתי אנשים שהיתקשרו וראיתי ששיחקו. ופתאום ראיתי מסך גדול. הבנתי שזה הארמון שבו גר מלך האייפונים והאייפודים וליד עמדו עשרה שומרים עם כידונים דיגיטלים. כשהגיע הערב הירח היה מרובע הוא היה אייפד. ואז נירדמתי. אבל דוד אריה מה קרה כשהיתעוררת ? שהיתעוררתי ראיתי מסך אייפון שחור ואייפון לבן ואייפוד שחור הבנתי שזה המלך המלכה והנסיך. המלך אמר: עליך להענש שאינך אייפון בממלכה שלי. הנסיך אמר: צריך לחתוך את גרונו .והמלכה אמרה: ואז נקבור אותו. אחר כך באו שני אייפונים והם לקחו אותי למנסרה. בדיוק עלה במוחי רעיון .אמרתי למלך שיעצור את הניסור. הוצאתי את הטלפון שלי המלך היתפלא ואמרתי: אם תשחרר אותי תקבל את האייפון שלי. המלך התלבט היתפללתי לכן המלך אמר... בסדר ירדה לי אבן מהלב כשהוא אמר את זה והמשכתי בדרכי החוצה מארץ המסכים.
דוד אריה: הרפתקה מסעירה, מפחידה וגם משעשעת!
ליאור בן ארי, בי"ס תאנה, חיפה:
לפני כחמש שנים ביקרתי בדרום פרלנקה , לא היה לי שם חברים והרגשתי נבוך .
דוד אריה: הרפתקה מסקרנת. אשמח לקרוא עוד על הרפתקאותיך בדרום פרלנקה.
שקד, כיתה ד'2, בי"ס עין הקורא, ראשון לציון:
דוד אריה במערת הערפדים
דוד אריה מטייל ביערות הגשם פתאום
הוא רואה מערה הוא נכנס עליה,
שהוא נכנס ערפדים לוכדים אותו ומביאים
אותו לפרופסור חקריני וחקריני ערפדית
היא רצתה להוציא מדוד אריה את כל הדם עד שהוא ימות היא שמה אותו בקופסה וביום למוחורת היא תוציא
מימנו את כל הדם הוא לא ידע מה
לעשות הוא ראה שם ציפורים מלאי דם מתים הוא הצליח לברוח אבל חקריני ראתה אותו ורדפה אחריו
הוא היתחבא וחקריני לא מצאה אותו עד שהגיע הביתה על עורב וסיפר
לנכדיו את סיפורו המרתק.
יש לי עוד הרפתקאות שכתבתי
קראו אותם
דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה! תודה!
ירין, כיתה ג'1, בי"ס עין הקורא, ראשון לציון:
שלום ינץ לוי אני נהנתי מאוד לראות אותך בבית הספר עין הקורא גם למדתי המון על הספרים שלך ועל אך אתה יתחלתה להיות ספרן אני שמחה שבאתה לבית הספר שלי
ממני
ירין :)
דוד אריה: איזה כיף שנהנית!
קרין, כיתה ג'2, בי"ס שזר:
שהייתי קטנה היה לי אחות ואח ותמיד הם רוצה להזיק אותי ואימא שלי אמרה שהיא משכימה אז אבא שלי אמר שפעם אחותי תחזיק אותי ופעם אחי יחזיק אותי . וזה היה חוויה שאהבתי
דוד אריה: איזו הרפתקה חמימה ונעימה!
אביב, כיתה ה'2, בי"ס אלון, חיפה:
ההרפתקה שתקרא לי שאני יפגעש
הרבה מאוד חתולים בעל החיים שאני לא אוהבת וכול יקפצו עליי
דוד אריה: :))
שיראל, כיתה ב'2, בי"ס בן צבי, רמלה:
יום אחד היה דוד אריה הוא היה בארבות רומניה והוא נפל אל הראש
דוד אריה: :))
שלו, כיתה ג מטאור, בי"ס רמון:
אני מעריצה את הרפתקאות דוד אריה קראתי את כולם ונהנתי רוצים ספר חדש ויפה מאוד של הרפתקאות דוד אריה ממני שלו המעריצה של דוד אריה
דוד אריה: איזה כיף! תודה!
מיכל, כיתה ג מטאור, בי"ס רמון, דוד גוריון:
אני הכי אהבתי את הספר הרפתקאות דוד אריה בגונגל הסבירי אבל גם את הספרים האחרים
דוד אריה: איזה כיף!
הדר ענבר, כיתה ג'2, בי"ס קשת, מודיעין:
דוד אריה נעלם
ביום רביעי דוד אריה בה לבקר אותנו ודרך הגו קוראים לי צפריר ולאח שלי
קוראים ינון ולדוד אריה אתם גבר אתם יודעים קוראים לו דוד אריה.
היום בבית ספר היה שיעור שאני ממש שונא שיעור עיברית. הרגשתי שאני צריך להאלם. אמרתי למורה: המורה אני חולם לעלם . כול הכיתה צחקה:
צפריר רוצה לעלם אין לך לאן לעלם.
אחרי הלימודים ינון שמה מיפה לעוזן מיפה לעוזן את מה שקרה וינון ליגלג:
מאיין הראיון המטופש הזה ? אניתי לו השיעור משעמם. בידיוק הגתי הביתה ראיתי את דוד אריה. הוא אמר : מה שלומך . אניתי צחקו אלי . למה ? אמר דוד אריה. אניתי :אמרתי למורה שאני רוצה לעלם.
אתה יודע שאניגם נעלמתי אבל בלי קוונה. באמת . אמרתי .זה קרה בצפון יפן. אווהו יפן. אמרתי .מה קרה לך שם. אמרתי .מכשף כישף בלי קוונה.אמרתי בלי קוונה . למה ?מה עשה לך? הוא עלם אותי . לאן? למקום יפיפה . באי יפה וגדול. איך סרדתה ? היה שם המון בתים המון אנשים . מה קרה לך שם ? הוא המכשף עשה אותי בילתי נרא . בילתי
נרא שוב פעם אנשים נטקעו בי . איך חזרתה להצמך ? המכשף עשה קישוף וחזרתי ליפן עשיתי קצת שופינג וחזרתי לארץ
דוד אריה: הרפתקה מרגשת, מסעירה וגם משעשעת (שופינג! ).
לינוי קבקוב, כיתה ב, בי"ס אפק, קריית אתא:
דוד אריה תיחתוב אוד סיפור עלי לינוי קבקוב
דוד אריה: אני בטוח שאם את תכתבי את זה – זה ייצא נפלא!
שירה, כיתה ג'3, בי"ס אורנים, רמת השרון:
אני מזה שמחה שהתחלתי לקרוא את דוד אריה בהתחלה חשבתי זה סתם ספר עלוב. אבל לפי מה שלמדתי" לא שופטים ספר לפי הכריכה".אם לא הייתי מנסה לקרוא את דוד אריה לא הייתי באתר הזה.אני רוצה לספר לכם על מה שחוויתישקראתי את הספרים של ינץ לוי.בהתחלה קראתי את הספר: דוד אריה במדבר השוויצרי אחר כך: דוד אריה בערבות רומניה אחר כך: דוד אריה בקוטב המערבי ואחרון דוד אריה בג''נגל הסיברי. ינץ ליו זה לשכבת ג''. ואני בג''3 ראיתי אותו איש צעיר גבוהה ונאה."ומי שלא מכיר אותי קוראים לי דוד אריה". הוא גם חתם לי על הספר וגם הקדשה. הסוף.
דוד אריה: איזה מרגש! תודה מינץ וממני!
עמרי, כיתה ב'2, בי"ס נטעים, תל אביב וגבעתיים:
דוד אריה יצא אל הים הכתום
פתאום, הוא פגש מפלצת ענקית בעלת 9 ראשים כמו הידרה
כול הדגים פחדו שמפלצת הים הכתום תפגע בהם
מפלצת הים רצתה לתקוף את דוד אריה אך הוא סיפר לה סיפורים, המפלצת נרגעה והדגים שמחו.
הסוף
דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה!
טליה תמיר, כיתה ד'2, בי"ס לב טוב, הרצליה:
היי ינץ יש לי איתך מיפגש מחר ביום שני איזה כיף!
בנתיים אני בודקת עליך ואל דוד אריה באתר וכותבת שאלות שאותם
אשאל מחר איזה כיף!
אז ככה ביי ביי ינץ ודוד אריה
דוד אריה: שמעתי שהיה מפגש נפלא! איזה כיף!
עדי הנדלמן, כיתה ג, בי"ס רמון, מודיעין:
שלום דוד אריה הינה הסיפור יום רביעי היום אמא אמרה לי להיתלבש לחוג גודו אמרתי לה אמא אני לא רוצה ללכת לחוג ובידיוק ניכנס דוד אריה ואמר גם לי היה פעם חוג אבל חוג מיוחד במינו ווא באמת כן היה לי חוג איך אפשר לטוס לחלל ההיתי מצוין נתנו לי גביעים אני רוצה ליהיות כמוך.
דוד אריה: לטוס לחלל – זו הרפתקה מסעירה!
נועה, כיתה ג, בי"ס שזר,הרצליה:
ביום אחד הגעתי לממלכת המרשמלו
והיו שם הרבה דברים ממרשמלו. היה שם מקפצה, גלגל ענק והיה שם דוכן ממרשמלו ובתוכו היה רובוט שנותן מרשמלו מצופים בשוקולד בחינם.
אחרי שאכלתי הרבה מרשמלו היה מאוחר והיה צריך לחזור הביתה אז חזרתי הביתה ואז גיליתי שזה היה חלום לא מציאותי
כתבה: נועה
דוד אריה: איזו הרפתקה מתוקה!
רון, כיתה ג'1, בי"ס שזר, הרצליה:
פעם בארץ רחוקה אני הלכתי ללונה פראק.אכלתי פלאפל שיחקתי בג''ימבורי.קפצתי במקפצה עפתי ושברתי את ההראש
דוד אריה: אוי! נשמע כמו הרפתקה שתחילתה מהנה אבל סופה כאוב!
רז, כיתה ד, בי"ס אלון, הרצליה:
ממלכת הממתקים מאת רז שתינברג
מה אהבתי בספר ולמה אמליץ עליו?
יום אחד טילתי עם אמא שלי וראינו עולם של ממתקים אמרתי לאמא שלי:אולי ניכנס לשם אני מאמינה שיהיה כיף. אמא אמרה :טוב אולי גם אני יקנה לך סוכריה מצופה בשוקולד. וניכנסנו לשם היה שמה מיגלשת של מים והיא היתה מי שוקולד, מי סוכריות ציבעוניות וגם אוראו. גם היתה שם בובה שמביאה ממתקים ושוקולדים. אמרתי לאמא: את אמרת שתיקני לי סוכריה בצופה בשוקולד אמא אמרה: אה נכון והיא קנתה לי והלכנו הביתה באושר ואושר!!!!!!!!!!!!!
דוד אריה: הרפתקה מתוקה וקסומה!
נועה, כיתה ג'1, בי"ס שזר, הרצליה:
עולם הממתקים מאת נועה בוהדנה
מה אהבתי בספר ולמה אמליץ עליו?
נועה אני רוצה לשפר לכם את הספר עולם הממתקים אני מספרת חצי כי הוא ספר מאוד ארוך. אוקיי רוצים להתחיל? אתם לא רוצים אני אל יספר אה אתם כן רוצים פשוט אני לא שומעת מהמחשב אוקיי עולם הממתקים הוא ספר שאני אמצתי סבבה אני לא יודעת איך לספר אז אני ימציא היו היה ילד ושמו איתן הוא היה ילד שובב ואהב מאוד שוקולד לא סתם שוקולד שוקולד חלב עם סוכריות אני אמרתי שאני לא מספרת את כל הסיפור זהוא הוא אני יודעת שהוא מרתק מה לעשות אני לא יכולה תיקראו באצמכם
דוד אריה: גם אני אוהב שוקולד.
נועה, כיתה ג'1, בי"ס שזר, הרצליה:
דוד אריה אני ראיתי את הדבר הב=נוראי בעולם הוא אריה שרוצה לטרוף מישהוא זה היה הדבר הכי מפחיד שיש בעולם זה היה נוראי ממש נוראי אני רציתי לברוח אבל אמא שלי רצתה להישאר ליראות מה קרה לאיש אם הוא ניבלה או שהוא נישאר בחיים תנחש מה הוא לא נישאר בחיים הוא ניתרף איזה מפחיד זה היה נכון אימלה אני כימאת בחיתי לא נורה זה ניגמר בטוב כי הזמינו אמבולנס והילד אדיין נישאר בחיים
דוד אריה: הרפתקה מבהילה עם סוף טוב!
משי מולכו, כיתה ג'2, בי"ס שזר, הרצליה:
דוד אריה שלום אני בכרתי ליכתוב לך מיכתב אז ככה יש לי את כל סידרת סיפרי דוד אריה אני ממליצה את ספריך לחברותי התובות והלא תובות אני מתה עליך!!!!!!!!!!!!!! כיתתי ניפגשת איתך ביום חמישי הקרוב אז ניפגש משי מולכו ג2 בית ספר שז"ר הרצליה.
דוד אריה: איזה כיף! תודה! אתם כנראה פגשתם את ינץ, ולא אותי. מקווה שנהניתם!
אביגיל גולדברג, כיתה ג'3, בי"ס שזר, הרצליה:
דוד גון ואמילי [ הגרסה המיזופת לדוד אריה
זה היה סתם יום בחופש פסח
אמילי צווחה משעממם
כמעט הכל סגור בגלל ליל הסדר
אבל דבר כן היהיה כיף דוד גון יספר עוד פעם סיפור על מדינה או אי מוזרים
אגב אמילי היתה עולה חדשה מאמריקה ומאוד שמחה שהגיע הפסח ההוא בגלל שיש לה אח תינוק קטן בן 10 חודשים ויש לה אחות גדולה בת 14
ששנואת למצוא את האפיקומן והיא
היתה בת 6 כהגיעה לליל הסדר ההוא מאוד שמחה היא באה לדוד ישר והוא סיפר פעם אחת ביקרתי בסומאה מדינה מאוד מגניבה וכל הנשים לבושות חציאות עם פרחים
דוד אריה::))
מיה, כיתה ג, בי"ס תפוז, פרדסיה:
דוד אריה
זאת שאלה
כמה זמן לקח לך לכתובספר?
דוד אריה: אני אישית לא כותב ספרים, אלא יוצא להרפתקאות. ינץ כותב אותן בספרים. הפניתי את השאלה לינץ והוא אמר שיש ספרים שלוקח יותר זמן לכתוב ויש כאלה שפחות. על כל אחד מספרי הרפתקאותי עבדו בערך שנה.
ליאור חפיץ, כיתה ג'2, בי"ס שזר, הרצליה:
באולנדו אליתי על רקבת בתמן
וכול פעם בתמן בה בפרצופים מפחידים נולדתי בארצות אברית
דוד אריה: רכבת ופרצופים מפחידים – זאת הרפתקה!
ליה כהן, כיתה ג'2, בי"ס שזר, הרצליה:
לפני כחצי שנה בארך אני והמשפחה
שלי יצאנו למפלי דודן בתורכיה
ראינו מפלים ונתיפים לאחר מכן
אצרנו לאכול הלכנו למלון וכך הסתים הטיול.
דוד אריה: איזו הרפתקה מהנה!
שירה, כיתה ג'2, בי"ס שזר, הרצליה:
הכל קרה שנסעתי לירושלים לטיול עם משפחתי. שם הלכתי "למוזיאון המדע". וראיתי תמונה, שמסתכלים במרקזה אז נראה שהיא מסתובבת במעגלים.
וראיתי עוד המון דברים אבל רציתי לספר לכם על ההרפתקה הזאת. :)
דוד אריה: תמונה זזה – זו הרפתקה!
ארז, כיתה ג'1, בי"ס יחד, ציפורי:
הרפתקה דוד אריה במידבר
דוד אריה: :))
נועה בוהדנה, כיתה ג'1, בי"ס שזר, הרצליה:
עולם הממתקים מאת נועה בוהדנה
מה אהבתי בספר ולמה אמליץ עליו?
אני ואמא הלכנו וראינו עולם של ממתקים אני ואמא שמחנו ונכסנו לעולם הממתקים ואכלנו כמעט רת כל הממתקים. שווה לכם לקרא את הסיפור עולם הממתקים מאת נועה בוהדנה. ואני סופרת
דוד אריה: :))
ליהיא, כיתה ג'1, בי"ס גן רווה, גאליה:
רציתי לשאול שאלה, מה פרוש של השם שלך ינץ?
דוד אריה: פירוש השם ינץ הוא יפרח ויזרח. זה מלשון ניצן.
אופיר, כיתה ג'2, בי"ס שזר, הרצליה:
דוד אריה היקר
היה לי מאוד כיף לקרוא את הספרים
שלך מרוב שהיה לי כיף קראתי
את הספרים שלך מ 1 עד 4
נהנתי מאוד
אופיר חיים
דוד אריה: איזה כיף!
נועה אופק, כיתה ג'1, בי"ס שזר, הרצליה:
דוד אריה במדבר השוקולד ---------- יום אחד הלכתי למדבר השוקולד ראיתי אמוני הרים מכוסים בשוקולד. וראיתי מקפצה מקצפת.היה לי מוזר כי חשבתי שהכול מישוקולד קפצתי על המקצפה והיא נישברה רק החלק עם הקצפת וראיתי שוקולד אבל לבן ליקקתי אותו. זה לא היה שוקולד רגיל הוא היה בטעם חלב.המלך של המדבר הסיר עלי עונש כי הוא שילם על זה הרבה כסף אבל מישוקולד הוא הסיר אלי עונש רציני הוא רצה ליטבול אותי בשוקולד חם.ניבאלתי מאוד ורציתי ליבקות אבל היה לי רעוין המוחי היה לי צינצנת חמוצים ועם מערבבים שוקולד חם עם חמוצים מקבלים גוש דביק בימיוחד.שיוצר כדור ענקי של המלך שוקולד מריר. המלך נידעם גם המשרטים היה לי עוד רעיון אם אני יכסה את המקפצה השבורה בגוש אני אצור מקפצה חדשה כול תושבי העיר שמחו וקפצו. המלך הכתיר אותי למלך הראשירציתי מאוד אבל אמרתי שאני חייב למהר לביתי כי אני חייב לאכול ארוחת צהוריים כולם הריאו לי ואז הלחתי
דוד אריה: הרפתקה מסעירה ומתוקה!
זהר, כיתה ד, בי"ס עין אקורה, ראשון לציון:
שלום ינץ לוי,
יש לי שאלה בקשה שימך.
למה קוראים לך ינץ?
נ"ב נהנתי מאוד מאמיפגש .
דוד אריה: ינץ מוסר שפירוש שמו הוא יפרח ויזרח. קראו לו כך כי הוריו רצו שהוא יפרח ויזרח
רון ,כיתה ב, קיבוץ אפק:
דוד אריה חצי נמר חצי בן אדם
דוד אריה חשב שעוקבים אחריו ופיתאום ראה שהוא עוקב אחרי עצמו דוד אריה רצה מלפפון והנמר רצה בשר צלוי הנמר ראה שגם דוד אריה הוא בשר צלוי הנמר רצה ליטרוף את דןד ארה בקום זה הנמר אכל את המלפפון והנמר אמר המלפפון טעים בחמישה מי בשר וגם מרשמלו יותר טעים מבשר צלוי דוד
דוד אריה: איזו הרפתקה נהדרת – גם מפחידה וגם מצחיקה!
עדי כהן, כיתה ב'2, קיבוץ אפק:
צפריר בארץ החלומות
יום אחד התעוררתי בבוקר ואכלתי קורנפלקס והמנורה נישרפה כשדוד אריה בה אני שאלתי אותו אם הוא רוצה לשמוע את החלום שלי. דוד אריה ענה כן ואז סיפרתי לו בחלום שלי יש לי יום הלדת בפורים הבנים הכינו מתנה משותפת והבנות גם הןהכינו מתנה משותפת מהבנים קבלתי רובוט עם גלגלים ומהבנות קבלתי בבות ברטצ'' עם מכוניות לפתע הסתיים החלום ונדלק האור סוף
דוד אריה: הרפתקה בתוך חלום וחלום בתוך הרפתקה. יפה!
רון כהן,כיתה ב, קיבוץ אפק:
דוד אריה חצי נמר חצי בן אדם
דוד אריה הרגיש שעוקבים אחריו הוא הביט אחורה כל הזמן ולא ראה דבר לפתע הבין שהוא עוקב אחרי עצמו דוד אחרי היה מאוד רעב הוא פתח את המקרר וראה מלפפון ואילו הנמר שבו רצה בשר צלוי הנמר אכל לדוד אריה את המלפפון למרות שרצה לאכול את דוד אריה כי הוא נראה כמו בשר צלוי לדוד אחרי היה קשה לריב עם עצמו פעם עם הנמר ופעם עם דוד אריה היה צמחוני ולכן החליט שהוא צריך להפרד מהנמר שבו בכל דרך אפשרית כי הוא לא אהב בשר בכלל
דוד אריה פתח את המקרר ואכל את כל הירקות שהיו במקרר בכדי להוכיח לעצמו שהוא צמחוני ושהוא נשאר רק דוד אריה
דוד אריה: הרפתקה מקסימה!
לינוי קבקוב, כיתה ב, בי"ס קיבוץ אפק, קרית אתא:
יום הכד הלכתי למקום ושמו תורקיאה אני פחדתי בגלל שה אני אשרכראאללייתת ולא ידו שאני אשראלית דוד אריה אתה משאשאה ומצחיק ללייינננוווייי אתה מבבבבביןןן משאו אתה יודאה שבגן ילדודס יש גננת מחושמלת לא ולא לא מגלה את האמשך לינוי קבקוב
דוד אריה: גננת מחושמלת – זה מסקרן!
לינוי, כיתה ב, בי"ס קיבוץ אפק, קרית אתא:
שלום אני רוצה לשפר לכם משאו מצחיק סבתא של ילד אלחו לתחנת אותו בוס ו לילד נפלה אנאל והוא אמר לסבתא שלו תרימי ל את הנאליים ואי אמרה לא הסור לאראים דברים מאריצפה נחון מצחיק ואני רוצה לספר אל החותי יסמין קבקוב ויש לי חברה ושמה הראל כהן ויש לי חבר ושמו תמיר ספיבק וקולנו שתם חברים טובים ושלי אזות שפיחדה מאה נאלאים אה מפחידות נחי הארנב לינוי קבקוב כמה זה100 - 123
דוד אריה: מצחיק!
יסמין קבקוב, גן ילדודס, קרית אתא:
ביום שני אילבוש מיחנשאים ונאלאים דוד אריה אתה חושד ממני משאו לא ללא ב"ס אפק אתה מקיר את תמיר ספיבק ולינוי קבקוב זו אני קתבתי ולא יסמין החותי
דוד אריה: :)))
נטע דריימן, כיתה ד'1, בי"ס עידנים, מודיעין:
לדוד אריה היקר,
אני אוהבת את כל הספרים שלך.
אני ממש רוצה שיצא גם ספר חמישי ,שישי ,שבעי וני!!!
יש לי את כל הספרים שלך וקראתי את כולם!!!!
דוד אריה: איזה מרגש! תודה!
נטע דריימן, כיתה ד'1, בי"ס עידנים, מודיעין:
לדוד אריה היקר
אני רוצה להציא לך רעיון לפרק אחד בספר חדש [אם תרצה לעשות עוד ספר אושלא תאהב תרעיון שלי]
שאתה מספר לצפריר וינון על שטיילת
באפריקה הקפוא מגשת מכשפה אידינית שמדברת אידינית אז לא הבנת כלום והיא שגרה אותך לחלל באזרת הכוחות שלה ואת ההמשך אתה תחלית.....
אני מקווה שאהבת את הרעין.
דוד אריה: אני מאוד אוהב את הרעיון ואני אשמח שתכתבי אותו פה באתר – זו הרפתקה שלך!
לינוי, כיתה ב, בי"ס קיבוץ אפק, קרית אתא:
שלום דוד אריה בן כמה אתה לינוי קבקוב יש לי חברה ושמה הראל כהן הי נורה טובה ויש לי נאליים מפחידות
דוד אריה:בספר הקרוב תהיה הרפתקה בנוגע לגיל שלי. צריך לחכות שהוא יתפרסם!
מלי, בי"ס מפלסים, קריית ים:
איך היה לירשום את הספרים ומתי יתפרסם הספר הבא
דוד אריה: האמת אני איני כותב את הספרים. אני יוצא להרפתקאות ואילו ינץ לוי כותב אותן בספרים. אני מאוד אוהב לצאת להרפתאות!! הספר הבא יתפרסם בקרוב, ככל הנראה לקראת סוף שנת הלימודים.
יסמין קבקוב, גן ילדודס, קרית אתא:
צילי וגילי יצו לתיל ופיתאום אם ראו לא הומרת לתאתראות דוד אריה
דוד אריה: טיול נעים!
תמיר ספיבק, כיתה ב, בי"ס קיבוץ אפק, קרית אתא:
אאיתי בחי פרק וראיתי את דוד אריה ואו בה בלבוש מצחיק ואז לינוי קבקוב שאלה מה בתה קחה רוצה את האמשך
דוד אריה: :))
לינוי קבקוב, כיתה ב, בי"ס קיבוץ אפק, קרית אתא:
אתה לא הונה לי תאנה לי התה תאסה שאני יוחל ליחתוב קבר
דוד אריה: הנה אני עונה! בה!
לינוי קבקוב, כיתה ב, בי"ס קיבוץ אפק, קרית אתא:
אאיתי בגן חיות ו איה תינוקות ולא חיות נחון מוזר כמה זה 2-2=
דוד אריה: באמת הרפתקה מוזרה!
ארז, כיתה ד'1, בי"ס גורדון, בת ים:
יום אחד דוד אריה שמע על אגדה שחשב שהיא אמיתית שמסופר בא על שיקוי שמצמיח שערות בראש במהירות האור. הוא כמובן רצה את השיקוי הזה אך לא ידע איפה נמצא השיקוי,אז הוא התחיל לחפש במקומות שלא חשבו עליהם אפילו בשירותים של הבית שלו,אך הוא לא מצא לכן התחיל לחפש כל אחד שמכיר את השיקוי הזה וחשב שהם ידעו הוא שאל את כולם,אך אף אחד לא ידע איפה נמצא השיקוי,עד שהתעצבן שהתחיל לשאול חיות.כמו חתול,כלב ואפילו עכבר עד ששאל גוק אבל אף אחד מהם לא ידע כי חיות לא מדברים.ואחרי שבוע ניגש אליו אריה ואמר לו איפה נמצא השיקוי,הוא כמובן נבהל בהתחלה מהאריה עד שנרגע האריה אמר לו השיקוי שחיפשת נמצא בחלל,בחלל התפלא דוד אריה,מכייון שאין לו חללית ודלק לחללית,אמר לאריה האריה השיב לו במתנה חללית ודלק ,לאחר שבדק דוד אריה את החללית הוא טס לחלל לחפש את השיקוי המדהים הזה, לאחר שבוע של חיפושים,מצא דוד אריה את השיקוי ושתה אותו אך הייתה בעיה,בעיה רצינית היער שלו צמח יותר מידי ואי אפשר ולגזור אותו,דוד אריה נרגז וטס במהירות הקול לכדור הארץ לנסות להוריד את השיער,בהתחלה הוא שאל את מי שסיפר לו את האגדה והשיב לו:אה נכון שחכתי להגיד שהשיקוי מקולל,מקולל אמר דוד אריה בכעס,וצעק עד כולם אמרו לו להפסיק , ומי שסיפר לו את האגדה היה איש מיסתורי לכן דוד אריה לא ידע את שמו,וסיפר לו בחזרה לדוד אריה אך יש שיקוי שהוא נגד הקללה של היער שלך ונעלם בתדהמה,דוד אריה הפעם חיפש יותר זמן משחיפש מקודם,אך לא מצא ודוד אריה התיאש, עד שלפתע הופיע ערפל כבד שבוא נמצא קוסם עם השיקוי שאמר לדוד אריה:עם תעשה כדבריי אתן לך את שיקוי נגד של הקללה,כן כן אמר דוד אריה ,אז הקוסם התחיל לחלק לו פקודות כמו להביא לו מיץ והמון דברים שהוא אהב אך היו דרישות מסוכנות כמו להופיע על חוט מתחת לנמרים, אך למזל דוד אריה הוא שרד וקיבל את שיקוי ונגד ולמד משהו חשוב שאסור לסמוך על אנשים אנחנו לא ואסור לשתות שלא בטוחים בהם הסוף.
דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה – גם אני וגם ארבע השערות שלי נהנינו לקרוא אותה!
דנה, כיתה ד'2, בי"ס גורדון, בת ים:
פעם את הלכתי לטייל פיתאום אני רואה מלה נחשים עכבישים וחולדות ואני אומרת לאצמי איך אני אצא מיקן חשבתי וחשבתי לא ידעתי מה לעשות אמרתי לעצמי אני חיבת לחשובאמרתי אני איכך את האבנים שלי יאשה שביל ואלך אבל בסוף להיצלחתי ביגלל ש האבנים היו כבדים מאוד ניכשלתי ראיתי חותים תלואים אמרתי אני היתנדנדד עליהם ןהעבור מממהליהם לא היצלחתי ניקרא החות אמרתי לעצמי יאלה אמרתי לעצמי הלך כיאלו אין כלום אלכתי ואברתי אותם ובסוף אלכתי הביתה בשלום סוף
.jpg){kind=small}